"ההערכה היא שעד סוף השנה ובתחילת שנת 2026 נראה מספר לא מבוטל של חברות חדשות בבורסה"
על אף האתגרים המקומיים והגלובליים, המערכת הפיננסית בישראל ממשיכה לגלות יציבות בעיצומה של סערה כלכלית הנובעת משינויים גאו פוליטיים ומהמלחמה הארוכה ביותר שישראל חוותה. לרגל פורום Duns 100 לבכירי שוק ההון ופיננסים, עורכי דין מובילים עונים על כמה מהשאלות המרכזיות המלוות את שוק ההון והמגזר הפיננסי בישראל
מלחמת "חרבות ברזל" אמנם מקשה מאוד על הכלכלה הישראלית, כאשר גם השלכותיה לטווח הרחוק עוד לא התבררו לעומק, אולם אין ספק שהתקופה הנוכחית מוכיחה עד כמה ישראל חזקה מבחינה כלכלית, ועד כמה השוק הפיננסי בישראל איתן. התחזיות של בנק ישראל מנבאות צמיחה של 3.5% בשנה הנוכחית וקרוב ל 4% בשנת 2026. אמנם התחזיות מתעדכנות בהתאם לאקלים המדיני המשתנה, אולם נתוני גביית המיסים והתוצאות שהבורסה בתל אביב מראה השנה מפתיעות מאוד עבור מדינה שנמצאת במצב מלחמתי כבר קרוב לשנתיים.
אחד הפרמטרים החשובים לכלכלה הישראלית, אם לא החשוב שבהם הוא מגזר ההייטק, קטר הצמיחה של המשק הישראלי. החשש הגדול מ"חרם שקט" ופגיעה בהכנסות של חברות הטכנולוגיה הישראליות עודנו עומד וקיים, גם החשש מבריחת מוחות ורשימת חברות חדשות בחו"ל, ועדיין, המגזר ממשיך לתפקד ולספק שירותים חיוניים לכל העולם. ישראל היא מעצמת סייבר בעולם שבו האיומים ברשת הדיגיטלית גדלים ומתעצמים. חברות הטכנולוגיה הישראליות יודעת לספק מענה טכנולוגי עשיר למגוון צרכים ושירותים הכרחיים בעולם, וגם המוניטין של ה"מוח הישראלי" ומרכזי המו"פ בישראל ממשיכים לפעול. בקרב עורכי הדין שהתראיינו לכתבה יש אופטימיות בקשר לעלייה מחודשת בגיוסים והתאוששות שוק ההייטק הישראלי, אם כי יש הבנה שהשתרשה בשוק עוד לפני המלחמה, כי ימי ההנפקות העמוסים שאפיינו את תחילת העשור כבר מאחורינו.
ואם מדברים על הנפקות, לאחר שנתיים רדומות היה נראה שתחילת שנת 2025 תביא לגל הנפקות בבורסה המקומית - תקווה שהתבדתה. אולם, גם כאן התקווה היא שההנפקות רק נדחו בכמה חודשים ושנוכל לראות את אותו גל משמעותי מגיע בהמשך, כאשר הצפי הוא שההנפקות ינדדו לכיוון חברות נדל"ן, תשתיות, חברות ביטחוניות וכו'.
אמנם קשה לנבא לאן צועדת הכלכלה הישראלית בחצי השנה הקרובה, הרבה בגלל שעוד לא ידוע אילו התפתחויות ביטחוניות מחכות לנו בחודשים הקרובים, אולם נראה שאם ישראל תצליח לשמר את מעמדה הבינלאומי גם בתום המלחמה, ואם השווקים הבינלאומיים ימשיכו להיות פתוחים בפניה, התחזיות האופטימיות יתממשו. בהקשר הזה מתמודדת ישראל עם אתגר לא פשוט המתרחש כיום במוסדות האיחוד האירופי כאשר ההסכם המאגד את יחסי ישראל – והאיחוד האירופי, אשר כולל גם את כלל היבטי הסחר, נמצא כעת תחת איום. מספר מדינות באיחוד האירופי מקדמות סנקציות הקשורות לשיתופי פעולה מחקריים, אקדמיים וכלכליים עם ישראל, והתקווה היא שישראל תצליח לחסום את הסחף הבינלאומי המגיע מאירופה ועשוי לפגוע בכלכלת המדינה. עורכי הדין שהתראיינו לכתבה הדגישו את החשיבות המרובה שיש ליחסי הסחר של ישראל עם האיחוד האירופי, שותף הסחר הגדול של מדינת ישראל.
