בדיקת כלכליסטכישלון הפחתת הרגולציה פוגע בעסקים ומייקר את החיים
בדיקת כלכליסט
כישלון הפחתת הרגולציה פוגע בעסקים ומייקר את החיים
כבר שנים שממשלות ישראל מבטיחות לנו שיפור ברגולציה ובבירוקרטיה, אבל בשטח זה לא קורה. מאבקים בין משרדי ממשלה, אינטרסים פוליטיים וחוסר יציבות שלטונית משאירים אותנו עם עולם שלם של נהלים ותקנות שפוגעים בכלכלה הישראלית
מקביעת רמת התאורה במכולת, דרך החובה לחסן כלבים כל שנה ועד להתקנת מערכת למניעת שכחת ילד ברכב - הרגולציה בישראל ממשיכה להכביד על הציבור ועל יוקר המחיה. 8 שנים אחרי החלת נוהל לצמצום רגולציה על ידי ממשלת נתניהו, שהבטיח פעם אחר פעם להוריד פטיש 5 קילו על הרגולציה, אף אחד מחלקי התוכנית לצמצום הרגולציה בישראל לא יושם כהלכה. כך עולה מבדיקת "כלכליסט".
להפחתת הנטל הרגולטורי חשיבות גדולה במלחמה ביוקר המחיה בישראל, שהגיע לשיאו עם אינפלציה של 5.2% ביולי. כך למשל, התאמת התקינה בתחום המזון הארוז לזו הקיימת בגוש היורו, עשויה לפי הערכות להוביל להפחתת מחירים מיידית של 10% במחירים. השפעה מהותית נוספת של שיפור הרגולציה צפויה להיות בהאצת הצמיחה במשק, כאשר לפי ה־OECD שיפור הרגולציה בישראל לרמה הממוצעת במדינות הארגון יביא לתוספת צמיחה לנפש של 3.75% בתוך חמש שנים ושל 5.75% בתוך עשור. מבט אל משרדי הממשלה מגלה שהם מסרבים לאמץ את המלצות ה־OECD לשיפור רגולציה, איך האגף שמטרתו לפקח על שיפור הרגולציה מסרב לבקר את המשרדים ואיך חברי הכנסת תקעו פעם אחר פעם רפורמות בתחום.
ספר החוקים הישראלי מלא בתקנות מכבידות ומיותרות. למשל, מפעלים נדרשים להתקין שני תאי שירותים - אחד לנשים ואחד לגברים - אפילו כשעובדים בו רק שני אנשים. בישראל אסור להגיש במזנונים מג'דרה, אבל מותר להגיש אורז עם עדשים. וזאת מאחר שאסור למזנון להגיש "תבשילים", אבל מותר להם, למשל, להכין מרק שיכיל אורז ועדשים.
דוגמה נוספת היא הדרישה להתקין את לוח הקריאה של המדחום בחדרי קירור מחוץ לחדר בגובה של 1.60- 1.70 מטר מהרצפה. נשמע הגיוני, אבל התקנה מתאימה למקררים ישנים ולא רלוונטית למקררים שיש היום.
על פי תקנות הרופאים הווטרינרים, עד לאחרונה היה אסור לווטרינר לפרסם את עצמו תוך "שימוש בשם, כינוי, תמונה או תצלום של בעלי חיים מפורסמים המקבלים או נחזים כמקבלים שירותיו של רופא וטרינר".כלומר, וטרינר שישתמש בתמונה של מיקי מאוס יסתבך כנראה לא רק עם אולפני דיסני, אלא גם עם המדינה.
וזה ממשיך גם בתחום הנדל"ן למשל. כל בניין משרדים חדש מחויב להקים מערכת ספרינקלרים לכיבוי אש לרמת מעטפת הבניין, על מנת לקבל אישור אכלוס. לאחר קבלת האישור, נכנסים שוכרים שנאלצים במקרים רבים לפרק את מערכות שהותקנו לטובת מערכת חדשה שתואמת את המשרדים שנבנו. נפרדות למשרדים ועסקים, בהתאם לחלוקה לחדרים ולגובה התקרה אחרי התאמת הנכס לצרכיהם.
ואם רציתם לפתוח חנות מכולת בשטח מעל 100 מ"ר, אז תידרשו להתקין שתי דלתות, אחת לספקים ואחת ללקוחות וגם להחזיק חדר נפרד להכנת משלוחים. גם על תאורה לא יוותרו לכם: מינימום 300 לוקס במנורות במחסנים, חדרי שירות ופרוזדורים ומינימום 500 לוקס באולמי המכירה.
