דו"ח הפיקוח על הבנקים
התקפות סייבר ופוליטיקה מקומית: הסיכונים העיקריים שמרתיעים את בכירי הבנקים בישראל
דו"ח הפיקוח על הבנקים מצביע על עלייה חדה בחשש מפני מתקפות סייבר ומצב פוליטי בלתי יציב שעלולים לערער את יציבות המערכת הפיננסית. לצד ירידה בסיכון האשראי, נרשמת עלייה במשכנתאות בסיכון גבוה ובמחיקות חוב צרכניות. פעילות הבנקים במכשירים נגזרים זינקה תוך שנה ביותר מטריליון שקל
מהם הסיכונים שמדירים שינה מעיני בכירי המערכת הבנקאית בישראל? לפי סקר סיכונים שערך הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל במסגרת דו"ח הפיקוח על הבנקים 2024 שהתפרסם היום (ב'), הסיכונים הבולטים ביותר שמזוהים כיום על ידי ראשי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הם מתקפות סייבר והמצב הפוליטי המקומי. לצד זאת, הדו"ח מצביע על מגמות מדאיגות נוספות, ובהן עלייה במשכנתאות מסוכנות, גידול באשראי הצרכני ומעורבות גוברת של הבנקים במכשירים פיננסיים מורכבים.
89% מהמשיבים לסקר ציינו את סיכון הסייבר ואבטחת המידע (לעומת כ-80% בשנתיים הקודמות), ו-86% את הסיכון הפוליטי המקומי (לעומת 76% ב-2023. בשנים הקודמות הסיכון לא הוזכר). לפי בכירי המערכת הפיננסית בישראל, הסיכון הפוליטי מגיע "על רקע המשך המתיחות הפוליטית, קידום רפורמות ללא הסכמה רחבה ועלייה בשיעורי הגירעון הממשלתי, שמעוררים דאגה לדירוג האשראי של ישראל, לתנועת כספים החוצה מהבנקים המקומיים וליחס מצד משקיעים זרים".
סיכונים בולטים אחרים ברשימה הם הסיכון הגיאו-פוליטי (72%), סיכוני רגולציה, חקיקה שמתמקדת בבנקים (51%).כמו כן, נרשם זינוק חד בבכירים שרואים באשראי לדיור סיכון - כ-49%, לעומת 15% בלבד לפני שנתיים.
תיאורטית, מקובל לסווג את הסיכונים למערכת הבנקאית לארבעה תחומים. הסיכון הראשון והקלאסי הוא "סיכון האשראי". כלומר, החשש שהלווים הרבים מהבנקים לא יצליחו להחזיר את ההלוואות שנטלו - מה שיביא למשבר פיננסי. בנוגע לסיכון זה, החדשות של הפיקוח על הבנקים טובות - שיעור ההפרשה להפסדי אשראי בבנקים ירד ל-1.57% מסך האשראי לציבור, לעומת מספרים גבוהים יותר בשנים הקודמות.
גם שיעור האשראי שאיננו רווחי ויש בו בעיות גבייה (NPL) ירד לעומת שנים קודמות. עם זאת, דווקא באשראי הצרכני למשקי בית יש עלייה בשיעור מחיקות החוב. בנוסף, בעקבות הקלות של הפיקוח יש עלייה בהיקף האשראי שנלקח בביטחון דירת מגורים, ועלייה קלה בשיעור החובות המפגרים ב-90 יום בפלח זמן זה.
בפיקוח מדגישים כי גם תיק המשכנתאות של ישראל יציב וללא שינוי, אך מפנים זרקור לכך שיש עלייה משמעותית במשקל המשכנתאות שגם שיעור המימון בהן גבוה (LTV) וגם שיעור ההחזר ביחס להכנסה (PTI). משכנתאות אלו הגיעו למשקל של כ-31% מסך תיק המשכנתאות, בהשוואה לכ-12% לפני 4 שנים. בנוגע לאשראי העסקי (שעומד על כ-810 מיליארד שקל) נתוני המאקרו חיוביים - יש ירידה בהוצאות להפסד אשראי. מאידך, כדאי לציין שהגידול באשראי בשנה זו היה 14% לעסקים גדולים, 8% לעסקים קטנים ורק 3% לבינוניים ו-2% לזעירים.
