"ירו עלינו במלחמה הזאת יותר מ־30 אלף רקטות, טילים וכל מיני דברים אחרים. זה המון. עם מספרים כאלה בכל מדינה, גם במדינה המערבית המתוקנת ביותר, יכול היה להיות מרחץ דמים נורא. נכון שהיו קורבנות וכל קורבן הוא עולם ומלואו ואבדן שקורע לכולנו את הלב, אבל הם בסדרי גודל נמוכים לאין שיעור ממה שהיינו רואים וחווים אלמלא יכולות ההגנה שלנו. תראה את הביצועים של מערכת ההגנה על הטנקים של צה"ל 'מעיל רוח' ותראה מה קרה במלחמת רוסיה-אוקראינה עם שיירות שלמות של טנקים שרופים ומושמדים. והחבר'ה שלנו מסתובבים עם טנקים בעזה, ושם לא היו איומים קטנים או חמורים פחות מאלה שהופיעו באוקראינה", אומר מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן בריאיון לכלכליסט.
דבריו לא מהווים סיכום של מלחמה רב־חזיתית שניטשת כאן כבר שנה וחצי, גם לא מסכמים את חלקה של רפאל בה. ועדיין, ניכר שהוא שבע רצון. הזמנות הענק שמזרים אליו משרד הביטחון ממלאות לו את קווי הייצור, בעיקר של מיירטי כיפת ברזל וקלע דוד, שממשיכים ופועלים מאז פרוץ המלחמה מסביב לשעון, ומנפחות לו את הקופה באופן שמקרב את המספרים של רפאל לאלה של המתחרות אלביט מערכות והתעשייה האווירית, שעד לא מזמן נתפסו גדולות הרבה יותר ממנה.
גם אחרי שיא נוסף במכירות שרפאל הציגה ב־2024, הוא לא רואה שום נקודת עצירה באופק של השנתיים הקרובות, ומדגיש שגם המילה האחרונה שלה עוד לא נאמרה. בחודשים הקרובים היא תספק לחיל האוויר את מערכות ההגנה החדשניות 'מגן אור', המבוססות על לייזר רב־עוצמה שיכניסו את צה"ל לעידן של נשק אנרגיה, ואם כל התוכניות יפעלו כמתוכנן, יחוללו מהפכה של ממש בכל הקשור ליירוט של רקטות, כטב"מים ומעופפים אחרים.
מתי זה קורה?
"עד סוף השנה, אני מקווה מאד שמשמעותית לפני סוף השנה. אנחנו נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים בנושא הזה, החומרה כבר בידיים שלנו ואנחנו עומדים להביא בנושא הזה בשורה ענקית לישראל וגם לעולם. צריך לזכור שאנחנו חלוצים בעולם בתחום נשק הלייזר ואנחנו מנסים לעשות את המערכות הזאת פרפקט, שתעבוד בצורה הטובה ביותר שאפשר, שהחוויה הראשונה ממנה תהיה הכי טובה".
"אפקט צבאי ופסיכולוגי משמעותי"
המשמעות המעשית של הבשורה הטכנולוגית שמהנדסי רפאל שוקדים עליה, ונמצאים בישורת האחרונה להשלמתה והעברתה לשימוש מבצעי בצה"ל, היא הפחתה ניכרת בשימוש בטילי יירוט יקרים מאוד תוך הוזלה דרמטית בעלות היירוט של רקטות. לדברי תורג'מן, "נוכל ליירט איומים רבים לפי תעריפי החשמל, עלויות זניחות של אולי 3-2 שקלים ליירוט אחד. יש לזה אפקט צבאי משמעותי וגם אפקט פסיכולוגי בלתי מבוטל".
איך?
"בעבר האויב הבין שהוא מאתגר את הכלכלה הישראלית באמצעות מטחים גדולים של רקטות וגם מציק לאזרחים ומטריד אותם. מגן אור תוריד את עלויות היירוט והיכולת לטפל באיומים במהירות האור תאפשר לנטרל אותם בשלב מאוד מוקדם".
