שגית אפיק, היועצת המשפטית של הכנסת, משמשת בשנים האחרונות כשומרת הסף המרכזית של בית המחוקקים, שנרמס על ידי הממשלה. אפיק החלה את דרכה בכנסת לפני 25 שנה, ומונתה לתפקיד לפני שש שנים על ידי יריב לוין, לא פחות. אף שהיא זוכה להערכה בכנסת ובמשרדי הממשלה, היא פועלת במציאות שבה הממשלה דורסת את סדרי הדין שנהוגים במשכן באמצעות הרוב הקואליציוני שלה. בנוסף לניסיונותיה להגן על הכנסת מול הרשות המבצעת והשופטת, אפיק מנווטת את הלשכה המשפטית מול הקואליציה שדוהרת עם חוקי ההפיכה המשטרית ומול האופוזיציה שמנסה לבלום אותה. אפיק סברה שבחירת מבקר המדינה צריכה להיות חשאית, אך בסופו של דבר ספגה ביקורת על כך שלא התנגדה לצילומי הסלפי של ח”כים מהליכוד. היא הסירה את התנגדותה לאחר הסיכום בין הקואליציה לאופוזיציה על הצבעה חוזרת. עם זאת, היא בעד יישום פסיקת בג”ץ לקיים עוד הצבעה, בניגוד ליו”ר הכנסת אמיר אוחנה, שלא קיים את הפסיקה.
במהלך הקדנציה האחרונה של הממשלה היתה אפיק במוקדם של לא מעט עימותים. היא יצאה נגד חוק התקשורת של שלמה קרעי, שהקים ועדה שנועדה לעקוף את דוד ביטן שעמד בדרכו; היא הזהירה כי המרת חוק ההשתמטות בחקיקה של הקפאת מעצרי האברכים היא פגם שעלול להביא לקריסתו; היא התעמתה עם משרד האוצר לאור העיכובים בחקיקת חוקי תקציב והסדרים מעודכנים, ומתחה ביקורת על האוצר שעצר תקציבים של משרד ראש הממשלה כדי ללחוץ עליו לפנות לוועדת הכספים ולאשר בדיעבד העברת כספים שכבר שולמו בפועל בניגוד לעמדת בג"ץ. כשהיא התייחסה למהלך הזה היא טענה שמדובר ב"מופע בריונות לא חוקי שאין לו מקום בשירות הציבורי"; לאחר שבדיון בבג"ץ בתחילת השנה נחשף שהאוצר העביר מיליארד שקל לחרדים בלי לקבל את אישור ועדת הכספים, אפיק דרשה לקבל פירוט מלא של כל ההעברות שבוצעו בשנים האחרונות; במקביל, לאחר פיזור הכנסת, היא איפשרה את כינוס ועדת הכספים לאישור העברות תקציביות, ובהן כספים קואליציוניים, מאחר שהוגשו לפני הפיזור. בג"ץ הוציא בינתיים צו על תנאי על חלק מהם.
אפיק סופגת לא מעט מתקפות מהצד הימני של המפה הפוליטית מאחר שהיא לא מאפשרת לקואליציה ולממשלה להתנהל כרוחן ולשבור את הכללים, אך נראה שהיא לא נרתעת מלהמשיך לשמור על הוראות החוק בהתנהלות הכנסת. אחרי שהממשלה החליטה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, מהלך שהוקפא בבג"ץ, ולנוכח החרם המתמשך של הממשלה על נשיא העליון יצחק עמית, היוע"משית לכנסת הפכה לאחד הגורמים האחרונים בקרב הבלימה על הדמוקרטיה.
