פרשת החלפת העוברים באסותא: האם ילד הוא רק סך הקוד גנטי? האם הילדה סופיה היא טעות שצריכים לתקן?
"לראות מעבר לקוד הגנטי - אפיגנטיקה בהריון עובדות ונקודות למחשבה"
פרשת החלפת העוברים באסותא: האם ילד הוא רק סך הקוד גנטי? האם הילדה סופיה היא טעות שצריכים לתקן? "לראות מעבר לקוד הגנטי- אפיגנטיקה בהריון עובדות ונקודות למחשבה"
רבים לא יודעים שהקשר בין הסביבה הרחמית לביטוי הגנטי של העובר קיים ומתרחש כאשר האם הנושאת את ההריון משפיעה באופן משמעותי על הביטוי הגנטי של העובר באמצעות מנגנונים אפיגנטיים. במקרה של פרשת העוברים באסותא, נטען כי לתינוקת אין קשר גנטי לאם שנשאה את ההיריון. האומנם? העובדה היא שהאם הנושאת השפיעה על הביטוי הגנטי של העוברית וזאת לאור מחקרים בנושא אפיגנטיקה שהיא ענף מדעי העוסק בחקר השפעת הסביבה על ביטוי הגנים שלנו.
במהלך ההריון, הסביבה הרחמית, הכוללת את התזונה, ההורמונים והמצב הבריאותי של האם, יכולה לגרום לשינויים בביטוי הגנים של העובר ללא שינוי ברצף ה-DNA עצמו.
תארו לעצמכם שיש לנו ספר הוראות שנקרא "קוד גנטי" הספר הזה נמצא בתוך כל תא בגוף שלנו. אבל יש עוד משהו שמשפיע עלינו, הסביבה התאית שבה הספר נמצא.
מדע האפיגנטיקה זיהה שלושה מנגנונים שאפשר לדמות אותם למתג שיש בו שני מצבים ON ו-OFF, והוא מאפשר להדליק גנים או לכבות אותם ובכך לשנות את התכונות וזהות העובר שייוולד לאם הנושאת.
מחקרים מצביעים על כך שהאם הנושאת משפיעה על תכונות פיזיולוגיות והתנהגותיות של העובר באמצעות שלושת מנגנוני ה DNA. למשל תזונה במהלך ההיריון משפיעה על ההתפתחות התקינה של העובר, כולל מערכת העצבים (המוח) והסיכון למחלות מטבוליות בעתיד.
האפיגנטיקה הוכחה כבר מ 2004 ולפיה נקבע כי לגדילה התוך רחמית יש קשר סיבתי למחלות ולתסמינים כמו יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית וסוכרת בגיל העמידה, וכי לרירית הרחם האימהי השפעה על העובר והיא מתכנתת אותו מחדש, באמצעות מנגנוני האפיגנטיקה. כך, מחקר שנעשה בספרד הוכיח כי 27 מהנשים העקרות שהרו וילדו ילד באמצעות תרומת ביצית העניקו מתנה גנטית חשובה לילדיהן. בנוזל רירית הרחם שלהן נמצאו מולקולות המכונות מיקרו ,RNAאשר נושאות מגוון רחב של מולקולות מהאם. המיקרו RNA מכיל יחידות בקרה גנטיות קטנות השייכות לבקרה האפיגנטית של הסביבה על הגנים. מבחינה מעשית המשמעות היא שהחומר הגנטי של האם משפיע על ההתפתחות של התינוק. החומר הגנטי של האם, המיקרו,RNA בעצם עוזר "להחליט" אלו גנים של העובר להפעיל ואלו גנים לדכא. היות וכך, גם אם הביצית באה מאישה אחרת ה-מיקרו RNA המופרשים מרחמה של האישה (נושאת העובר) בשעת ההיריון יכולים לשנות את התבטאות הגנים באותו עובר ולכן התינוק שנולד ברחם האם הנושאת הוא ייחודי לה ושונה במהותו ובאישיותו ובביטוי הגנטי שלו, מאשר תינוק שהיה גדל ונולד לאם הגנטית .
מנגנון הבקרה על ביטוי הגנים באמצעות מיקרו RNA הוא כמו קוד של כספת – נפתח רק כשיש את כל האותיות הנכונות.