ועדיין, יש תופעות אובייקטיביות שעלולות להקשות על היירוט באמצעות לייזר. עננות, אובך, חומרים שונים ומשונים שנמצאים באוויר. לא הייתי ממהר לפרק את דלת הממ"ד.
"חלק גדול מהבעיות שאתה מתאר, פתרנו. נדע לעבוד עם מגן אור גם בתנאי מזג אוויר מאוד לא פשוטים. היא תשולב בתוך מערך הסוללות של כיפת ברזל והשילוב הזה משאיר אותנו עם יכולות יירוט מלאות, באמצעות טילים או באמצעות לייזר. בזכות טכנולוגיה מאוד מתקדמת אנחנו יודעים להביא את האנרגיה של הלייזר בצורה של כתם בגודל של כמה מילימטרים למטרה במרחק של עשרה קילומטר כשהיא נעה במהירות, מסתובבת ומתמרנת ולנטרל אותה. לפחות בעבר זה היה נראה כמו מדע בדיוני והיום אנחנו יודעים לעשות את זה בצורה מדויקת, בזכות אלגוריתמיקה ואופטיקה וזה לא דבר של מה בכך. תנסה להסתכל על נקודה במרחק של עשרה קילומטר ממך, אתה בקושי יכול לראות אותה".
6 צפייה בגלריה
מערכת מגן אור. עד סוף השנה נשק הלייזר העוצמתי אמור להיכנס לשימוש של חיל האוויר
(צילום: משרד הביטחון)
על כל היכולות והדיוקים האלה במהלך השנה האחרונה ראינו כטב"מים לא מאוד מתקדמים שעשו לנו צרות צרורות.
"יירטנו אותם בכמויות גדולות מאוד, בסופו של דבר ההשפעה שלהם על שדה הקרב היתה נמוכה. אין מערכות שמספקות 100% הגנה ואני מסכים איתך, ל'רעשן' הזה שמסתובב לך בשמיים וגורם להפעלת אזעקות במקומות נרחבים יש השלכה תודעתית. אני חושב שמערכת הביטחון עשתה צעדי ענק ביכולות שלה בכל הקשור לגילוי, לזיהוי וליירוט של הכלים האלה ואין לי ספק שמערכת הלייזר תהיה נדבך משמעותי גם בתחום הזה".
כן, אבל איום הכטב"מים הוא לא קונץ פטנט של המלחמה הזאת. הכרנו את הפעילות של איראן בתחום הזה שנים ארוכות לפני כן, ראינו את ארגוני הפרוקסי שלה עושים בהם שימוש נרחב. נראה שנרדמנו. התייחסנו אל הכטב"מים האלה כאל 'רעשנים'.
"לפתח מערכת לייזר זה לא סיפור שלוקח שעה, יום, חודש או שנה וחצי. את היכולות שתביא איתה מגן אור רפאל מפתחת ביחד עם מערכת הביטחון כבר שנים ארוכות – מה שאומר שהיא לא התעלמה מהאיומים האלה. בינתיים מערכות אחרות שלנו ידעו לתת לאיום הזה מענה, 95% מהם קיבלו מענה. אם אתה מסתכל על השורה התחתונה, יכולת ההגנה האווירית של ישראל היא כמעט בלתי נתפסת ובכל סדר גודל".
מה אתה לוקח מהמלחמה הזאת?
"את מרוץ הלמידה, שהוא מתמשך וקבוע. זה אומר שאם בעבר היו מערכות מבוססות חומרה שסיימת לפתח פעם אחת ומאז המשכת לבנות במשך שנים את אותו הדבר, היום המערכות האלה דינמיות ומשתנות כל הזמן כי גם האויב לומד ומשתנה. לקחנו על עצמנו כמשימה ללמוד יותר מהאויב ולהעמיד פתרונות עוד לפני שהוא מאתגר אותנו. אני מתפלל שאנחנו בשורת הסיום של המלחמה הזאת ואני חושב שהיינו יותר טובים מהאויב בכל הקשור ללמידת הצד השני. אני לחלוטין לא מזלזל ביכולות של האויב, ומשתדל להסתכל על הווקטורים שהם עלולים לפתח בעתיד ולהכין להם מענה, לייצר את היתרון היחסי שלנו עליו מראש".
