הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט הפך לאיום הראשי בבחירות על המשך כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר שמפלגתו החדשה, ישר, הפכה לפי הסקרים למפלגה הגדולה באופוזיציה, ובחלק מהם היא עוקפת גם את הליכוד. אם הסקרים יתאמתו הוא יהיה ראש הממשלה, או ראש ממשלה חלופי ברוטציה, או ראש האופוזיציה.
איזנקוט לא רק מהווה אלטרנטיבה לנתניהו ולפוליטיקה הכוחנית והמפלגת שהוא מוביל פה זה שנות דור, אלא פועל למצב את עצמו גם כנציג אותנטי של ישראל השנייה והפריפריה. הוא נולד למשפחת עולים ממרוקו בטבריה, גדל באילת, התגייס לגולני, והתקדם עד לשכת הרמטכ"ל. העובדה שאיזנקוט שכל במלחמה את בנו גל בזמן שבנו הבכור של נתניהו יאיר העדיף להעביר את זמנו במיאמי שטופת השמש, מוסיפה עוד שכבה עבה של אמפתיה ציבורית לדמותו. בניגוד לנתניהו, באיזנקוט מעולם לא דבק רבב, והביוגרפיה שלו, שמעידה על אדם שבנה את עצמו בשתי ידיו במאמץ רב, מאתגרת את ראש הממשלה מכל כיוון.
איזנקוט לא בחר את שם מפלגתו במקרה. הוא רץ על טיקט שמבליט את יושרתו האישית, ובמשתמע גם משהו חשוב בהרבה: הבטחה שקבלת ההחלטות שלו לא תהיה נגועה בשיקולים שאינם לטובת המדינה. בעוד נתניהו הוביל את ההפיכה המשטרית ששיסעה את העם, פעל לרסק את מערכת המשפט, וערער את אמון הציבור במוסדות, איזנקוט מבקש להחזיר את הממלכתיות לזירה הפוליטית.
הגישה הזו כבר עמדה למבחן. מיד לאחר טבח 7 באוקטובר הוא ושותפו הפוליטי לשעבר בני גנץ הצטרפו לממשלה. כשר בקבינט המלחמה הוא הפעיל את השפעתו כדי ללחוץ לתמרון קרקעי בעזה שיביא להסכם שישיב את החטופים, אך בינואר 2024, כשנתניהו סירב להתוות אסטרטגיה ברורה להמשך המלחמה, איזנקוט פרש מהממשלה עם גנץ וטען: "נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי".
לפני שנה איזנקוט הקים את ישר מתוך הבנה שישראל עומדת בפרשת דרכים שתכריע את אופייה ועתידה. במרכז תוכניתו עומד שינוי בסדר העדיפויות הלאומי שאבד תחת השלטון הנוכחי והתבטא בתקצוב אדיר של כספים קואליציוניים לחרדים, להתנחלויות ולשותפים הקואליציוניים, בהעדפת המשתמטים משירות צבאי וכמובן במהלכים אגרסיביים לשינוי שיטת המשטר בישראל שהתאפשרו בזכות רוב פרלמנטרי דחוק ובלי שתהיה להם לגיטימציה ציבורית נרחבת.
איזנקוט מבקש להעניק העדפה מובהקת לתלמידים שילמדו לימודי ליבה, לשנות את מנגנון התגמולים לחרדים ולחוקק חוק שירות ממלכתי לכל. עם זאת, הכרזתו שלפיה יהיה מוכן להעניק ל־30% מהחרדים פטור מגיוס כבר עוררה כלפיו ביקורת מצד עמיתיו לאופוזיציה. הוצאה לפועל של תוכניותיו, איזנקוט בטוח, תחזק את הכלכלה, תביא להשקעה בתשתיות הלאומיות ובמערכות החינוך והבריאות, ותגדיל משמעותית את כוח האדם של צה"ל, שמתמודד בשנים האחרונות עם אתגרים ביטחוניים אדירים.
התנופה שלה זוכה איזנקוט והחשש בליכוד מכך שמצביעי ימין רך מאסו בהתנהלות נתניהו ומפלגתו מביאים את המפלגה לתקוף את יו"ר ישר באמצעות כל התחמושת המוכרת של מכונת הרעל. מעבר לחשש המתגבר לשלומו של איזנקוט עקב ההסתה נגדו (בסוף אוגוסט כבר הופיע ברשת קמפיין שמציג אותו בכאפייה, בדומה למה שנעשה לרבין לפני הירצחו) וסירובו של ראש השב"כ דוד זיני לאבטח אותו, יו"ר ישר צריך לחשוש גם משותפיו לגוש. לעת עתה הם מסרבים להתייצב מאחוריו ולהעניק לו את הבכורה. משום כך גם אם נתניהו יקבל את דין הבוחר, צפוי לו קרב יצרי על ראשות הממשלה.
