לוי הלוי נכנס לתפקיד מנכ"ל אל על בתחילת 2026, לאחר שנים שבהן עמד בראש כאל. הוא קיבל לידיו חברה שנמצאת במצב יוצא דופן: מצד אחד היא נהנית מביקושים גבוהים וממעמד מרכזי בשוק הישראלי, אך מאידך פעילותה תלויה במצב הביטחוני בישראל ובהגבלות על נתב"ג. למרות האתגר הביטחוני, וייתכן שדווקא בזכותו, אל על השכילה בימי המלחמה, עוד לפני בואו של הלוי, להיות מאוד רווחית. עם פרוץ המלחמה נעלמו מישראל רוב חברות התעופה ואל על נשארה החברה הישראלית היחידה שיש לה גם צי מטוסים משמעותי משלה. והציבור הישראלי נהר למוצא היחידי שלו את גבולות הארץ. הכנסות החברה רשמו תוצאות שיא ב־2024, הכנסות של יותר מ־3.5 מיליארד דולר, ורווחים של יותר מ־540 מיליון דולר. אבל אז הגיעה 2025, שמסמנת ביתר שאת את האתגרים של הלוי בשנה הקרובה: החברות הזרות והמתחרות הישראלית חזרו, ונרשמה שחיקה בתוצאות. גם אם ההכנסות נשארו ברמת ה־2.5 מיליארד דולר, הרווח הנקי נשחק ברבע לרמה של 410 מיליון דולר.
האתגר של הלוי היה לנהל את אל על בתקופה שבה התחרות חוזרת, תוך שהחברה נושאת עליה את משקל הביקורת הציבורית על מחירי הטיסות במלחמה. התחושה הציבורית הקשה על החברה זכתה לביטוי גם בצעדי רשות התחרות, לנקוט הליך נגד החברה בעניין גביית מחירים מופרזים בתקופת המלחמה שהודיעה על כוונתה להטיל על החברה קנס של 121 מיליון שקל בגין גביית מחירים מופרזים בימים שישראל היתה תחת אש. ההליך הזה עדיין לא הסתיים. בנוסף, עליו להגדיל את הפעילות ואת צי המטוסים, תוך שמירה על רמת שירות ומחירים שיאפשרו לאל על להישאר רווחיתגם כאשר התחרות בשוק תחזור.