השיח על בניין הכוח של צה"ל בעקבות המלחמה כולל דיבורים על הצורך להקים חיל טילים, שידע להגיב במאסה גדולה של אש מדויקת בתוך זמן קצר. איפה רפאל בתוך זה?
"אני מאמין בטכנולוגיית טילים. טיל הוא כלי אפקטיבי מאוד להשגת מטרות צבאיות וצה"ל נחשב לאחד הצבאות המובילים בעולם בתחום הזה. איך מארגנים את המסגרת של היכולות האלה – בין אם מדובר בחיל טילים שעומד לפני עצמו או מדובר ביכולות טילאות שיחזיקו זרועות האוויר, הים והיבשה בנפרד – זאת כבר שאלה שהצבא אמור לענות עליה. לרפאל יש יכולות נרחבות מאוד בנושא הזה והיא תדע לספק לצה"ל את הפתרונות שיבקש".
"אסור לדחוק הצידה את האינטרס הלאומי"
תורג'מן בא לנהל את רפאל בפברואר שעבר, ארבעה חודשים בתוך מלחמת 7 באוקטובר. הוא החליף את האלוף (במיל') יואב הר אבן שניהל אותה במשך שמונה שנים כשחצה את הקווים מהמתחרה, התעשייה האווירית, שאצלה הוא מילא שורה של תפקידים והאחרון שבהם היה מנכ"ל החברה־בת אלתא מערכות, שמתמקדת בפיתוח ובייצור של מערכות מכ"ם. המעבר הזה התקבל בהרמת גבות בתעשייה האווירית, גם לא מעט חששות שהוא יביא לרפאל את סודותיה הכמוסים ביותר.
אתה מבין את החשש הזה?
"קודם כל, זה מחמיא לי מאוד. לא חשבתי על עצמי שאני אחד שיודע כל כך הרבה".
בכל זאת, מנכ"ל של חברה־בת שחבר בהנהלת התע"א וחשוף לתוכניות האסטרטגיות הרגישות ביותר שלה. זה לא דבר של מה בכך.
"אז תראה, אלתא ורפאל בעיקר משלימות אחת את השנייה (המכ"מים המשמשים את מערכת כיפת ברזל מיוצרים באלתא - י"א) ולא נלחמות אחת בשנייה. מי שהעלה חשש כזה, או שהוא לא מבין על מה הוא מדבר או שהוא הבין והטעה בכוונה. דבר שני, לאלתא ולרפאל יש את אותם בעלים ובדרך כלל ניגודי עניינים מתקיימים כשהמעבר נעשה בין חברות שנמצאות תחת בעלות שונה. זה כמו מעבר מחטיבה אחת לחטיבה אחרת בתוך קבוצת בנק לאומי ובמקרה שלנו, אני עובד בקבוצת מדינת ישראל. גם התעשייה האווירית וגם רפאל הן חברות ממשלתיות, כך שלטעמי אין כאן ניגוד עניינים".
ולמרות זאת עשית הסדר ניגוד עניינים.
"למען הסר ספק, חתמתי על הסדר ניגוד עניינים מאוד מפורט, כדי שאף אחד לא יילחץ. אכן, אני באמת מכיר כמעט את כל הטילים של התע"א, בפיתוח של חלק גדול מהם גם הייתי מעורב באופן אישי, ואני שומר את סודותיה כפי שהתחייבתי ולא תראה מקרה שבו רפאל פיתחה מכ"ם או טיל חדש שיתחרה בטילי החץ. אני מציע שנתמקד כולנו בלנצח את האויב, ולא להמציא לעצמנו אויבים ויריבים מיותרים".
