יש חברות שמעסיקות אלפי עובדים בישראל, ויש חברות שהופכות כמעט בלי להתכוון לכך למנוע צמיחה של כל המשק. אנבידיה של ג'נסן הואנג, שהקים את החברה ומנהל אותה, נמצאת בקטגוריה השנייה. במידה מסוימת השאלה מה קורה בכלכלה הישראלית תלויה בשאלה כמה מהר אנבידיה מוכרת את השבבים שלה בעולם. יש בכך אינספור יתרונות, אבל התלות של המשק המקומי בענקית שבבי ה־AI עשויה להתגלות גם כבעייתית ביום סגריר.
פעילות הנטוורקינג של אנבידיה, שמרכזה בישראל ושנשענת במידה רבה על הטכנולוגיה שנרכשה עם מלאנוקס, ייצרה ב־2025 הכנסות של כ־40 מיליארד דולר, כ־16% מהכנסות אנבידיה כולה. ברבעון האחרון הפעילות הישראלית של החברה, שהגיעה להכנסות של 17.5 מיליארד דולר, כבר עקפה את ההכנסות השנתיות של ענקית התרופות המקומית טבע.
נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה הראו שברבעון השני של 2026 זינק התוצר בקצב שנתי של 15.4%. בניכוי "יצוא שלא חצה את גבולות המדינה", כלומר פעילות של חברות ישראליות שמייצרות בחו"ל, הצמיחה הייתה נמוכה באחוז שלם. יותר מ־90% מהייצור הישראלי שמיוחס לפעילות המתבצעת מחוץ לגבולות המדינה מיוחסים לאנבידיה, והיקף הפעילות הזאת כבר הגיע לכ־25.4 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2026, כלומר 5.7% מסך התוצר של המשק המקומי. לפי הערכות שפורסמו, הפעילות תרמה לפחות 1.5 מיליארד דולר להכנסות המדינה ממסים והגדילה את תחזית הכנסות הממשלה בכ־7 מיליארד שקל.
כך הפך הואנג לשחקן בכלכלה הישראלית: החלטה שלו להרחיב את פעילות הפיתוח כאן, לרכוש חברה ישראלית או להקים קמפוס חדש אינה רק עוד החלטה עסקית אלא יכולה להכתיב את המצב המאקרו־כלכלי של ישראל בסעיפים רבים: ביצוא, בתוצר, במסים ואפילו בשורה התחתונה של תקציב המדינה. לפי התחזית הפנומנלית שסיפקה אנבידיה בסוף אוגוסט להמשך השנה, שבתוכה גם התייחסות לחטיבת הרשתות שמבוססת על מלאנוקס כפעילות הצומחת ביותר שלה, נראה שהרומן בין אנבידיה לישראל עוד לא הגיע לשיאו.
