יצחק מירילשווילי, איש עסקים רוסי־ישראלי שבין היתר מחזיק בשליטה בחברת רוטשטיין נדל"ן, הפך לדמות מפתח גם בזירה התקשורתית־פוליטית. שלא כמו אנשי עסקים אחרים, שליטתו בערוץ 14 ממצבת אותו כציר מרכזי במכונת הרעיל שמפעילה סביבתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. השנה הפך הערוץ מפלטפורמה נישתית יחסית לערוץ השני הכי נצפה בישראל, כשלפניו רק ערוץ 12. זאת, כשהוא ממשיך לקבל הטבות כלכליות מהשלטון.
על פניו, אין בעיה עם ערוץ טלוויזיה בעל אג'נדה ימנית או שמאלנית. אלא שערוץ 14 הפך מזמן לכלי להעברת מסרים רעילים נגד ציבורים שלמים בישראל. במקום להיות קול רענן בתקשורת הישראלית — של ערוץ חדש שמאתגר תפיסות ישנות בציבור, הערוץ, תחת הובלתו של מירילשווילי, מייצר בעיקר שנאה שמפוררת מבפנים את החברה הישראלית. במקום שבעל ההון ישקיע את כספו בעידוד תקשורת ביקורתית שתייצר שיח ציבורי ער בארץ — הוא משתמש בו כדי להסית.
מלבד ערוץ 14 מירילשווילי מחזיק גם ברדיו קול חי, תחנת רדיו שמיועדת לקהל הדתי והחרדי, וכך מגדיל את כוחו והשפעתו על דעת הקהל בישראל עוד יותר. גם בזירה זו לא קשה לזהות את הקשר ההדוק לשלטון. הצעות החוק של הליכוד לסגירת תאגיד השידור הציבורי יפנו תקציבי פרסום ומאזינים לתחנות רדיו פרטיות — וביניהם זו של מירילישווילי.
במקביל, אי אפשר להתעלם משתיקתה הרועמת של הרשות השנייה בנושא. מנכ"לית הרשות, מישל קרמרמן, התפטרה לאחרונה מתפקידה ופרסמה מכתב שבו נימקה את עזיבתה בנטרול יכולתה להמשיך ולהגן על התקשורת החופשית בישראל. לכאורה זה היה מהלך מרשים, אבל יש לזכור שבזמן שקרמרמן מילאה את התפקיד ערוץ 14 התחזק והתפתח לפלטפורמת ההסתה המרכזית שהוא היום.