כשהוא נשאל אם בכלל עדכן את מנכ"ל התע"א בועז לוי בדבר החלטתו להתמודד על ניהול רפאל, הוא מתרתח. "אני לא מבין את השאלה הזאת ואני לא רוצה לענות עליה". הוא מסרב להרחיב ולהעיד על טיב יחסיו עם לוי, שהתאפיינו בלא מעט דם חם, מתיחויות ומחלוקות, בעיקר במהלך השנים האחרונות. "לכל אחד יש את תפיסת העולם שלו, לא תמיד היו הסכמות ולא תמיד היו אי־הסכמות. עובדה שעבדנו ביחד כמה שנים. אבל טיב היחסים שלי עם בועז לוי הוא לא נושא שאמור לעניין את הציבור. יש לנו, בין המנכ"לים של התעשיות הביטחוניות, קשר לא רע ומבחינתי זה גם האינטרס הלאומי שצריך לעמוד לפני כל דבר אחר", מספר תורג'מן.
6 צפייה בגלריה
מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי. "לא תמיד היו הסכמות ולא תמיד היו אי־הסכמות. עובדה שעבדנו יחד"
(צילום: אוראל כהן)
אינטרס לאומי זה דבר חשוב מאוד אבל כולנו גם בני אדם, לא?
"נכון. תראה, אני מאוד אוהב את עובדי רפאל ועדיין, בין עשרת אלפים העובדים יש כאלה שאני אוהב עוד יותר ויש כאלה שאוהב ככה־ככה וגם במערכות אחרות, יש אנשים שאני אוהב יותר ויש אנשים שאני אוהב פחות וזה בסדר. בסוף כולנו נמצאים באותה הביצה, עדיף שנהיה תלויים זה בזה מלהיות תלויים זה ליד זה. למדנו שהאויב שלנו ממש מתכוון לזה ולא רק במובן הלירי. אם הוא היה יכול, הוא באמת היה תולה את כולנו אחד ליד השני. אסור לנו לדחוק הצידה את האינטרס הלאומי ואם יש חשבונות אישיים, צריך לדעת להתעלות עליהם ולשים אותם בצד. אני חושב שאנחנו, כל מנהלי התעשיות הגדולות, עושים את זה בצורה טובה מאוד".
אחרי צמיחה של 27% במכירות של רפאל בשנה שעברה וההתקרבות למספרים של תע"א ואלביט, להיות אחת משתי החברות הביטחוניות הגדולות בישראל זאת מטרה מבחינתך?
"לא. אני לא בתחרות איתן, לא על הגודל בכל אופן. בייעוד שלה רפאל הוגדרה להיות נדבך משמעותי בביטחון המדינה - זה יעד מספר אחד שלנו ואנחנו עומדים בו, רק הולכים ומתחזקים. בשנתיים האחרונות קצב הגידול שלנו גבוה מקצב הגידול של תע"א ואלביט, ואני מאמין שזה יימשך גם בעתיד. עם זאת, אני רוצה שרפאל תמשיך להיות חברה מובילה, רווחית, משגשגת ומקור לחדשנות וליכולות חשובות. אם על הדרך נהיה גם גדולים יותר זה מצוין".
יש משהו שעלול לאיים על החזון הזה?
"זה לא מצב יציב, קצב גידול כזה. חברות לא גדלות בקצב כזה ובשביל לשמור עליו צריך להשקיע הרבה מאוד מאמצים ולא לעשות טעויות".
מן הסתם צריך גם מלחמות שיתדלקו את הביקושים לנשק.
"קצב הצמיחה שלנו הרבה יותר גבוה מקצב הצמיחה של הביקוש העולמי. זה אומר שחלקנו בשוק העולמי הולך וגדל, ואני רוצה להמשיך ולשמור עליו. אלא שהשוק העולמי לא ממתין לנו, יש מדינות נוספות שפועלות בו, יש בריתות בין מדינות וזה עולם מורכב מאוד. אני מקווה שנמשיך להצליח לתמרן בים הסוער הזה".
