החשש מהצפת השווקים הגלובליים במוצרים סיניים זולים קיבל משנה תוקף בשנה החולפת ברקע ההחלטות האסטרטגיות שקידם נשיא המדינה, שי ג'ינפינג, להרחבת התמיכה בתעשייה המקומית ובייצור מתקדם. כך, סין המשיכה להגדיל את היקפי היצוא (שזינק בכ־24% ביולי לעומת מקבילו אשתקד) במיוחד בתחומי הרכב החשמלי, הרובוטיקה ותשתיות ה־AI, המציבים אתגר משמעותי בפני המתחרות באירופה ובארצות הברית. טרנד בולט במיוחד הם מודלי הבינה המלאכותית שמפתחות חברות כגון עליבאבא ו־DeepSeek שמתחרות במודלים אמריקאיים בעלות נמוכה יותר ובגישה פתוחה יותר. הכוח המניע של כל זה הוא שאיפתו של שי להפוך את סין למפעל הטכנולוגיה של העולם. בתגובה לכך ארצות הברית פועלת לצמצום את התלות בסין בתחומי השבבים והטכנולוגיות האסטרטגיות.
ברקע הזינוק ביצוא הצריכה הסינית נותרה חלשה עם צמיחה של 0.6% בלבד במכירות הקמעונאיות ביולי, שוק הנדל"ן סובל מקשיי מימון ומכירות חלשות, והצמיחה הכלכלית הכללית מתכווצת. כל אלה סיפקו איתות מדאיג למדינות שמייצאות לסין חומרי גלם ומוצרים והגבירו במערב את החשש שסין תנסה למכור לעולם בזול את מה שהצרכנים הסיניים לא קונים — מגמה שאם תתממש תגביר את הלחץ על יצרנים באסיה, באירופה ובארצות הברית.
כיבואנית הנפט הגדולה בעולם גם ההשפעה הסינית על שוק האנרגיה מוסיפה להיות משמעותית. צניחה של 32% ביבוא הנפט ברבעון השני בעקבות המלחמה במזרח התיכון סייעה למתן את מחירי הנפט הגלובליים. במקביל, ברקע האסטרטגיה של שי להקטין את חשיפתה של סין לנפט מיובא, המלאים שלה גדלו לכ־1.4 מיליארד חביות, לעומת כ־850 מיליון עד מיליארד חביות במשך העשור החולף.
