השנה האחרונה המחישה היטב את השפעתו יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן (MBS), מול ישראל דווקא באמצעות המהלך שלא עשה: הוא לא הצטרף להסכמי אברהם. במקביל, MBS העמיק מאוד את יחסיו עם ארצות הברית, השיג מולה הסכם הגנה, התקדם ברכישת נשק אמריקאי מתקדם שכולל מטוסי F-35, והשלים הסכם גרעין אזרחי. כל זאת בעוד שכינון יחסים עם ישראל נותרו מחוץ לחבילה.
אלא שסוגיית כינון הקשר בין ערב הסעודית לישראל לא נגנזה לחלוטין. יום לאחר שטראמפ ו־MBS חתמו בוושינגטון על הסכם הגרעין בסתיו שעבר הודיע טראמפ שמימושו יותנה בנורמליזציה סעודית עם ישראל. בכך חזר לתמונה הקשר בין מתן הטבות לערב הסעודית לבין הסכם מדיני עם ירושלים — רעיון שניסה לקדם ממשל ביידן, ונגדע לאחר טבח 7 באוקטובר. ריאד, מצדה, לא שינתה את התנאי שהציבה: התחייבות ישראלית בלתי הפיכה להקמת מדינה פלסטינית לפני התקדמות לכינון נורמליזציה.
במקביל, המלחמה עם איראן שינתה את סדר העדיפויות של ערב הסעודית. מתקפות של איראן ושלוחותיה פגעו בתשתיות אנרגיה שלה והפריעו ליצוא דרך המפרץ.
קרן המטבע הבינלאומית מעריכה כי הצמיחה הסעודית תסתכם השנה ב־1.7% בלבד, לעומת 4.6% בשנה שעברה, וכי פעילותה הכלכלית שאינה קשורה להפקת נפט תצמח רק ב־2.6% — נתון מאכזב לנוכח התוכניות השאפתניות של MBS.
המשבר חיזק את החפיפה בין האינטרסים הסעודיים והישראליים מול איראן, אך MBS לא בנה את מערך הביטחון שלו סביב ישראל. בחודש שעבר הוא חתם על הסכם הגנה עם טורקיה ופקיסטן, שלפיו התקפה על אחת מהן תיחשב התקפה על כולן. מבחינת ישראל, כמובן, הכנסת טורקיה למבנה ביטחוני סעודי־פקיסטני היא התפתחות שלילית משמעותית בפני עצמה.
גם בבית עבר MBS השנה משלב ההתרחבות לשלב ההתייעלות. באביב אישרה קרן ההשקעות הציבורית PIF שבראשה הוא עומד אסטרטגיה חדשה לארבע השנים הקרובות שמדגישה תשואה, יעילות ומשיכת הון פרטי. הקרן מנהלת יותר מ־900 מיליארד דולר ומשמשת מנוע מרכזי במאמץ להפוך את ערב הסעודית למרכז של תיירות, לוגיסטיקה, טכנולוגיה ותעשייה — תחומים שבהם היא גם מתחרה בישראל על השקעות וכוח אדם.
עבור ישראל, MBS מהווה עדיין את ההזדמנות האזורית הגדולה ביותר שטרם מומשה. נורמליזציה עם ממלכתו יכולה לפתוח עבורה שוק עצום — לא רק במדינות ערב, אלא בעולם המוסלמי כולו — ולהביא לכאן השקעות ותיירות. אלא שבסיום השנה יורש העצר קרוב מתמיד לוושינגטון, מחוזק בבריתות חדשות, ועדיין מחזיק את ישראל מחוץ לדלת.