6 צפייה בגלריה
מערכת קלע דוד. משרד הביטחון מזרים הזמנות ענק לאורך כל המלחמה
(צילום: באדיבות משרד הביטחון)
רפאל מעסיקה כ־10,000 עובדים, באלביט מועסקים פי שניים יותר ואתם כבר עומדים על צבר ההזמנות שהיא הציגה לפני כשנה. אתה תופס את האנשים ברפאל כיעילים יותר מאלה של אלביט?
"אני לא רוצה להגיד דבר כזה אבל אני יכול להגיד שהם הרבה יותר יצירתיים".
40 חברות־בנות בארץ ובעולם, והיד עוד נטויה
על רקע הטירוף והטרלול שמציפים את סדר היום הציבורי ומכתיבים קצב אירועים במהירות של קרן לייזר קטלנית שפוגשת וחורכת מטרה מרוחקת, פרשת מינויו של האלוף (במיל') אלי שרביט לראש השב"כ כבר נראית היסטוריה רחוקה. וזה היה בסך הכל לפני פחות משבועיים.
שרביט, לשעבר מפקד חיל הים, משמש בשנתיים האחרונות בתפקיד הנשיא של DSIT, חברה־בת של רפאל, שעוסקת בפיתוח מערכות להגנה על תשתיות ימיות כמו אסדות גז ונמלים. מקץ שעות אחדות בלבד לאחר שהודיעה על המינוי הבכיר, לשכת ראש הממשלה חזרה בה ממנה, בשל תרעומת מצד גורמים פוליטיים על כך ששרביט השתתף בעבר בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית.
עוד לפני הביזיון הגדול של ביטול המינוי, שרביט התקשר אליך? סיפר שראש הממשלה הציע לו את תפקיד ראש השב"כ ושהוא אמר כן?
"לא, הוא לא התקשר. כנראה שלא הספיק".
הגיוני. זה הפתיע אותך?
"לא הופתעתי מאוד שהתפקיד הזה הוצע לו. אני מכיר את אלי הרבה מאוד שנים ומעריך אותו מאוד. הוא היה מפקד טוב לחיל הים, בלט מאד באיכויות שלו ולדעתי אם הוא היה נבחר בסופו של דבר לתפקיד, מדינת ישראל היתה מקבלת ראש שב"כ מצוין. אבל אני לא מכיר את השיקולים של מקבלי ההחלטות, כך שאני לא יכול לחוות דעה בנושא".
6 צפייה בגלריה
אלי שרביט, נשיא DSIT, חברה־בת של רפאל. "אם היה נבחר, היינו מקבלים ראש שב"כ מצוין"
(צילום: ישראל הדרי)
DSIT, שבראשה עומד שרביט, היא אחת מכ־40 חברות־בנות שרפאל מחזיקה בארץ ובעולם ותורג'מן מעריך שהרשימה הזאת תוסיף ותתארך כי כסף יש והרבה, גם אחרי שמשתפים את המדינה בדיבידנד של חצי מהרווח הנקי. לפני כמה שבועות, רשות החברות הממשלתיות סיכמה עם מנהלי רפאל על משיכה של 444 מיליון שקל דיבידנד על רווחים מהשנים האחרונות. על אלה של 2024, שהסתכמו ב־950 מיליון שקל, היא אמורה להעביר למדינה סכום גבוה יותר, של 475 מיליון שקל, בהתאם להחלטת הדירקטוריון שיתכנס וידון על כך בקרוב.
פרט לדיבידנדים למדינה, שרפאל חייבת בהעברתם בהיותה חברה ממשלתית, מה עושים עם כל הכסף הזה?
"קונים ציוד מדעי שמאפשר פיתוחים עתידיים, בונים מבנים למהנדסים ולמדענים שלנו, וקונים חברות באופן שמשפר את הנגישות שלנו לשווקים הגלובליים. הכוונה שלנו היא להמשיך בווקטור של רכישת חברות בעולם, זה חלק מהפעילות העסקית הנכונה והצפויה של רפאל".
"מיזוגים ורכישות קריטיים לחברות מודרניות"
יש לכם חברה על הכוונת כאן בארץ?