אחרי המחאה החברתית של 2011, קמה ועדת טרכטנברג, שהמליצה לבנות תוכנית חומש לצמצום "עלות הבירוקרטיה הממשלתית" (כמה עולה למשק למלא אחר כל ההוראות הבירוקרטיות) ב־25% עד 2019. אלא שבמשרד ראש הממשלה לא טרחו למדוד את עלות הבירוקרטיה הממשלתית בשנים אלה, כדי שאפשר יהיה לבחון האם התוכנית הממשלתית יושמה כהלכה. נתונים אחרים שנמדדו, מצביעים על כך שחלקים רבים מהתוכנית לא יושמו: רק 190 מתוך 370 תוכניות גובשו במסגרת תוכנית החומש לצמצום הרגולציה, כשרק 23% מהן יושמו במלואן. במקום חיסכון צפוי של מעל 4.1 מיליארד שקל, היא חסכה 2.35 מיליארד שקל, סכום יפה אך לא מספיק. לצד תוכנית החומש, הממשלה קבעה כי מ־2014, כל משרדי הממשלה מחויבים ליישם תהליך RIA, קיצור של Regulatory impact assessment, שבו משרדי הממשלה מחויבים לבדוק את העלות הכלכלית של הרגולציה בכל משרד ומה עשו בעולם בנושא.
"לפני החלטת הממשלה, רגולציות היו נוצרות על ידי זה שרגולטור היה נפגש עם קבוצות אינטרס, שהיו מציגות לו בעיה מסוימת, ולפי הפנייה הזו הרגולטור היה מגבש רגולציה", מסביר גורם בתחום. "לפעמים אם התעורר דיון ציבורי בנושא מסוים, היו מוסיפים עוד הנחיה. כך הוסיפו רגולציות כטלאי על טלאי ללא היגיון".
אבל הניסיון לכפות על משרדי הממשלה את תהליך ה־RIA נתקל בקשיים. לפי מבקר המדינה, ב־2018 ל־80% מהרגולציות החדשות צורף דו"ח RIA, ב־2019 ירד מספרן ל־55% מהרגולציות וב־2020 המספר עמד על 64% מהרגולציות. "מן הנתונים עולה, שלא רק שהחובה אינה מיושמת במלואה, אלא גם שאין מגמת שיפור", כתב המבקר, והוסיף "חסרה מדידה שיטתית ומסד נתונים עדכני על הנטל הבירוקרטי על המגזר העסקי והשפעתו על הכלכלה והמשק".
עוד שיטה שבה נקטו משרדים במטרה להימנע מפרסום מחקר על גיבוש רגולציה חדשה, היא להעביר אותה בנהלים במקום בתקנות, כדי להיפטר מהחובה החדשה. קושי משמעותי במיוחד נובע מהיעדר שיתוף פעולה בין משרדים. דוגמה לכך מתרחשת כעת, כשגם במשרד המשפטים וגם במשרד התקשורת פועלות במקביל ועדות שונות, שמטרתן לגבש רגולציה על רשתות חברתיות. כתוצאה מהרגל זה, ארגון ה־OECD ציין שאחד הדברים שממשלת ישראל מתקשה בהם הוא ראייה כוללת של רגולציה.
ב־2018 הוקם במשרד ראש הממשלה האגף למדיניות רגולציה בראשות עמיחי פישר, שמשימתו לדאוג ליישום תוכניות צמצום הרגולציה, אלא שגם אגף זה לוקה בשקיפות מול הציבור. למשל, פעמים רבות סירב לפרסם נתונים על הצלחת המשרדים בשיפור הרגולציה. הסיבה לסירוב הייתה שהאגף לא ראה את עצמו כמי שאמור לבקר את המשרדים. בנוסף נטען נגד האגף, שהוא לא ידע להעניק ערך מוסף וכלים פרקטיים למשרדים. במשרדים רבים הודו בפני "כלכליסט" שהאגף לא שותף לרוב תהליכי שיפור הרגולציה אצלם.
