סגור
מימין מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ו בית שרוף בעוטף עזה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ובית שרוף בדרום ב-7 באוקטובר (צילומים: אוראל כהן, דנה קופל)

המבקר לבג"ץ: "הפסקת הביקורת נגד צה"ל עלולה לעלות בחיי אדם"

בתגובה לעתירה נגד עריכת הביקורת על מחדל 7 באוקטובר טוען מתניהו אנגלמן כי קבלת העתירה תעניק לממשלה "מתג השתקה של הביקורת". הוא מאשים: סירוב צה"ל לביקורת יצר "מדרון חלקלק" שבעקבותיו גם משרד ראש הממשלה מעכב מסמכים

משרד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כותב לבג"ץ כי סירוב צה"ל לביקורת יצר "מדרון חלקלק" שבעקבותיו גם גורמים נוספים ובראשם משרד ראש הממשלה מקשים על עבודת הביקורת ומעכבים מסמכים. הוא מזהיר שעצירת הביקורת עלולה למנוע הפקת לקחים ובכך "לעלות בחיי אדם". לדבריו קבלת העתירה נגד הביקורת "תמסור לממשלה מתג השתקה של ביקורת המדינה". הדברים נאמרים בתגובה לעתירה נגד הביקורת על מחדל 7 באוקטובר שהגיש משרד המבקר לבג"ץ, באמצעות משרד עו"ד ש. הורוביץ.
התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומ"ץ עתרו לבג"ץ נגד כוונת המבקר לערוך ביקורת בצה"ל על מחדל 7 באוקטובר במהלך המלחמה בטענה שאת המחדל צריכה לבדוק ועדת חקירה. המדינה הודיעה לבג"ץ כי היא תומכת בעתירה כיוון שלעמדת גופי הביטחון קיום ביקורת של מבקר המדינה יוביל ל"פגיעה משמעותית ביכולת התפקודית של גופי הביטחון ולפגיעה בלחימה".
בתגובת המבקר נכתב: "אזרחי ישראל זכאים לקבל תשובות לשאלות הקשות העולות בעקבות אירועי 7 באוקטובר. אמון הציבור במערכות הציבוריות והלכידות החברתית יבואו לידי ביטוי ראוי לא בדרך של השתקת ביקורת המדינה, כהצעת העותרים, אלא באמצעות מימושה של ביקורת המדינה. ההצעה של העותרים היא למסור בידי הרשות המבצעת מתג השתקה של מוסד ביקורת המדינה".
לדברי המבקר, "הטענה לפיה עריכת הביקורת של מבקר המדינה תפגע בביטחון המדינה ותסיט קשב של מפקדים ולוחמים, תמוהה בשים לב לעמדה העדכנית של היועצת המשפטית לממשלה, לפיה יש להקים כבר עתה ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת חרבות ברזל. היא גם אינה מתיישבת עם העובדה שצה"ל (וגופים ביטחוניים נוספים), החלו לבצע עשרות תחקירים פנימיים אודות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל'".
עוד כותב המבקר כי עצירת ביקורת המדינה הנערכת בצה"ל בימים אלו "עלולה לפגוע בתהליך הפקת הלקחים ולהביא לכך שליקויים שיכולים היו להימצא ולתקנם לא יתוקנו ובכך להביא לפגיעה חלילה בחיי אדם. כך למשל, הביקורת שנערכת ביחס להגנת היישובים בעוטף עזה, פינוי אוכלוסייה ומערך ההסברה, רלוונטית גם לתרחיש של לחימה כוללת בחזית הצפון".
לדברי המבקר, "ככל שחולף זמן עד למועד עריכת הביקורת, גובר החשש מקושי באיתור חומרים רלוונטיים. הזמן החולף עלול לפגוע בזיכרון של הגורמים השונים ובכך לפגוע באפקטיביות של הליך הביקורת".
המבקר מאשים כי עמדת הרמטכ"ל נגד הביקורת "בלתי סבירה באורח קיצוני. צה"ל מבקש צה"ל לקבוע בעצמו, בעתיד הבלתי נראה לעין, מועד ביקורת ואופן שיתוף הפעולה עם הביקורת של משרד מבקר המדינה. הוא מזהיר ש"עמדת צה"ל בנוגע להליך הביקורת יצרה 'מדרון חלקלק' וגופים נוספים, אשר שיתפו בעבר פעולה עם הליך הביקורת החלו להערים קשיים". בראשם כצפוי משרד ראש הממשלה. "מסמכים רבים שהמועצה לביטחון לאומי ומזכירות הממשלה נתבקשו להמציא למשרד המבקר – טרם התקבלו ובפועל הליך הביקורת נפגע מהותית".
המבקר המדינה מציין כי פתח בהליכי ביקורת בגופים האזרחיים, כאשר חלק מהסוגיות הנבדקות מצריכות את התייחסות גורמי צה"ל, "ובלעדיה, דו"חות בעניינים חשובים מעוכבים. כך למשל, לא ניתן להשלים את הביקורת ביחס להתנהלות הקבינט המדיני ביטחוני ללא קבלת התייחסות צה"ל לסוגיות העולות בביקורת".