"כרגע אין שום דבר על הפרק אבל אם מבחינה עסקית או טכנולוגית נצטרך, בהחלט נפעל לשם כך. בכלל, כשאתה מסתכל על העולם, אתה יכול ללמוד שרוב הרכישות לא מוצלחות והרבה פעמים הן לא עומדות בתחזיות כי חברות קונות דברים שנמצאים בתחום הפעילות שלהן, ורגע לאחר מכן מגלות שאותה פעילות בעצם מתחרה בהן, שהן דורכות על אותה משבצת. לשמחתי, ברפאל חברות־הבנות פורחות בצורה בלתי רגילה, בהיבט של כמות העסקים, הרווחים, הטכנולוגיות".
אחת החברות־בנות של רפאל, אירונאוטיקס, עומדת במרכז דו"ח של רשות החברות הממשלתיות בעקבות שורה של ליקויים לכאורה שליוו את תהליך רכישתה במסגרת שותפות מן העבר עם אביחי סטולרו. מה אתה למד מהדו"ח הזה?
"זאת טיוטת דו"ח שנלמדה אצלנו ואגב, תיקנו תוך כדי תנועה את מה שהיה צריך לתקן. רכישת אירונאוטיקס היתה מהלך אסטרטגי עם חשיבות עצומה לא רק לרפאל, אלא למדינה כולה. אין הקבלה בעולם למערכות ולביצועים שיצאו מהחיבור הזה, התרומה של העסקה הזאת אדירה. עם זאת, היתה בתהליך הרכש תקלה שנבעה בעיקר מאי הבנה או אוריינטציה לא מספיק טובה של גורמים כאלה ואחרים, וטיוטת הדו"ח של רשות החברות מתייחסת אליה. עשינו תהליך שלם, בדירקטוריון החברה וברשות החברות, תוך תיאום של מנגנון שיבטיח שבעתיד שהדברים יהיו יותר ברורים וחד משמעיים. התהליך הזה הושלם כמעט במלואו. מיזוגים ורכישות הם דבר קריטי בחייה של חברה מודרנית".
בין החברות הביטחוניות בישראל שרפאל התעניינה בעבר ברכישתן - יצרנית רכיבי המיגון לכלי רכב צבאיים פלסן מקיבוץ סאסא ותעש. המו"מ עם פלסן לא צלח, ובאחרונה נודע כי בכוונתה לצאת להנפקה, ותעש נרכשה מהמדינה ב־2018 בידי אלביט. "תעש היתה חברה מצוינת אבל הנסיבות הביאו למצב כלכלי בלתי אפשרי, המדינה החליטה למכור אותה לאלביט ולא איפשרה לרפאל לרכוש אותה. אני חושב שאם אנחנו היינו מתחברים למקרה הזה, היינו עושים עבודה אפילו יותר טובה מאלביט", אומר תורג'מן.
הרכישה הזאת שינתה את פני התחרות בין החברות הביטחוניות בארץ?
"אלביט קיבלה נכס מאוד חשוב ונכנסה לתחומים שלא היתה פעילה בהם בכלל, אבל אין לי ביקורת על ההחלטה שהתקבלה ואני מבין את המדינה שמכרה לה את תעש. עם זאת, אלביט נכנסה לתחומים כמו טילים, פגזים ורקטות - שבהם היא לא פעלה לפני כן".
כמו גם מערכות ההגנה לטנקים ולמשוריינים אחרים, חץ דורבן שמתחרה באחת ממערכות הדגל של רפאל, מעיל רוח.
"רבים וטובים בעולם ניסו לפתח מערכת שדומה למעיל רוח, בינתיים זאת המערכת המבצעית היחידה זה יותר מ־14 שנה. זה לא פשוט להביא פתרון שעובד במלחמה ממש, בסביבה דחוסה עם המון הפרעות, זה אתגר ענק. אני מאחל להם עם זה בהצלחה, כי בינתיים חלק לא קטן מהדברים שהם היו אמורים לתת לא בדיוק הגיעו, ואתה בטח יודע את זה ואתה שואל שאלות קשות. גם אני שואל שאלות יותר קשות. הבן שלי היה שם".