במקרים של תרומת ביצית לדוגמא, למרות שהמטען הגנטי מגיע מהתורמת, לאם הנושאת יש תפקיד משמעותי בעיצוב הביטוי הגנטי של העובר. הסביבה הרחמית שהיא מספקת יכולה להשפיע על אילו גנים יתבטאו ובאיזו עוצמה, ובכך לעצב תכונות פיזיולוגיות והתנהגותיות של הילד לאחר הלידה. בעצם, במהלך תשעת חודשי ההיריון, האם הנושאת את העובר תווסת את ביטוי הגנים בתהליך המכונה השפעה אפיגנטית. כך שתיאורטית עובר שמוחזר לאישה x יהיה שונה בתכונותיו מאשר יוחזר לאישה y.
לפיכך, גורמים פיזיולוגיים ובריאותיים של האם נושאת משפיעים על העובר, למשל, סכרת לא מאוזנת של אם נושאת עלולה לגורם למומים בלב, במוח או בעמוד השדרה של העובר וכנ"ל יתר לחץ דם והדבקה בזיהומים ויראליים או חיידקים של האם הנושאת.
בפרשה זו, אל מול ההורים המגדלים, אימה המגדלת אשר נשאה אותה ברחמה במשך 9 חודשים, הצילה את חייה ובחרה, בניגוד להמלצת הרופאים המטפלים, שלא לבצע הפסקת הריון ולהילחם על חייה של סופיה – ניצב זוג אשר נושא את מטען הגנטי של סופיה וטוען כי מדובר בילדה "שלהם".
מדובר בפרשה אנושית כואבת ועגומה לשני הזוגות המעורבים. אולם זעקת הזוג הגנטי כי הילדה "שלהם" נובעת מאשליה. אין זו הילדה "שלהם", שכן, לו העובר הקפוא היה מוחזר לרחמה של האם הגנטית – סופיה לא הייתה נולדת, אלא תינוקת אחרת לחלוטין, שכן הקוד הגנטי הינו אחד מתוך מכלול של גורמים המעצבים את האדם אך כאמור לעיל, לאו בהכרח המרכזי שבהם.
אין זה מקרה של "שנים אוחזים בטלית" שכן אין מדובר באותה "טלית".
הדבר ניתן להמחשה ע"י תאומים זהים. תאומים זהים אמנם חולקים את אותו DNA אבל הם לא זהים לחלוטין בשל שינויים אפיגנטיים, מוטציות סומטיות, השפעות סביבתיות במהלך ההריון ולאחר הלידה.
כל אדם הוא תוצר של מספר מרכיבים, כגון גנטיקה מורשת (שמועברים מן ההורים) גנטיקה נרכשת (מוטציות הנוצרות באדם עצמו) השפעות סביבתיות ביולוגיות על ביטוי של גנים ("אפיגנטיקה") השפעות סביבתיות פסיכולוגיות וחבריות וכן תהליכים מקריים .
בשלב בו בני הזוג המגדלים בחרו, להמשיך את ההיריון עם סופיה, בחרו להציל אותה, לעבור ניתוח תוך רחמי נדיר ביותר אשר העמיד בסכנה גם את האם הנושאת בחרו ובוחרים לטפל בה במסירות נפש לאחר הלידה עת נזקקה לעוד 5 ניתוחים קשים ומורכבים – הרי שהבחירות שלהם הצטרפו לעיצובו של הלב של סופיה ולהשפעתו על חייה.
הורים אחרים, כולל אולי הזוג הגנטי, ייתכן והיו בוחרים במסלול אחר, שאולי היה מוביל לתוצאות אחרות לחלוטין עד כדי החלטה להפסיק את ההיריון עת התגלו המומים.
לסיכום, הסביבה במהלך ההיריון אשר משפיעה על המנגנונים האפיגנטיים, ובכך על התפתחות העובר, הינה חומרית ומנטלית כאחד וכוללים למשל גם את תזונת האם, לחץ נפשי: הרכב החיידקים במעי, חשיפה לחומרים מזיקים כמו אלכוהול, סמים, חיידקים , וירוסים או כימיקלים כולם עלולים לגרום לשינויים אפיגנטיים המשפיעים על בריאות העובר.
לסיכום האם הנושאת ("האם היולדת") השפיעה על הביטוי הגנטי של העוברית בפרשת החלפת העוברים באסותא, לא פחות מאשר העברת הקוד הגנטי.
מאת ד״ר ליאת אדרי PhD ועו״ד גלית קרנר מתמחה ברשלנות רפואית בהריון ולידה.
גילוי נאות:
עוה"ד קרנר מייצגת את זוג ההורים המגדלים והאם היולדת שילדה את התינוקת בפרשת החלפת העוברים באסותא
d&b – לדעת להחליט
