Merci Mr. President!
מגיע לטראמפ פרס שארלמיין היוקרתי כמי שתרם באופן מיוחד לחיזוק האיחוד האירופי. מאז הקמתו לפני 32 שנים, האיחוד האירופי לא הצליח להתאחד בתחושת שותפות גורל באותה המידה בה טראמפ הצליח ללכד אותו תוך פחות משלושה חודשים בתפקיד. אירופה מחשבת מחדש את אסטרטגיות ההגנה שלה, הסחר, האקלים ועוד בעקבות המדיניות הבדלנית של ארה״ב. אירופה התעוררה בזכות מהלכיו של הנשיא האמריקאי ומתחילה תהליך מעמיק שאם תפעל נכון, תצא מחוזקת ממנו.
ערעור היחסים בין אירופה לארצות הברית מהווה הזדמנות עבור ישראל לייצר שותפויות אסטרטגיות עם מדינות החברות באיחוד האירופי על ידי הושטת יד, יוזמה בהחלפת מידע, ייצוא הניסיון הישראלי בתלות עצמית בעיקר בתחומי ביטחון לאומי, אבל לא רק.
תחילה ארחיב מעט על התחומים בהם ישנה פגיעה ביחסי ארצות הברית ואירופה.
תחת הנשיא דונלד טראמפ, ארה"ב אימצה עמדה מבודדת וחד-צדדית יותר של ״אמריקה תחילה״, שלעתים קרובות סותרת את הערכים האירופיים של רב-צדדיות, שיתוף פעולה ודיפלומטיה.
אחת ההשפעות הבולטות ביותר של ממשל טראמפ על אירופה הינה גישתו לסחר. הטלת המכסים של טראמפ על סחורות אירופיות, במיוחד פלדה ואלומיניום, הלחיצה את היחסים הכלכליים והובילה לצעדי תגמול מצד האיחוד האירופי. לדוגמה, האיחוד האירופי הטיל מכסים על מוצרים אמריקאים כמו בורבון, אופנועים וג'ינס. פעולות אלו שיבשו את נורמות המסחר הקבועות ויצרו אווירה של חוסר אמון. ככלל, זה גורר אי ודאות כלכלית ועיכוב של הזדמנויות פוטנציאליות להסכמי סחר מועילים הדדיים.
עוד לפני הטלת המכסים, פרישתו של טראמפ מהסכם האקלים של פריז הרחיקה את אירופה הדוגלת זמן רב בפעולה אקלימית. הפער הזה היה סמל להתנגשות רחבה יותר בין הספקנות של ממשל טראמפ כלפי הסכמים בינלאומיים לבין האמונה של אירופה בפתרונות רב-צדדיים לבעיות גלובליות.
בנוסף למסחר, עמדתו של טראמפ בעניין ההגנה יצרה חיכוכים ניכרים. טראמפ מתח לעתים קרובות ביקורת על בעלות ברית נאט"ו, במיוחד מדינות אירופה, על כך שאינן עומדות ביעדי הוצאות הביטחון, והאשים אותן בהעמסה והישענות על תמיכה צבאית של ארה"ב. עמדתו כי נאט"ו "מיושנת" עוררה ספקות לגבי עתיד הביטחון האירופי, ויצרה פילוגים בתוך הברית. יתרה מכך, הלחץ האמריקני על מדינות אירופה להגדיל את תקציבי הביטחון ולהסתמך יותר על יכולות ההגנה הלאומיות הוביל להערכה מחודשת של אסטרטגיית ההגנה של אירופה.
מדינת ישראל מכירה היטב את הצורך בתלות עצמית ויכולה לתרום והיתרם מהתקרבות לאירופה.
ישראל עמדה בפני איומים מיידיים מצד מדינות ערב מיד עם הקמתה ב-1948. היעדר תמיכה חיצונית דחף את ישראל להתמקד בפיתוח יכולות הגנה משלה באמצעות הקמת צבא ההגנה לישראל וייצור נשק מקומי.
בשנות ה-50 וה-60 ישראל שיתפה פעולה עם צרפת כדי לרכוש נשק מתקדם, כמו מטוסי מיראז', ובמקביל בנתה תעשיות צבאיות משלה כדי להפחית את התלות בנשק זרות.
משנות ה-70 ועד היום, ישראל משקיעה רבות בטכנולוגיה צבאית, לרבות מערכות הגנה מפני טילים, מל"טים וכלי טיס מתקדמים. השותפות האמריקנית סייעה לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה, אם כי ישראל התמקדה בהסתמכות עצמית בתחומים מרכזיים.
החל משנות ה-80 ישראל מחדדת את הדוקטרינה הצבאית שלה תוך התמקדות במודיעין, תגובה מהירה ועליונות טכנולוגית. היא הפכה למובילה בתחום הגנת סייבר ויכולות התקפיות. ישראל הסתגלה ללוחמה אסימטרית, פיתחה מערכות כמו כיפת ברזל להגנה מפני טילים ושיכללה יכולות לוחמה בטרור.
ישראל הפכה ליצואנית מובילה של טכנולוגיות ביטחוניות. הודו היא יבואנית הנשק הגדולה ביותר של טכנולוגיות בטחוניות ישראליות. כשהודו החליטה לבצע מודרניזציה בצבאה הגדול, אחד המרכיבים היו עסקאות הענק עם חברות ישראליות במסגרתן רכשה טילי נ״ט, מערכות יירוט, כטב״מים ועוד.
מדינות אירופיות רבות כיום עומדות בפני אתגר הבנייה מחדש ומודרניזציה של הצבא שלהן.
לסיכום, מדיניותו של ממשל טראמפ משפיעה רבות על אירופה, במיוחד בתחומי הסחר, ההגנה ומדיניות החוץ. על ידי ביצוע פעולות חד-צדדיות והתעלמות מהסכמים רב-צדדיים, טראמפ ערער את מערכת היחסים בין ארה"ב לאיחוד האירופי והשאיר את אירופה לנווט בנוף גיאופוליטי המשתנה במהירות עם תמיכה מוגבלת מבעל בריתה המסורתי.
משבר מסוג כזה הוא הזדמנות לבריתות חדשות ואף מפתיעות. על ישראל להיות פרואקטיבית היות וכל מדינה באירופה עשויה להרוויח מחיבור אסטרטגי לישראל, שיתופי מידע, סחר, רכישות בטחוניות וההשלכות תהיינה מועילות לכל הצדדים אם נפשיל שרוולים ונעבוד נכון.
דונה רז לוי היא לשעבר מנהלת קשרי ממשל ומדיניות חוץ בחברת Google, וחברת פורום דבורה