אז מה קורה נכון לעכשיו בשוק ההון? האם גל ההנפקות המצופה אכן יגיע בחודשים הקרובים? איך מתמודד שוק ההייטק הישראלי עם האתגרים הגדולים שניצבים בפניו? ולמה בעצם השוק האירופי כה חשוב לכלכלה הישראלית?
לקראת פורום Duns 100 לבכירי שוק ההון ופיננסים התראיינו עורכי דין מובילים הפועלים במגזר הפיננסי בישראל והעניקו תשובות לכמה מהשאלות הרלוונטיות לתקופה הנוכחית. לכתבה התראיינו עו"ד אורי גוטליב, שותף במחלקת שוק ההון, שניצר, גוטליב, סאמט, עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה, חברות, מימון ושוק ההון, משרד ארנון, תדמור-לוי, עו"ד רונית אייזן-אתגר, שותפה, מחלקת שוק ההון, פישר (FBC & Co.) ועו״ד ארנון שגב, שותף מייסד משרד ארנון שגב ושות׳
מתחילת השנה אנחנו עדים למגמה מעורבת בשוק ההון. מה הוא תרחיש הקצה הסביר מבחינתך בשוק ההון – גם הפסימי וגם האופטימי - לשנת 2025, ואילו נסיבות יכולות להוביל לתרחישים אלה?
עו"ד רונית אייזן-אתגר, שותפה, מחלקת שוק ההון, פישר (FBC & Co.), "בתרחיש ריאלי אני מעריכה כי שוק ההון ימשיך להיות אטרקטיבי גם בשנת 2025 בכל הנוגע לגיוסי אג"ח של חברות נדל"ן, וזאת בפרט על רקע הצרכים התזרימיים הגוברים של חברות אלו בתקופה הנוכחית. עבור חברות הנדל"ן, גיוס בשוק ההון מעניק חלופה אטרקטיבית לשוק האשראי החוץ-בנקאי והוא פלטפורמה לגיוסים חוזרים.
עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה, חברות, מימון ושוק ההון, משרד ארנון, תדמור-לוי, "לצערנו אנחנו כבר עמוק בתוך 2025 ועדיין נמצאים בתקופה של אי וודאות גדולה לגבי סיום המלחמה. ההתפתחויות האחרונות אינן מבשרות כרגע טובות ביחס לאפשרות של חזרת המשקיעים הזרים לשוק ההון הישראלי. יחד עם זאת הדברים יכולים להשתנות במהירות ולשנות את המגמה לטובה, בעיקר לאור התמחור הנמוך של המניות בתל אביב. כמובן שצריך לזכור ששוק ההון המקומי מושפע משוק ההון העולמי, אשר בתורו מושפע מאוד מהחלטותיו ופעולותיו של טראמפ, שכל ניסיון לחזות את פעולותיו נועד לכישלון".
עו"ד אורי גוטליב, שותף במחלקת שוק ההון, שניצר, גוטליב, סאמט. "אני משתדל לא לבחון את השוק דרך תרחישי קצה לתקופות קצרות מכיוון שלעמדתי יש להסתכל על השוק לטווח ארוך. בסופו של דבר, למרות האתגרים הביטחוניים והכלכליים, שוק ההון הישראלי מפגין ביצועים טובים ונראה שהמגמה החיובית נמשכת. בתרחיש האופטימי שמתבסס בעיקר על רגיעה ביטחונית וירידה בריבית, צפוי המשך של המגמה החיובית בשוק ההון. בתרחיש הפסימי של הסלמה ביטחונית והאטה בצמיחה העולמית, בין היתר לאור חוסר הוודאות במדיניות המכסים של ארה"ב אשר עלולה לגרום להאטה חריפה בארה"ב ובמדינות מובילות נוספות - יחד עם הרעה ביחסי הסחר מול אירופה, ניתן להעריך שתהיה לכך השפעה שלילית על שוק ההון".
לאחר שנתיים רדומות, היה נראה בתחילת שנת 2025 שאנחנו עומדים בפני גל של הנפקות בת"א, אולם נראה שאי היציבות בשווקים בולם את המגמה האמורה. האם מדובר בבלימה זמנית שבסופה נראה חברות רבות שמקדמות מהלך של הנפקה וחזרה למסחר דו-ספרתי של הנפקות בשנה או שאנחנו בדרך לשנה "רגועה" נוספת מבחינת כמות ההנפקות שיבוצעו?
