משלמים יותר על דיור ותחבורה, פחות על תרבות: ההוצאות של הישראלים נחשפות
לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2025 עלה משקל הדיור בכאחוז ל-26.8%, לעומת 26% בסל הצריכה הקודם לפני שנתיים. משקל סעיף תחבורה ותקשורת עלה ביותר מ-1 נקודת האחוז והגיע ל-18.6% בסל, לעומת 17.5%. סעיף חינוך, תרבות ובידור קטן ל-9.3%, לעומת 10.1% בסל הקודם. פערים גדולים בין החמישונים
משקלו של סעיף הדיור בסל הצריכה הישראלית לא עוצר - והגיע בשנת 2025 ל-26.8% לעומת 26.0% בסל הקודם. כך עולה מנתונים של הלשכה המרכזית לסטיסטיקה שכמדי שנתיים, מעדכנת את משקולות הסעיפים השונים בתוך סל הצריכה.
עדכון המשקולות מהווה פעולה קריטית לצורך גיבוש מדד המחירים לצרכן, שכן לאחר שסוקרי הלמ"ס בוחנים את השינויים במחירים של כל המוצרים והשירותים הכלולים בסל הצריכה, עליהם לשקלל אותם לפי משקלם בסל. זו הסיבה שהתייקרות של 1% במחירי הגפרורים לא משתקפת באופן זהה במדד המחירים לצרכן כמו התייקרות של 1% בסעיף הדיור. נזכיר כי על בסיס מדד המחירים לצרכן נמדדת האינפלציה במשק כאשר משתנים כלכליים רבים - כגון שכר, הלוואות, משכנתאות, אגרות חוב, פקדונות, קצבאות - מעודכנים לפי התפתחות המדד והאינפלציה. לפי התקנות הבינלאומיות לפיהן פועלות לשכות הסטטיסטיקה בעולם -וגם הלמ"ס שלנו- מומלץ לעדכן את סל המדד לעיתים תכופות, וזאת על מנת להקטין הטיות אפשריות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה. אך סקרים כאלו כרוכים בתקציב וכנראה שהממשלה לא מצאה לנכון להקצות את התקציבים האלו לצורך הסטטיסטיקה. כתוצאה מכך, הלמ"ס נאלצה גם השנה להשתמש בסקר הוצאות והכנסות מהשנים 2022-2023.
עוד עולה מדו"ח הלמ"ס כי משקל סעיף תחבורה ותקשורת עלה ביותר מ-1 נקודת האחוז והגיע ל-18.6% בסל החדש (לעומת 17.5% בסל הקודם, כאשר משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) דווקא ירד והגיע ל-17.9% מסל הצריכה (לעומת 18.3%). עוד עולה כי סעיף חינוך, תרבות ובידור קטן לרמה של 9.3% מהסל לעומת 10.1% בסל הקודם. לפיכך סעיפי הצריכה הגדולים ביותר בסל הצריכה הממוצע של משק הבית הם דיור, תחבורה ותקשורת, ומזון כולל ירקות ופירות (למרות הירידה במשקלו בסל).
כמו כן, הלמ"ס עדכנה את סך הצריכה הפרטית של משקי בית לפי חמישונים (שני עשירונים יחד): ההוצאה לצריכה פרטית החודשית עמדה על 19,319.89 שקל ב-2024. אך קיימים פערים משמעותיים בין החמישונים. הוצאה של החמישון התחתון הוא כמעט מחצית (53%) מזו של החמישון העליון (עשירון עליון ועשירון תשיעי): ההוצאה לצריכה עמדה על 13,765.34 שקל בחמישון התחתון ועל ב-25,848.33 שקל בחמישון העליון.
אלא שלפי הלמ"ס הפערים לא באים לידי ביטוי רק בהוצאה עצמה אלא בהרכב ההוצאה כפי שכבר מתועד בספרות הכלכלית. כך למשל, בסעיף המזון (ללא ירקות ופירות) מסתכמת ההוצאה של החמישון התחתון ב-19.8% מסך ההוצאה, בחמישון האמצעי היא יורדת ל-16.0% ואילו בסל התצרוכת של החמישון העליון היא מגיעה ל-13.2% בלבד. כך שהפער "היחסי" בין העשירים לבין החלשים ביותר בסעיף קריטי זה מגיע לכ-6.5 נקודות אחוז. מנגד, בסעיף תחבורה ותקשורת מסתכמת ההוצאה של החמישון התחתון ב-15.4% מסך ההוצאה, בחמישון האמצעי היא עולה ל-19.2% ואילו בחמישון העליון היא מגיעה לכ-20%. קרי, העשירים מוציאים כ-5 נקודות אחוז יותר מהכנסתם בסעיף זה (ככל הנראה מדובר על טיסות לחו"ל לדוגמא). גם בסעיף הדיור העשירים מוציאים יותר: ההוצאה של החמישון התחתון ב-21.6% מסך ההוצאה, בחמישון האמצעי היא עולה ל-24.9% ואילו בחמישון העליון היא מגיעה לכ-28%.
