סגור
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן (צילום: יואב דודקביץ)

ביטן מציע: "החלפת החברות לחלוקת הגז הטבעי או הלאמת הפרויקטים"

את הדברים אמר יו"ר ועדת הכלכלה בדיון על סוגיית חיבור מפעלי התעשייה לגז טבעי. ביטן אמר לחברות, שטענו להערמת קשיים בחיבור המפעלים מצד העיריות, כי תהיה הגבלת זמן בהעברת היתרי הבנייה לעירייה, כך שאם לא תעמוד בזמן - תיקנס. כמו כן, הציע הקמת חברה ממשלתית לחיבור המפעלים

"זו בושה וחרפה שבמשך 13 שנה בתי החולים הממשלתיים עדיין לא התחברו לגז", אמר יו"ר ועדת הכלכלה דויד ביטן היום (א') בדיון שנערך בכנסת. הדיון עסק בסוגיית חיבור מפעלי התעשייה לגז טבעי, פרויקט שהמדינה מתקשה לקדם עוד מתחילת העשור הקודם. כמו כן, כמענה לחברות שטענו שהעיריות מערימות קשיים בחיבור המפעלים, הציע ביטן הגבלת זמן העברת היתרי הבנייה לעירייה. עירייה שלא תעמוד בזמן - תיקנס. כמו כן, הציע ביטן, לשקול הקמת חברה ממשלתית שתבצע את חיבור המפעלים.
כיום, חיבור צרכני גז טבעי בינוניים כמו מפעלי תעשייה ובתי חולים מבוסס על שש חברות שקיבלו מונופול (כל אחת באזור שונה בארץ) לחיבור המפעלים. עד היום, רק שליש (150 מוסדות) מהצרכנים הפוטנציאלים לחיבור תשתית גז טבעי חוברו, זאת לאחר 13 שנים בהן המדינה מנסה להוביל את בניית התשתית.
לחיבור מפעלים ומוסדות גדולים יתרונות כלכליים וסביבתיים. מפעלים שיוכלו לייצר את החשמל בעצמם, כמו גם להשתמש בגז טבעי במקום דלקים אחרים יקרים יותר כגון סולר ומזוט יוכלו לחסוך מיליוני שקלים לתעשיינים בארץ על הוצאות האנרגיה (דלק וחשמל). הגז הטבעי גם מזהם פחות מהדלקים האחרים. בנוסף, האפשרות לייצר חשמל במפעלים יפחית את העומס על רשת החשמל העמוסה ממילא בישראל – ובכך יפנה מקום נוסף לקידום אנרגיות מתחדשות.
לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת הייעוץ BDO: "הלאמה אינה הפתרון, יש לייצר לשוק הפרטי תמריצים כלכליים לבניית הרשת. במודל הנוכחי הסבסוד בין מפעלים הנמצאים בסמוך לרשת לבין אלו שלא מוביל לחוסר כדאיות כלכלית בפריסה של המפעלים באזורים המרוחקים. צריך להמשיך לפתח את רשת הביטחון שהקימה המדינה. במחירי האנרגיה הנוכחיים קיים תמריץ כלכלי ברור למפעלים שהתשתית מגיעה אליהם לעבור מנפט לגז".
למרות כל אלו, ושני דו"חות מבקר המדינה משנת 2015 ו-2022, המדינה אינה מצליחה לחבר מפעלים לתשתית גז טבעי. הולכת גז טבעי בישראל מחולקת לשתי רשתות: הראשונה, רשת ההולכה, פועלת בלחץ גבוה ומחברת את האסדות מהן מופק הגז לצרכני ענק כגון תחנות כוח ובתי זיקוק. רשת ההולכה מוקמת על ידי החברה הממשלתית נתג"ז. במקביל, מפעלי תעשייה ומוסדות ציבור יכולים להפיק תועלת מחיבור לגז טבעי בלחץ נמוך. על רשת זו אחראיות 6 חברות שקיבלו מונופולים אזוריים מהמדינה להתחבר מהתשתית של נתג"ז למפעלים.
לטענת מנכ"ל חברות החלוקה מרימון גז טבעי ורתם גז טבעי, עו"ד גלעד שי: "חיבור המפעלים לגז טבעי אינו מקבל מספיק גיבוי ממשלתי והחברות על סף קריסה כלכלית". בחוק ההסדרים האחרון, נקבע כי מפעלים הנמצאים בסמוך לרשת הולכת גז טבעי קיימת יקבלו פטור מהצורך בהיתר בנייה. כמו כן, החוק מציע להקים רשת ביטחון של 300 מיליון שקל לגיבוי חיבור המפעלים. מדובר ברשת ביטחון יקרה ביחס לתקציב משרד האנרגיה – הקמתה דרשה גידול של 20% בתקציב המשרד, והפחתה של 50% בתקציבי הסיוע למחקר ופיתוח בתחומי האקלים.
ההצעה של ח"כ ביטן דומה לאמירתו של ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, לפיה יש שני פתרונות לבעיית חלוקת הגז: "החלפת חברות החלוקה או הלאמת הפרויקטים. הרגולטור של העסק מסביר לנו שהחברות לא יכולות להפסיד כסף למרות שיש מכרז ויש תנאים ברישיון. חברות החלוקה גם מקבלות מענקים מהמדינה עבור החיבורים. הממשלה צריכה לפתור את הכשל הזה".