עו״ד ארנון שגב, שותף מייסד משרד ארנון שגב ושות׳, "הבורסה בתל אביב מתאפיינת בשתי מגמות דומיננטיות לאורך שנים: הראשונה, היא בורסת חוב יותר מבורסת אקוויטי. השנייה, סקטור הנדל״ן הוא הסקטור הדומיננטי ביותר. בשנת 2025 המגמות ימשכו וצפויות להתחזק. שוק גיוסי החוב ימשיך להיות חזק ותוסס ויהווה מקור מימון מרכזי לענף הנדל״ן. חברות האשראי החוץ בנקאי מגדילות את חלקן במימון הענף ובמקביל המערכת הבנקאית, בין היתר בשל הדרישות של בנק ישראל, מקטינות את החשיפה לסקטור, ומעבירות את החוב לשוק ההון באמצעות מכשירים פיננסיים CLN".
עו"ד אורי גוטליב, שותף במחלקת שוק ההון, שניצר, גוטליב, סאמט, "בפתיחת 2025 הייתה תחושת התעוררות עם מספר חברות שבחנו צעדים להנפקה, אך אי הוודאות הכתיבה בפועל קצב איטי יותר. חלק מהחברות שומרות על אופציית ההנפקה, מקדמות טיוטות תשקיף ונערכות לרגע המתאים, אך במקביל בוחנות חלופות מימון. הערכתי היא שעד סוף השנה ובתחילת שנת 2026 נראה מספר לא מבוטל של חברות חדשות בבורסה, אך בניגוד לגל ההנפקות הקודם, במסגרתו נכנסו לבורסה גם חברות שמכרו חלום, אני מעריך שההנפקות הבאות יכללו חברות בתחומים סולידיים יותר, כגון: תשתיות, אנרגיה, תעשייה ביטחונית וכמובן חברות נדל"ן, לרבות בתחום ההתחדשות העירונית".
עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה, חברות, מימון ושוק ההון, "התחושה בשוק ההון היא שהבלימה בהנפקות אותה אנחנו חווים כבר תקופה לא מבוטלת היא זמנית, הגם שלעתים מתקבל הרושם שהיא מתארכת מעבר למצופה. לדעתי, עם התייצבות השווקים העולמיים והמשך הפחתות ריבית, נראה חזרה הדרגתית להנפקות. כמובן, לגבי תדירות ומספר ההנפקות בבורסה בתל-אביב, מה הסכומים שניתן לגייס ובאלו שוויי – כל השאלות האלו מושפעות מאד מהסוגיות הגיאופוליטיות כמו המלחמה והמצב באזור. ככל שחוסר הוודאות יימשך גם בחודשים הקרובים, ומבלי שנראה יציבות בזירות האחרות המשפיעות על הבורסה בתל-אביב – תקופת הבלימה הזמנית צפויה להימשך, אך רק עד להתייצבות בזירה האזורית, שאנו חייבים להאמין ולחתור לכך שתגיע. במילים אחרות, לנוכח הניסיון ארוך הטווח מ'תנועות הגלים' של שוק ההון בעבר ניתן בהחלט להניח שגל של הנפקות בבורסה בתל-אביב אינו שאלה של האם, אלא אך ורק של מתי".
עו"ד רונית אייזן-אתגר, שותפה, מחלקת שוק ההון, פישר (FBC & Co.), "בשוק האקוויטי התמונה מעט מורכבת יותר לעומת שוק האג"ח. מגמת ההתעוררות בכל הנוגע להנפקות הון נבלמה במידה רבה ברבעון האחרון וזאת, בין היתר, על רקע הימשכות המלחמה. יחד עם זאת, אני מאמינה כי חברות גדולות עם היקף נכסים משמעותי ינפיקו בתל אביב בהצלחה על אף התקופה המאתגרת. הגורמים העיקריים שיש בהם כדי להשפיע בשלב זה על תרחישים השונים בשוק ההון הישראלי הם הימשכות המלחמה, כמו גם נושאים גיאופוליטיים בישראל ומחוצה לה המאפיינים את התקופה".
האם להערכתך אכן נראה את הגיוסים בהייטק מתעוררים במחצית השניה של 2025 ולתוך 2026?
עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה, חברות, מימון ושוק ההון, "בכל מה שקשור לגיוסים בהיי-טק יש מקום לאופטימיות זהירה. יש כיום שורת גורמים שסביר שיובילו להתעוררות משמעותית של הגיוסים בהיי טק בשנה הקרובה. בין הגורמים האלו - המשך הפחתות הריבית בארה"ב, ההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית והביקוש לסכומי עתק לצורך השקעה בה, 'מרוץ החימוש' של תאגידי הענק בתחום הסייבר כמו שראינו בעסקת Wizz , ביחד עם הצורך הגובר של סטארטאפים בני 2-4 שנים לגייס כספים לצד זמינות כספים בקרנות השקעה שמחויבות לחפש השקעה בתקופה הקרובה".
עו"ד אורי גוטליב, שותף במחלקת שוק ההון, שניצר, גוטליב, סאמט. "השנה האחרונה כבר מציגה התאוששות בגיוסים, גם אם עדיין לא בקצב שאפיין את תקופות השיא. בהסתכלות קדימה, ובהנחה שלא נחווה טלטלות ביטחונית או מקרו-כלכלית משמעותית, אני מעריך, בזהירות, שבמחצית שנייה של 2025 תימשך מגמת הגידול בהשקעות, בעיקר בתחומים בהם קיימת פעילות גם בימים של חוסר ודאות".
עו"ד רונית אייזן-אתגר, שותפה, מחלקת שוק ההון, פישר (FBC & Co.), "לעמדתנו גל ההנפקות החריג שפקד את תל אביב בשנת 2021 לא צפוי לשוב בשלב זה, וזאת בין היתר לאור ביצועי החברות המנפיקות בשנים שלאחר ההנפקה אשר היו חלשים משמעותית מהמצופה. מרבית החברות הציגו תשואות שליליות, דבר שפגע במוניטין של הסקטור. יחד עם זאת, גם בהיבט זה חשוב לייצר הבחנה בין חברות הזנק או חברות מחקר ופיתוח (מו"פ) לחברות הייטק מבוססות".
בישראל נוטים להתמקד ביחסי הסחר עם ארצות הברית, למרות שהאיחוד האירופאי הוא שותף סחר אסטרטגי מרכזי של מדינת ישראל. על רקע הסקירה שמתכנן האיחוד האירופאי לבצע בהסכם המשותף של ישראל והאיחוד בעקבות הטענה כי יש אפשרות שישראל מפרה זכויות אדם במלחמה בעזה, עד כמה ישפיע ביטול חלקי או מחא של הסכם הסחר בין ישראל והאיחוד האירופאי?
עו"ד אורי גוטליב, שותף במחלקת שוק ההון, שניצר, גוטליב, סאמט. "האיחוד האירופאי אינו רק שותף סחר מרכזי של מדינת ישראל, אלא הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. כמובן שלביטול הסכם הסחר עם האיחוד האירופאי עלולות להיות השלכות שליליות מהותיות על הכלכלה. יחד עם זאת, הערכות הן שהאיחוד יתקשה לקבל החלטה שכזו לאור התנגדות של חלק מידידותיה של ישראל למהלך. חשוב לציין כי ההרעה ביחסים מול חלק ממדינות אירופה באה לידי ביטוי כבר כעת ללא קשר לביטול הסכם הסחר. בשל כך, חברות ישראליות רבות כבר פועלות להרחיב את פעילותן באירופה באמצעות חברות בת זרות והסטת חלק מפעילותן לאירופה. מהלכים אלו מסייעים בהפחתת ההשפעה של השינויים החלים באירופה ביחסי מסחר עם חברות ישראליות".
עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה, חברות, מימון ושוק ההון, "על אף שכדרך קבע עינינו נשואות בעיקר אל ארה"ב, עלינו להקשיב ברוב קשב לקולות שנשמעים בתקופה זו מכיוון האיחוד האירופי. לביטול חלקי או מלא של הסכם הסחר עם האיחוד האירופי תהיינה השפעות משמעותיות. מבחינת השפעות כלכליות, האיחוד האירופי הוא שותף סחר משמעותי של ישראל, וביטול כזה יגרום לפגיעה במגזר ההיי-טק הישראלי שמייצא רבות לאירופה, עלייה במחירי היבוא והיצוא, ופגיעה בהשקעות אירופיות בישראל. מבחינת השפעות משפטיות, זה יגרום לצורך בהסדרים חלופיים למסחר, השפעה על הסכמים נוספים כמו הסכם המדע והטכנולוגיה, ותקדים שעלול להשפיע על יחסים עם מדינות אחרות. זהו נושא שהשוק מצפה מהממשלה לטפל בו בעדיפות גבוהה מאד".
d&b – לדעת להחליט