הסיכון השני שמקובל לדבר עליו הוא סיכון נזילות. כלומר, תרחיש שבו הבנק לא יכול לעמוד בהתחייבויות שלו באופן מיידי. בעקבות "באזל 3" (הסכמים בנקאיים בינלאומיים לחיזוק יציבות המערכת הבנקאית), נקבעו שני אינדיקטורים לבדוק את רמת נזילות הבנק. האינדיקטור הראשון מכונה יחס כיסוי-נזילות (LCR), וזה מוודא כי יש לבנק מספיק נכסים נזילים בשביל לעמוד בהתחייבויות שלו למשך 30 ימים. יחס זה עמד בפברואר במערכת הבנקאית על 135%, לעומת 137% בסוף 2023 - ירידה קלה אך לא מדאיגה (דרישת הסף של בנק ישראל היא 100%).
האינדיקטור השני מכונה יחס מימון יציב נטו (NSFR). כאן רוצים לוודא שיש לבנק מקורות מימון יציבים למשך מימון שנה אחת של פעילות. גם כאן יש ירידה לרמה של 120.9% לעומת 122.5% בשנים קודמות, בשל עלייה בצד ההתחייבויות.
הסיכון השלישי הוא סיכון שוק. כלומר, מה יקרה לבנק אם ישתנו משמעותית משתני מאקרו דרמטיים, כמו שער החליפין, הורדת דירוג, ריבית וכו'. לפי דו"ח הפיקוח, בסוף 2024 נראה כי הבנקים מוכנים יותר לירידת ריבית מאשר בסוף 2023. זה בעצם נובע מכך שהבנקים הסיטו הרבה מכספי העו"ש לאפיקי השקעה אחרים, כך שהם מרוויחים כיום פחות מהריבית הגבוהה.
סיכון נוסף הוא בעולם המט"ח: הבנקים בישראל מחזיקים מחויבויות רבות בדולרים, כך שאם השקל נחלש, יהיה עליהם לשלם יותר בכדי לעמוד בהתחייבויות. אך הבנקים מגודרים בכלי גידור פיננסים, ולכן החשיפה מבחינת בנק ישראל אפסית. עם זאת, לפי הפיקוח על הבנקים, "השנה, חלו מספר התפתחויות ברמת הסיכון בפעילות מערכת הבנקאות במכשירים נגזרים (כמו אופציות וחוזים עתידיים – ש"ט), וזאת על אף שפעילות הבנקים הישראלים במכשירים נגזרים נחשבת שמרנית". פעילות הנגזרים בסוף 2024 הגיעה ל-5.25 טריליון שקל, לעומת 4.2 טריליון בסוף 2023.
הסיכון הרביעי הוא סיכון תפעולי, ובעיקר סיכונים הקשורים לטכנולוגיית המידע. ב-2024 הייתה עלייה בדיווחים על אירועי כשל טכנולוגיים מהותיים שהתקבלו מהבנקים. בפעם הראשונה היה כשל טכנולוגי מערכתי של חברת קראודסטרייק שהשפיע על כמה בנקים. הפיקוח מסכם: "מצד אחד יש שיפור בהתמודדות התאגידים הבנקאיים עם תקלות קריטיות, אך מצד שני, כמות האירועים המשמעותית גדלה". כמובן שבתוך הסיכונים של טכנולוגיית המידע, הסיכון הבולט הוא מתקפות סייבר: גם ב-2024 היתה עלייה במתקפות סייבר, מתוכן עלייה של 80% במתקפות פישינג. עם זאת, הדו"ח מסכם שבמהלך 2024 לא נרשם אירוע סייבר מהותי בבנקים.