6 צפייה בגלריה
מערכת מעיל רוח של רפאל על טנק מרכבה סימן 4. "בינתיים זאת המערכת המבצעית היחידה זה יותר מ־14 שנה"
(צילום: גלעד קוולרצ'יק)
אתה מנסה להגיד משהו?
"אני לא רוצה להיכנס לזה".
בכלל, מה אתה חושב על מצב התחרות בין החברות הביטחוניות?
"היא בריאה מאוד. גם אם לא היתה לי תחרות כזאת הייתי יוצר אותה מבפנים. היא מחדדת את המוחות, משפרת את המענה, גורמת לאנשים לפעול בצורה יותר אפקטיבית".
נראה שהיא טובה בעיקר למשרד הביטחון, מורידה לו מחירים.
"ברור, ולמשרד הביטחון יש עניין להוריד מחירים ולשפר את המענה שהוא מקבל מהחברות".
בעבר היו מחשבות על מיזוג של רפאל עם תע"א. אמרו ששתיהן ממשלתיות, פועלות באותו התחום ובמקום שיתחרו אחת בשנייה, יפעלו ביחד מול אלביט הציבורית. מה אתה חושב על זה?
"גם תע"א וגם רפאל הן חברות טובות מאוד, אבל שתיהן עוסקות בעיקר בדברים שונים אם כי יש גם פעילויות חופפות, אבל כאלה יש גם עם אלביט. מצד שני, יש את התחרות שמחדדת את החושים ומאפשרת זמינות טובה של פתרונות. אני חושב שיש כאן דילמה שצריך לדבר עליה, אבל מצד שני מהלך כזה לא נמצא כדאי. לאורך הזמן ההחלטות היו לא לאחד את החברות ולא בכדי. אני מעריך שזאת תהיה העמדה של המערכות שאמונות על הנושא גם בעתיד".
"ספקים סירבו לייצר לנו רכיבים שונים"
הלחצים חסרי התקדים בייצור הנשק במפעלים של רפאל, שרובם נמצאים בצפון ולא אחת היו על הכוונת של חזבאללה שניסה לפגוע בהם, היו רק חלק מהקשיים שנכפו עליה בשל המצב. כ־20% מכלל עובדיה גויסו כבר בתחילת המלחמה לשירות מילואים ארוך ומדינות בעולם שהטילו עליה ועל שאר התעשיות הביטחוניות המרכזיות בארץ אמברגו בשל פעולותיה של ישראל בעזה, וסירבו לספק להן חומרי גלם ורכיבים הדרושים לתהליכי הייצור.
"זה בא לידי ביטוי בכל מיני צורות. היו מקרים שספקים אמרו לנו בצורה מפורשת שהם לא רוצים לספק לנו רכיבים שונים והיו גם מקרים שבהם אני מזמין ציוד, יום האספקה שלו מגיע ולא קורה כלום. שום דבר לא מגיע", משחזר תורג'מן.
אבל זה לא הסבר שאמור לעניין את המפקד בשטח בזמן מלחמה כשהוא זקוק לנשק.
"הסתדרנו. רפאל דווקא נפגעה פחות בנושא הזה כי אנחנו מורגלים במציאת חלופות ותחליפים בהיותנו חברה שפועלת בשוק העולמי. לפעמים, אפילו מטעמים מסחריים, אנחנו כל הזמן מחפשים ספקים אחרים, וזה בהחלט עזר לנו למצוא בתקופה הזאת פתרונות אד־הוק שאיפשרו לנו להמשיך לייצר ועובדה – בשנה שעברה, שהיתה שנת מלחמה, ייצרנו 60% יותר. היתה גם פעילות משמעותית של מערכת הביטחון בפיתוח העצמאות בייצור המקומי ואנחנו לוקחים בזה חלק משמעותי, כדי לאפשר עצמאות מדינתית. בנוסף לאלה רפאל היא חברה ורטיקלית, שמייצרת חלק גדול מחומרי הגלם שלה בעצמה וזה הקל עלינו".
כמה זה באמת יכול להחזיק מים בטווח הארוך?
"כרגע זה מבוצע, והמבחן האמיתי יהיה לאורך השנים. הסיבה שבגינה דברים לא יוצרו בישראל היתה בעיקר הגלובליזציה, התפיסה שכל אחד יתעסק במה שיש לו יתרון יחסי בו, ואת מה שאין בו יתרון יחסי – אפשר לקנות בחו"ל. אלא שהגלובליזציה נעצרה והפכה כיוון, ולדעתי למדינת ישראל לא תהיה ברירה אלא לוודא שהיא יודעת להיות עצמאית במרבית המקרים".
ישראל לא יכולה לייצר לעצמה את כל הנשק שהיא צריכה ורוצה. איפה שמים את הגבול?
"זה לא עניין של גבולות כמו הצורך בהפעלת שיקול דעת. בסופו של דבר, כמות המשאבים שמדינה יודעת להעמיד מוגבלת ואתה חייב לוודא שאתה שם אותם על הדברים הנכונים. יש התייעצויות חשובות וטובות בין התעשייה למערכת הביטחון במה להשקיע, איפה להשקיע, איך וכמה. אני חושב שזה נעשה בצורה טובה".
"הקשרים עם התעשיות האמריקאיות יימשכו"
פצצת המכסים שהטיל בשבוע שעבר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פוגעת ברפאל?
"להבנתי אמורה להיות החרגה של היצוא הביטחוני הישראלי לארצות הברית. צו המכסים עדיין לא יצא בצורה פורמלית ואנחנו עדיין לומדים את הנושא. יש לנו קשרים עמוקים וטובים עם התעשיות הביטחוניות האמריקאיות, והם עושים טוב גם לישראל וגם לארצות הברית, ואין לי ספק שהם יימשכו והעבודה המשותפת שלנו לא תיפגע".
מוקדם יותר השבוע רשות החדשנות חשפה נתון עגום, שלפיו 8,300 אנשי הייטק עזבו את ישראל בתוך פחות משנה. זה אתגר שמעסיק אותך?
"כאזרח המדינה אני מודאג מאוד. עם זאת, מבחינת רפאל אני חושב שאנחנו בנקודה טובה יחסית, שכן בשנתיים האחרונות לא היו אצלנו עזיבות. אנחנו בוחנים כל העת את רמת המחוברות של העובדים אל החברה באמצעות סקרים ושאלונים, ואנחנו למדים שהחיבור מאוד גבוה. הוא נוצר בעקבות תחושת השליחות וההזדהות של העובדים עם הערכים של החברה ותפקידה בבניין הביטחון הלאומי של ישראל, אפילו לקיומה של המדינה".
אתה יכול להצביע על מערכת אחת של רפאל שהמבצעיות שלה במערכה הזאת היתה חסרה בשטח?
"אני לא יכול לדבר על זה. עם זאת, אנחנו תמיד עובדים על מערכות שיגיעו לבשלות מבצעית בעוד שנה, שנתיים או שלוש. אגב, על רקע המלחמה הקדמנו לוחות זמנים של פיתוחים והכנסנו כל מיני מערכות לפעילות מבצעית, באופן שהרחיב את היכולות של צה"ל בזירות השונות, למרות שלפי התוכניות המקוריות הן היו אמורות להימסר לצבא הרבה יותר מאוחר".
איך מקצרים לוחות זמנים בתוכניות פיתוח מאוד מורכבות שלא בכדי דורשות את הזמן שלהן?
"החלפנו שעונים, עבדנו מסביב לשעון, בירוקרטיה הוזזה הצידה ותהליכים שדרשו חודשים ארוכים נעשו בתוך ימים בודדים, וזה מבלי להתפשר על הרמה ועל האיכות. במקרים האלה השקענו מאמצים מרוכזים וזה השתלם, כי זה הציל לא מעט חיי אדם".
