איסור יציאה לחו"ל, קיצוץ בתקציב הישיבות, ביטול של ההנחה בביטוח לאומי ובארנונה, העלאת מס רכישה על נדל"ן, רישום נוכחות בישיבות, שלילת היכולת להוציא רישיון נהיגה, ואיום תמידי במעצר. אלה רק חלק מהסנקציות שמוטלות היום או עשויות להיות מוטלות בעתיד על צעירים חרדים שלא יתגייסו. הסנקציות בהווה, כשאין חוק, נגזרות מפסיקת בית המשפט העליון, ומחוות דעת של המשנה ליועצת המשפטית עו"ד גיל לימון, שנאלץ להתמודד עם מצב מורכב וכמעט דמיוני, שבו יש עשרות אלפים צעירים שמוגדרים מבחינה חוקית כעבריינים.
הן לא נחקקו בכוונה תחילה נגד חרדים, אבל הן כבר משפיעות על הרחוב החרדי: מספר המתגייסים החרדים עלה בכ־40% בשנה האחרונה, נפתחו מסלולי גיוס חרדים חדשים, והתלות של הישיבות הישראליות בעשירי ארה"ב שתורמים להן גדלה, ביחד עם מגמה של הקצנה דתית כלפי המדינה. הסנקציות הנוכחיות לוחצות דווקא על הפלח החרדי־מודרני — חרדים שנוסעים לחו"ל מפעם לפעם, וששואפים לצאת ללימודים אקדמיים ולהשתלב בתעסוקה חופשית. הסנקציות מכבידות עליהם, מסבכות את הנסיעה לחו"ל ומטילות ספק בשאלת סבסוד הלימודים האקדמיים שלהם.
כל מי שעוקב אחרי הדיונים מבין שהסוגיה החשובה ביותר למנהיגי הציבור החרדי בניסיונות להכשיר את ההשתמטות הקיימת היא הסנקציות. הסנקציות שייקבעו בחקיקה עשויות לעצב את החברה החרדית ואת מדינת ישראל לדורות. שחקן משמעותי במיוחד בעיצובן הוא סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט. בטט וצוותו היו חוד החנית באיתור וחשיפת סנקציות לא אפקטיביות או כאלה שעשויות לחזק את מנגנוני הפיקוח הקהילתיים. מנגד, הפוליטיקאים החרדים וההנהגה החרדית משקיעים מאמץ תקשורתי והסברתי כדי שהסנקציות ייתפסו כ"עונש" או "רדיפה", ויובילו לפעולה ההפוכה: יתמרצו דווקא הקצנה.
משרדי האוצר והביטחון יהיו חייבים לרבע את המעגל ולמצוא סנקציות שנתפסות כהגיוניות, גם אם מכאיבות, על ידי החרדים, וכאלה שיצליחו לתמרץ גיוס ובמקביל לא לפגוע בתעסוקה. כך או אחרת, הסנקציות כבר היום מעצבות את החברה החרדית, את החלטות הצעירים החרדיים ואת אלה של הוריהם.
