תקציב 2025הפסקת האש תעורר דרישות לצמצם את הגזירות ולהגדיל את הגירעון
תקציב 2025
הפסקת האש תעורר דרישות לצמצם את הגזירות ולהגדיל את הגירעון
משרד האוצר רוצה להעביר בכנסת תקציב מרסן הכולל לא מעט גזרות וקיצוצים. במקביל, האוצר נמצא במירוץ נגד הזמן לאשר חבילה של מיסים עד סוף השנה. הפסקת האש בצפון עשויה להגדיל את הלחצים הפוליטיים לשנות את סדרי העדיפויות
אין ספק שהפסקת הלחימה בצפון טובה לכלכלה. היא משחררת חיילים רבים לשוק העבודה, מאפשרת להשיב את התושבים מהצפון לבתיהם ולחזור לשגרה, והיא מקטינה את הסיכונים ואת אי הוודאות במשק. עם זאת, הפסקת האש לא משנה את התחזיות והעקרונות של תקציב 2025. הצורך בתקציב מרסן כדי לממן את המלחמה נשאר בעינו.
מאז אוקטובר 2023, האוצר עידכן כמה פעמים את הערכותיו לגבי התמשכות המלחמה, אך העדכון האחרון, שעל בסיסו נבנה תקציב 2025, הכיל שני תרחישים. תרחיש הבסיס היה "המשך לחימה עצימה ברוב הרבעון האחרון של 2024, צמצום היקפי הגיוס בסוף הרבעון האחרון של 2024 ובמהלך כל שנת 2025". הפסקת האש בצפון היא אינדיקטור לכך שאנחנו נמצאים בתרחיש הבסיס. לפי תרחיש זה, הצמיחה ב־2024 תהיה 0.4% בלבד, וב־2025 תהיה צמיחה של 4.3%. התרחיש הקשה יותר, שלפיו המלחמה העצימה ממשיכה עד סוף 2024 והכלכלה צומחת ב־2025 ב־3.4%, ירד כעת מהפרק.
העובדה שעכשיו אנחנו על קרקע יציבה יותר היא בשורה טובה לאזרחי ישראל, אך היא יוצרת מורכבות מצד משרד האוצר שצריך כעת להעביר תקציב מרסן בכנסת. יש סיכוי רב שהלחצים הפוליטיים יתגברו ויהיה ניסיון לצמצם את הקיצוצים. היועץ הכלכלי של ראש הממשלה אבי שמחון טען כל הזמן כי ניתן לבנות על הצמיחה של אחרי המלחמה. כעת הוא עשוי למצוא אוזן קשבת יותר אצל ראש המממשלה נתניהו ואצל שר האוצר סמוטריץ'. בנוסף, העובדה ש־2025 נתפסת כשנת בחירות בעיני רבים בקואליציה עשויה להיות מתורגמת ללחץ על צמצום הגזירות והגדלת הגירעון.
יש עוד שני סיכונים תקציביים שנובעים מהפוליטיקה של הפסקת הלחימה. הראשון: לראשי הרשויות יהיו דרישות תקציביות נוספות. סביר להניח שלפחות לחלק מהדרישות תהיה היענות מצד ראש הממשלה ומשרד האוצר, ולו בשל הצורך לרכך את תושבי הצפון שחלקם מתרעמים על ההסכם. הסיכון השני: ככל שהמלחמה דועכת כך פוחתת הביקורת הציבורית על תקציבים שמופנים למערכת החרדית. לפיכך ייתכן שסמוטריץ' ונתניהו יהיו נדיבים יותר כלפי החרדים שמתוסכלים מאוד בקואליציה הזו.
מנגד יש כמה הזדמנויות תקציביות שגלומות בכך שהמלחמה בצפון הסתיימה ושהמלחמה בדרום עשויה להתמתן. ראשית, הוצאות המלחמה קטנות. אולם מאחר שהנחת הבסיס היתה שהמלחמה אכן תסתיים בסוף 2024, הרי שלא נראה שיהיה עדכון של הגירעון כלפי מטה, לא ב־2024 ולא ב־2025. אף אחד בממשלה או בצבא לא מתכוון לצמצם את מה שכבר הורחב.
שנית, בתקציב 2025 מתוכננת קופסה תקציבית ייחודית של כ־10 מיליארד שקל. הקופסה מאפשרת לממשלה להגדיל את התקציב אם יתממש אחד מהתנאים הבאים: או פעילות צבאית עצימה בגבול הצפון ברמה דומה למה שהיה באוקטובר־נובמבר 2024, או אם תהיה החלטה לפנות יישובים בהיקף רחב יותר ממה שתוכנן בתקציב 2025. שני התנאים נראים כעת כבעלי סיכוי נמוך להתממש ולכן יש סיכוי סביר שהגירעון אכן יישאר על 4.4% ולא על 4.9%.
שלישית, בימים אלו מתנהלים הדיונים בוועדת נגל על הגדלת תקציב הביטחון. ראש הממשלה אמר כי אם הוועדה תמליץ על תוספת תקציבית כבר בשנת 2025, התקציב ייפתח מחדש. במקביל, שר האוצר ובכירי משרדו פועלים לכך שהוועדה תמליץ על דחיית התוספות הייחודיות של ועדת נגל לשנת 2026. על פניו נראה כי התמתנות המלחמה עשויה לחזק את עמדת האוצר שניתן לדחות את תוספות נגל הייחודיות. מנגד, ניתן לטעון כי דווקא העובדה שהצבא נלחם בעצימות נמוכה תאפשר לו להתפנות למשימות של בניין הכוח ב־2025 וליישם את המלצות הוועדה.
ביום שני צפויה הממשלה להניח על שולחן הכנסת את תקציב המדינה לשנת 2025. במקביל, משרד האוצר נמצא במירוץ נגד הזמן לאשר חבילה של מסים עד לתום שנת 2024. החבילה צריכה להיות מאושרת בוועדת הכספים בראשות משה גפני, שככל הנראה ינצל את ההזדמנות כדי לרשום הישגים למגזר שלו.
האתגר הגדול ביותר צפוי להיות על מיסוי רווחים כלואים שהמגזר העסקי מתנגד לו. האסטרטגיה העיקרית של המגזר העסקי הוא ניסיון לדחות את הדיונים בוועדה, לטעון שהאוצר עצמו לא בטוח במודל המיסוי שלו, ושתחזית ההכנסות של האוצר מהמהלך מוגזמת. זאת מתוך תקווה שגפני יגיד שאין זמן לדון בכך.
זירה תקציבית נוספת שנשארה פתוחה היא מול המשרד לביטחון לאומי. איתמר בן גביר עדיין לא סגר עם האוצר על תקציב משרדו, ואמש הוא תקף בכנסת את אנשי האוצר והאשים אותם שהם מונעים את העלאת שכר השוטרים ומעכבים הגדלה נוספת של מספר השוטרים. הדרישות המרחיבות של בן גביר עומדות כיום על 4 מיליארד שקל, אך בעקבות ההצטרפות של גדעון סער וזאב אלקין לממשלה ותמיכתם בתקציב, נתניהו לא נכנע (עדיין) לדרישותיו של בן גביר. עם זאת ייתכן שעד לאישור התקציב בכנסת יהיה צורך להעביר עוד כסף למשרד לביטחון לאומי. המימון לכך עשוי להיות בהגדלת הגירעון או בקיצוץ רוחבי נוסף.
