ללא שינוי דחוף במדיניות הכלכלית - המשק הישראלי עלול לקרוס
תקציב המדינה לשנת 2025, שאושר לאחרונה בממשלה ובכנסת, מתעלם כמעט לחלוטין מהצורך החיוני להתניע מחדש את כל המערכת העסקית והכלכלית ולגרום לצמיחה כלכלית מואצת. אין בתקציב החדש חזון כלכלי לטווח ארוך, אין מנועי פיתוח חדשים שיזניקו את המשק לגבהים חדשים, ואין כל נכונות או ניסיון לטפל בבעיות היסוד של המשק בתחומי הבריאות, חינוך, תחבורה, טכנולוגיה ועוד. אם לא יחול שינוי עמוק ומהיר בתחומים אלה – אנו עלולים למצוא עצמנו כבר בקרוב במשבר כלכלי חמור, כזה שיהיה קשה הרבה יותר לצאת ממנו.
לכך נוספו בשבוע האחרון נזקי טבע חמורים, כמו השריפות בלטרון ובאזור ירושלים, שמעידים על חוסר היערכות למשברים אקלימיים הולכים ומחריפים. גם נזקי הטבע יחייבו הוצאות של עשרות רבות של מיליונים מתקציב המדינה, הן בהקמת מערך כבאות מצויד היטב והן ברכישת מטוסי כיבוי מתקדמים ויקרים. ישראל עמדה במשברים גדולים בעבר, וידעה לצאת מהם מחוזקת. אך לשם כך, היא צריכה ממשלה שאינה פועלת משיקולים פוליטיים קצרי טווח, אלא בראייה כלכלית לאומית ואחראית. בין המהלכים העיקריים שנדרשים עתה, כדי למנוע את גלישת המשק למיתון והאטה כלכלית, ניתן למנות את ארבעת הצעדים הבאים:
א. שינוי סדרי העדיפויות בתקציב המדינה - הפניית מיליארדי שקלים מהכספים הקואליציוניים וממשרדי הממשלה המיותרים למנועי צמיחה לאומיים. מיליארדי שקלים מועברים בכל שנה בתקציב לטובת הסכמים פוליטיים שלא תורמים דבר לצמיחה ולקידום המשק. יש להפנות את המיליארדים ליעדים שיש בהם החזר ציבורי.
המשק הישראלי יוכל לצמוח אך ורק מהשקעות בתחומי התשתית כגון: מערכת הכבישים ומסילות הרכבת, התחבורה הציבורית והמטרו, שיאפשרו חיבור מהיר ויעיל בין פריפריה למרכז ויקטינו את הפקקים במרכז; מערכת הבריאות שסובלת ממחסור ברופאים ואחיות, מחסור במיטות אישפוז ("הזקנה במסדרון"), תורים ארוכים לבדיקות CT ו-MRI, תורים לניתוחים, תורים לרופאים מומחים, ומיעוט של תרופות מצילות חיים בסל הבריאות; מערכת החינוך שמשתרכת בתחתית הטבלה בכל מבחני ההשוואה הבינלאומיים, סובלת משיטות הוראה מיושנות ומסגל הוראה שחוק, ומעל לכל מצפיפות בכיתות שלא מאפשרת חינוך ברמה גבוהה; פיתוח וקידום תעשיות ירוקות ואנרגיה מתחדשת שיכולות להפוך ליתרון תחרותי ישראלי; פיתוח הכשרות טכנולוגיות בסבסוד המדינה כדי לאפשר לשכבות רחבות להשתלב בתעשיות מתקדמות.
ב. קידום תחום הבינה המלאכותית (AI) - ישראל הייתה בשנים האחרונות בין המובילות בעולם בתחום ההייטק והחדשנות ("אומת הסטארטאפ"). כיום, עם ההתקדמות המהירה של הבינה המלאכותית, ישראל נמצאת בצומת קריטי: אם תבחר להשקיע באופן אסטרטגי בתחום ה-AI באמצעות רגולציה תומכת, מענקים לחדשנות, ושותפויות עם האקדמיה – היא תוכל לחזור ולהוביל עולמית, כפי שעשתה בגל ההייטק הקודם. כשלון להיכנס בזמן לתחום הזה יהפוך אותנו לצרכני טכנולוגיה – לא מפתחיה.
ג. עידוד ותמיכה בעסקים הקטנים והבינוניים - בכל הכלכלות המובילות במערב, העסקים הקטנים והבינוניים מהווים חלק בלתי נפרד מהצמיחה הכלכלית. עסקים קטנים ובינוניים רבים נפגעו קשות בתקופת הקורונה, ונפגעו שוב במלחמת חרבות ברזל, הן בגלל פינוי הישובים בצפון ובדרום והן בגלל גיוס בעלי העסקים לתקופות מילואים ממושכות. מדובר בכשליש עד מחצית מכוח העבודה במשק. רבים מהם קרסו או מתמודדים עם הפסדים כבדים. הסיוע יכול להתבטא בשילוב בין מענקי התאוששות והקלות מס, הלוואות בתנאים מועדפים, ותמיכה רגולטורית שתקצר תהליכים ותפחית חסמים.
ד. שילוב החרדים בצבא ובשוק העבודה כיעד לאומי - המשך הפטור משירות ביטחוני ולימודי ליבה, מונע מחלק גדול באוכלוסייה להשתלב בשוק העבודה. כאן דרוש שינוי עמוק: חובת ליבה במוסדות הנתמכים ציבורית, שירות אזרחי או צבאי לכולם, תמריצים להשתלבות תעסוקתית – למעסיקים ולעובדים.
ישראל כבר הוכיחה בעבר שהיא מסוגלת לצאת ממשברים כלכליים כאשר ההנהגה המדינית והכלכלית, הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים, שילבו ידיים ופעלו ביחד. מנהיגות כלכלית אינה נמדדת בשרידות פוליטית, אלא ביכולת להסתכל רחוק, לקבוע סדרי עדיפויות אמיצים, ולשנות כיוון כשצריך. הבחירה בין האטה ומיתון כלכלי לבין צמיחה ושגשוג – היא רק בידיים שלנו
ד"ר גלי אינגבר היא ראש המחלקה למימון וכלכלה, הפקולטה למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל
