הממשלה לא מצליחה לאשר תקציב – וזה מסוכן יותר ממה שנדמה לכם
גרירת הרגליים והסחבת באישור התקציב אינם רק כשל ניהולי, אלא תמרור אזהרה לחוסר היציבות השלטונית. כשהממשלה מתקשה להעביר החלטות בסיסיות, נפגעים השירותים החיוניים, אמון הציבור בה וגם הכלכלה. כל זאת בעת מלחמה, כאשר המשק זקוק ליציבות יותר מתמיד
תארו לעצמכם חברה גדולה בלי תקציב – אף עובד לא יודע אם יקבל שכר, אף מנהל לא יודע אם הפרויקט שלו ימשיך. כך פחות או יותר נראית מדינה בלי תקציב מאושר. אמנם המשכורות משולמות, אך פרויקטים ממשלתיים שנועדו לקדם את רווחת האזרח לא, וזהו רק קצה הקרחון. בישראל, אי אישור התקציב הפך כבר להרגל – אבל הרגל מסוכן.
אי-אישור התקציב בזמן הוא ביטוי לשבריריות הכוח הפוליטי של הממשלה. הקואליציה מתקשה לגייס רוב ולהעביר החלטות קריטיות, דבר המעיד על חוסר יציבות והיעדר שליטה פנימית. תחת שלטונו של נתניהו היו שנים רבות שבהן התקציב לא אושר במועדו, מה שהוביל לאי-ודאות תקציבית מתמשכת ולפגיעה בניהול המדינה. שבריריות זו אינה בהכרח תוביל לנפילת הממשלה, אך היא פוגעת משמעותית ביכולתה לקדם מדיניות ולהוציא לפועל רפורמות שהיא מעוניינת בהן. התקציב הוא המסמך שמעיד על סדר העדיפויות של הממשלה, והיעדרו משדר חוסר כיוון ואי-יכולת ניהולית.
כל ארגון, בין אם הוא עסקי, ציבורי או חברתי, נדרש לקבוע סדר עדיפויות על מנת לפעול באופן יעיל. הממשלה קובעת את סדר העדיפויות שלה באמצעות התקציב, והעובדה שהיא אינה מצליחה לעשות זאת ונאלצת להעניק שוחד פוליטי כדי לשרוד, דוגמת אישור קצבאות למגזר החרדי, מעידה על חולשתה. כל גוף, בין אם מדובר במשק בית, בפירמה עסקית או במדינה, זקוק לתקציב ברור על מנת לפעול באופן סדיר. כך גם הרשויות המקומיות, אשר נשענות על תקציבים ממשלתיים למימון שירותים חיוניים כמו חינוך, רווחה ופיתוח תשתיות, נמצאות במצב של חוסר ודאות תקציבית, מה שמוביל לעיכובים בפרויקטים ופגיעה בשירותים לתושבים. התקציב היה אמור להיות מאושר עד 31 בדצמבר, ואי-אישורו משדר מסר של חוסר יציבות לא רק לציבור ולמשקיעים, אלא גם לסוכנויות הדירוג הבינלאומיות, שעלולות להעריך מחדש את דירוג האשראי של המדינה. מצב זה מחליש את האמון הציבורי ומעכב את יישום המדיניות והפרויקטים החיוניים.
בעת מלחמה, כאשר אי-הוודאות הכלכלית והמדינית גוברת, הצורך ביציבות הופך לקריטי אף יותר. במיוחד בתקופת מלחמה, כאשר יש צורך בשיתוף פעולה בין כל הגורמים במדינה, יש חשיבות עליונה לכך שהממשלה תפעל באחדות ובתיאום. כאשר יש מלחמה ונדרשת הקרבה מצד מספר גדול של אנשים, כולל חיילי מילואים, ישנה ציפייה שחברי הממשלה יפגינו אחריות ויהיו מוכנים להתפשר. אם הם אינם מסוגלים להתפשר אפילו על אישור תקציב – פעולה בסיסית לניהול המדינה – הדבר מקרין ישירות על האזרחים ופוגע באמון הציבור. אם הממשלה אינה מצליחה לשתף פעולה אפילו בנוגע לאישור תקציב – עניין בסיסי והכרחי – הדבר מקרין ישירות על האזרחים ויוצר תחושת חוסר יציבות וחוסר אמון בשלטון.
גורמים כמו גודל תקציב הביטחון, היקף הסיוע החברתי וההיערכות הכלכלית לתקופה ממושכת של עימות אינם ניתנים לתכנון ללא מסגרת תקציבית ברורה. אישור תקציב במועדו מעיד על יציבות שלטונית ומספק מסר של ביטחון לשווקים ולמשקיעים, בעוד שאי-אישורו מחזק את חוסר האמון וגורם לפגיעה כלכלית נרחבת.
אחד התחומים שנפגעים במיוחד כתוצאה מעיכוב באישור התקציב הוא בריאות הנפש. למשל – המהלך שעתיד לאחד את בית החולים רמב"ם עם המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, במטרה לשפר את השירות לאזרח במדינה רוויית פגועי נפגש כתוצאה מהמלחמה – לא יקודם ללא אישור התקציב. תקציבים שיועדו להרחבת מסגרות טיפול, הקמת מרכזי חירום והכשרת אנשי מקצוע בתחום אינם משתחררים, דבר שמוביל לפגיעה בשירותים החיוניים לאוכלוסיות פגיעות והתקציב הופך לכלי פוליטי, לא מסמך ניהולי. השאלה היא לא רק מתי הוא יאושר – אלא באיזה מחיר.
בסופו של דבר, אי-אישור התקציב בזמן אינו רק בעיה אדמיניסטרטיבית, אלא סימפטום למשבר שלטוני רחב יותר. הוא משדר חוסר יציבות פוליטית, פוגע באמון הציבור והמשקיעים, ומקשה על תכנון ארוך טווח בנושאים קריטיים. על הממשלה להפגין אחריות, להגיע להסכמות ולהעביר את התקציב בהקדם, על מנת להבטיח יציבות כלכלית, תפקוד יעיל של מוסדות המדינה ושירותים חיוניים לאזרחים . מדינה שמתנהלת בלי תקציב היא כמו ספינה בלי מצפן. השאלה היא לא אם נגיע לסופה של הקדנציה – אלא אם נצליח להגיע לשם בלי להתרסק בדרך.
ד״ר אורי זקס הוא ראש החוג לכלכלה במכללה האקדמית רמת גן
