דוח המבקר
83% מבעלי העסקים במילואים נפגעו כלכלית - והסיוע איחר להגיע
דו"ח מבקר המדינה חושף שורת כשלים חמורים במתן סיוע לעסקים הקטנים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מהיעדר תוכניות מגירה ועד טיפול מאוחר ולא ממוקד – מאות אלפי עסקים נותרו ללא מענה בתקופה קריטית
פרוץ מלחמת חרבות ברזל השפיע באופן דרמטי על הכלכלה הישראלית. מי שנפגעו במיוחד הם העסקים הקטנים. לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג'), המדינה כשלה מבעוד מועד בהיערכות כלכלית לחירום, והסיוע לעסקים הקטנים יושם באיחור, בצורה מסורבלת ומצומצמת מאוד.
בישראל יש כ-610 אלף עסקים קטנים, ולמרות חשיבותם למשק – הם מהווים כ־97% מהעסקים בישראל וכ־37% מהתוצר העסקי – המענה הראשוני לעסקים הקטנים היה חלקי. רק כחודש וחצי לאחר תחילת הלחימה פתחה רשות המיסים את מערכת הפיצויים, ורבים מהעסקים נאלצו לממן את ההפסדים בעצמם.
באוקטובר 2023 נעדרו כ־765 אלף מועסקים (18% מהמועסקים במשק) בשל המלחמה. למעלה ממחצית מהעסקים הקטנים שמעסיקים בין 5-10 עובדים הפסידו יותר מחצי מהכנסתם באוקטובר 2023, ו-83% מתוך כ-2,500 בעלי עסקים ששירתו במילואים דיווחו על פגיעה בהכנסתם בשל שירות המילואים.
גם כשהתשלומים הועברו – הם הגיעו באיחור. עד יוני 2024 שולמו 12 מיליארד שקל בלבד עבור החודשים אוקטובר-דצמבר – תקופה שבה עסקים רבים חוו ירידה חדה בהכנסות, גיוסי מילואים, פינוי יישובים וחוסר ודאות כלכלית מתמשך. כ־10,000 בקשות לפיצויים לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל טופלו רק באפריל 2024, ושיעור המימוש של חלק מהתוכניות – כמו קרן ההלוואות המוניטרית – עמד על פחות מ־10%.
בדו"ח נכללות עדויות של בעלי עסקים שלא קיבלו פיצוי חודשים ארוכים, נאלצו ללוות כספים בריבית גבוהה, ונפגעו כלכלית. חלקם כלל לא הצליחו להבין את סטטוס התביעה, אחרים לא קיבלו סיוע כלל. התחושות שעלו הן של הפקרה ממשלתית.
אחת הבעיות הבולטות שעליה מצביע הדו"ח היא תלות מופרזת במייצגים: 63% מהתביעות הוגשו דרך מייצגים, בעמלות של כ־10% מהפיצוי – כ־1.3 מיליארד שקל במצטבר. לעומת זאת, רק 1% מבעלי העסקים נעזרו בסוכנות לעסקים קטנים לצורך הגשת בקשות להלוואות, וכ־0.2% בלבד קיבלו ייעוץ עסקי מטעם הסוכנות.
בנק ישראל ומשרד האוצר לא גיבשו תוכנית חירום כלכלית מוכנה מראש, והסיוע שהופעל בשטח לא תאם את הצרכים האמיתיים של בעלי העסקים – במיוחד אלה שפונו או גויסו. קרן ההלוואות בערבות מדינה נפתחה רק בינואר 2024, וניצול התקציב עמד על כ־60% בלבד עד תום הביקורת.
למרות שהקבינט החברתי־כלכלי, שבראשו עומד ראש הממשלה, התכנס חמש פעמים מאז פרוץ המלחמה, הוא לא דן כלל במעקב ובקרה על תוכניות הסיוע לעסקים קטנים. בשנת 2024 לא התקיים בו דיון אחד בנושא.
המבקר מדגיש את היעדר התיאום בין משרדי הממשלה ומציין שמשרד הכלכלה ואגף התקציבים באוצר לא הכינו תוכנית מגירה כלכלית מתואמת. המבקר מדגיש את העדרו של גוף מתכלל, והעובדה שלא קיימת אפילו הגדרה מוסכמת ל"עסק קטן". גם המידע בין הרשויות לא זורם, והסוכנות לעסקים קטנים לא הצליחה למלא את תפקידה כראוי. יתרה מכך, הדו"ח מבהיר שהמדינה לא הפנימה את הלקחים ממשבר הקורונה, והעסקים הקטנים – שנמצאים בקו החזית הכלכלית – שוב נותרו לבד.
המבקר מצביע על היעדר תיאום בין משרדי הממשלה, על היעדר גוף מתכלל, ואפילו על חוסר בהגדרה מוסכמת למונח "עסק קטן". מידע לא זרם בין הרשויות, והסוכנות לעסקים קטנים לא הצליחה לספק מענה משמעותי. לקחי הקורונה, כך נכתב, לא הופקו, והעסקים הקטנים נותרו שוב בחזית – לבד.
הדו"ח ממליץ על הקמת גוף מתכלל במשרד הכלכלה שירכז את כלל תוכניות הסיוע לעסקים קטנים, בשגרה ובחירום. כמו כן, על הממשלה לגבש תוכנית חירום אופרטיבית על בסיס לקחי הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. לפי הדו"ח, נדרשת האצה בטיפול בתביעות, פישוט הליכים, ותעדוף לעסקים שפונו או של משרתי מילואים.
עוד מציע הדוח: הארכת התוכניות המוניטריות, הקלות בארנונה, כלים דיגיטליים וייעודיים (כגון משרדים חלופיים ואתרי אינטרנט), וקביעת הגדרות אחידות לעסקים קטנים וזעירים לצורך תיאום ודיוק סיוע.
מבנק ישראל נמסר כי "במהלך שלושת החודשים דצמבר 2023 עד פברואר 2024 הועמד במסגרת תכנית ההלוואות לעסקים קטנים וזעירים אשראי בהיקף של 6.4 מיליארדי שקל. מתוך אשראי זה כ-35% הועמדו לטובת עסקים זעירים. התוכנית הסתיימה בסוף חודש פברואר 2024. ראוי לציין כי העובדה שבמקביל לפעילות התוכנית החלה מגמת ירידה בשיעור הפיגור והכשל של האשראי למגזר העסקים הקטנים והזעירים ממחישה היטב כי התוכנית בליווי תוכניות נוספות וכן מתווה הסיוע שהעמידה המערכת הבנקאית נתנו מענה הולם לצרכי עסקים אלו".