גם לדרג הפוליטי אשמה בחוסר ההצלחה בהפחתת רגולציה. ברמת חוסר היציבות השלטונית, אנחנו רואים במשרדים השונים שרים שבאים ועוזבים עוד לפני שהספיקו ללמוד לעומק את המשרד ואת ההשפעות הרגולטוריות שלו. כמו כן, ישנן רגולציות שתקועות בצנרת הפוליטית. למשל, ב־2017 עלתה במשרד החקלאות הצעה לשנות את חובת מתן חיסון כלבת מאחת לשנה לאחת לשנתיים, בין היתר מאחר שהחיסון פעיל ל־3 שנים. החיסון התדיר ללא צורך עולה למשרד 2.4 מיליון שקל בשנה והציבור משלם עליו בכל פעם יותר מ־70 שקל ברשות מקומית או קרוב ל־200 שקל אצל וטרינר פרטי. במקרה הזה, למרות שתהליך הרגולציה נעשה כהלכה, השינוי לא עבר בכנסת. באיחור של שנים, משרד החקלאות צפוי לשנות את חובת החיסון לאחת לשנתיים בחודשים הקרובים.
עוד דוגמה היא חוק רישוי סביבתי משולב, שמטרתו לשפר את החובות הסביבתיות של עסקים. המשרד להגנת הסביבה ביצע תהליך שיתוף ציבור ויצר חוק שסוגר פערים מול מדינות ה־OECD וגם חוסך הרבה בירוקרטיה מיותרת, אך בעקבות פיזור הכנסת הרפורמה נדחתה.
לעיתים הפעילות הפרלמנטרית דווקא מכבידה את הנטל. בסדרת הדיונים על החובה להתקין מערכת למניעת שכחת ילדים ברכב, חברי הכנסת קידמו תקנה שמחייבת כל משפחה לשלם אלפי שקלים למערכת שלא הוכחה כיעילה בשום מקום בעולם, רק כדי לשקף לציבור שהם "עושים הכל" כדי למנוע שכחת ילדים ברכב.
את כל אלה אמורה לפתור רשות חדשה בישראל - רשות הרגולציה, שהוקמה בהמלצת ה־OECD. תפקיד רשות הרגולציה הוא לייצר ראייה רחבה וכוללת של כל הרגולציה, ולעודד את המשרדים לשתף פעולה כדי לגבש חוקים, נהלים ותקנות מקיפים שמנסים לפתור בעיה, אך גם בוחרים בפתרון הכי זול ויעיל שנוסה במקומות שונים בעולם. לרשות הוקצבו 50 תקנים וניתנה לה יכולת חוקית לבקר משרדי ממשלה. לראש הרשות נבחר ביוני האחרון יואל בריס, שהיה בעבר היועץ המשפטי של האוצר. הצלחת הרשות טמונה במידה שבה היא תצליח לזכות באמונם של משרדי הממשלה, ובמידה שתעז לבקר אותם ולשכנע אותם שצמצום רגולציה לא יוביל לפגיעה באינטרסים חיוניים.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, האגף למדיניות רגולציה בנה את התשתית הממשלתית לכל המהלך להפחתת רגולציה עודפת ועידוד רגולציה חכמה. לראייה, ה-OECD בדוח הרגולציה (i-Reg) ציין במפורש את ההתקדמות הייחודית של ישראל בזמן פעילותו של האגף ואת העלייה במדד הרגולציה של הארגון (PMR) ממקום אחד לפני האחרון (בין טורקיה למקסיקו) ב-2013 למקום 18 (אמצע המדד).
"האגף פיתח את התשתית הארגונית בכלל משרדי הממשלה ואת התורה המקצועית, כולל הכשרה ייחודית ברמה עולמית לרגולטורים. תכנית החומש צוינה כמוצלחת במיוחד על ידי ה-OECD, ומרביתם של דברי החקיקה עולה עם דו"ח RIA כנדרש. זאת בנוסף להיותו מוקד ידע שלא היה קיים קודם לכן ומוביל מרכזי בכל רפורמה ברגולציה.
"חוק הרגולציה והקמת הרשות מהווים הוכחה להצלחתו של האגף, ליצירת התחום כעצמאי ומרכזי בעבודת הממשלה ולצורך למסד אותו. על בסיס התשתית, שהונחה על יד האגף, הרשות עתידה לחולל מהפכה דרמטית במדינת ישראל, שתקל על האזרחים והעסקים מרגולציה עודפת ותקדם רגולציה טובה ושקופה לרווחת החברה כולה".
