בעולם שבו כוח כלכלי וביטחוני נקבע יותר ויותר על ידי טכנולוגיה, מחשוב קוונטי הפך ליעד האסטרטגי הבא של המעצמות והחברות הגדולות. זו אינה עוד קפיצת מדרגה במחשוב, אלא עלייה לפסגתו: מיכולת תיאורטית לשבור את ההצפנות הקיימות, דרך בינה מלאכותית מהירה וחכמה יותר, ועד פתרון בעיות מדעיות שנותרו חסרות מענה במשך עשורים.
מחשוב קוונטי מבוסס על עקרונות הפיזיקה הקוונטית. במקום ביטים רגילים שיכולים להיות 0 או 1, הוא משתמש בקיוביטים שעשויים להיות בשני המצבים בו־זמנית, מה שמאפשר ביצוע חישובים מורכבים בקצב ועוצמה שאינם אפשריים במחשבים הקיימים. בפועל, מדובר עדיין בטכנולוגיה שנמצאת בעיקר במעבדות מחקר ובפרויקטים ניסיוניים, אך כבר היום היא צןשכת השקעות עתק ומניעה מרוץ עולמי ומאבק על השפעה.
אך המרוץ אינו רק טכנולוגי, הוא גם כלכלי ופוליטי. השקעות של קרנות הון סיכון, גיוסי ענק של סטארט־אפים, ושיתופי פעולה בין אוניברסיטאות, ממשלות ותאגידים יוצרים אקו־סיסטם גלובלי שבו החדשנות נמדדת לא רק בפטנטים, אלא גם בקצב החדירה לשווקים רווחיים כמו פיננסים, אנרגיה, תרופות וביטחון.
גם בישראל מתחזקת הנוכחות בתחום: סטרטאפים צעירים מגייסים עשרות מיליוני דולרים, והממשלה מקדמת את "התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיות קוונטיות", יוזמה בהיקף של מאות מיליוני שקלים להקמת מרכזי מחקר, פיתוח תשתיות ניסוי וחיזוק שיתופי פעולה עם האקדמיה והתעשייה הביטחונית.
בסופו של דבר, המרוץ למחשוב קוונטי אינו רק תחרות מדעית, אלא קרב על עוצמה והשפעה. מי שיגיע ראשון לפריצת דרך יישומית בהיקף רחב יחזיק ביתרון טכנולוגי עצום, כזה שיכול לשנות את מאזן הכוחות הגלובלי.
