ועדת סל התרופות מציגה: הרזיה לעשירים בלבד
החלטת ועדת הסל להדיר מהרשימה את התרופות להתמודדות עם עודף משקל, מנציחה עוד יותר את פערי הבריאות הקיימים באוכלוסייה, ומהווה זרז להתפתחות "שוק אפור" בתרופות אלו
בשבוע שעבר פורסמו החלטות הוועדה הציבורית להרחבת סל התרופות לשנת 2025, בעלות כוללת של 650 מיליון שקלים. בצמרת רשימת המפסידים הבולטים השנה – אוכלוסיית הסובלים מעודף משקל, כאשר אף תרופה לטיפול במחלה זו לא נכללה בסל 2025. עם העלייה בשיעורי ההשמנה באוכלוסייה הכללית בישראל בעשורים האחרונים, מחלת ההשמנה הפכה למוקד מרכזי בהתמודדות של מערכת הבריאות עם השלכותיה.
למרות הממצאים החמורים, נציגי הוועדה החליטו, כאמור, להשאיר את התרופות החדשניות להורדה במשקל מחוץ לסל, דבר שמעורר חשש כבד בקרב מומחי רפואה מפני פגיעה קשה בשכבות החלשות, שלא יוכלו לממן את הטיפול החיוני. והמספרים מדברים בעד עצמם: וויגובי (Semoglutide), והחדשה ביותר בשוק המכונה - מונג'רו (Trizeptide), וויגובי 1,211 שקל לחודש, ומונג'רו, התרופה החדשה ביותר תגיע ל-1,744 שקל לחודש.
השמנה הוגדרה כמחלה כרונית על-ידי ארגון הבריאות העולמי, כמו גם על ידי משרד הבריאות הישראלי, ובישראל היא מוגדרת לפי המדד מסת הגוף B.M.I Body Mass Index)), כבעיית משקל בערך של 30 ומעלה, שמעידה על מגיפה גוברת עם סיכון מוגבר למחלות כרוניות. רצף המשברים חסר התקדים שפוקד את החברה הישראלית במחצית העשור האחרון, החל במהלך תקופת הקורונה ועד המלחמה הנוכחית, גרם לעלייה תלולה בשיעור הישראלים הסובלים מעודף משקל והשמנה, בעיקר בשל אכילה רגשית, ירידה בפעילות גופנית שמשפיעה במישרין על המצב הנפשי, ושינויים בהרגלי התזונה.
עוד הרבה לפני ההיבטים האסתטיים והחברתיים, מחלת ההשמנה מהווה את אחד מגורמי הסיכון המובילים למחלות כרוניות קשות ומסכנות חיים. על פי נתוני משרד הבריאות המדאיגים 35% מהאוכלוסייה הישראלית שסובלים מהשמנת יתר צפויים לחלות במחלות כרוניות קשות כמחלות לב וכלי דם, סרטן, מחלות נפשיות ואף קיצור תוחלת החיים. בנוסף, כל ישראלי חמישי מדווח על אכילה לא מסודרת ועלייה משמעותית בצריכת חטיפים וממתקים, כשהעלייה בהשמנה מדגישה את הצורך בתמיכה נפשית ופיזית לאוכלוסייה למניעת השפעות בריאותיות ארוכות טווח.
המערכת הבריאותית בישראל לא רק מציבה את הבריאות כפריבילגיה כלכלית, אלא גם חושפת את הפערים החברתיים שמעמיקים בעידן שבו הטיפול הרפואי הנדרש עשוי להיות מחוץ להישג ידם של רבים. החלטה זו מציבה את מערכת הבריאות בישראל במבחן קשה מאחר והיא מנציחה במו ידיה את הפערים החברתיים והכלכליים שמתרקמים בין האוכלוסיות השונות. בעוד שמערכת הבריאות הישראלית מתיימרת להיות שוויונית, ההחלטות התקציביות עשויות להחמיר את הפערים ולפגוע במיוחד בשכבות החלשות.
אנשים שזקוקים לטיפול רפואי חיוני במאבקם בהשמנה עשויים למצוא עצמם בפני דילמה קשה – לשלם על תרופות יקרות או להתמודד עם סיבוכים בריאותיים חמורים בעתיד. בינתיים, תהליך זה מציב את השאלה האם הבריאות, שהיא זכות יסוד, אמורה להיות נגיש רק למי שיכול להרשות לעצמו את העלויות הגבוהות.
סקר הבריאות הלאומי בישראל האחרון (INHIS-4) שנערך בין השנים 2018-2020, מצביע על נתונים מדאיגים של שיעור השמנה (BMI>30) בקרב בני 21 ומעלה העומד על 17.7%, נתון שאושר גם על ידי אחת מקופות החולים הגדולות בישראל. הנתונים עוד חושפים פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה: בצפון הארץ נרשם שיעור השמנה של 20.6%, בדרום 18.9%, לעומת 16.8% במרכז. נשים מהמגזר הערבי מובילות בשיעורי ההשמנה עם 20.5%.
גם הפעם, החלטת הוועדה צפויה להעמיק עוד יותר את פערי הבריאות הקיימים באוכלוסייה ואף לפתוח פתח להתפתחות "שוק אפור" בתרופות אלו. בינתיים, התקווה היא שהסל התרופות הבא 2026 יביא עמו בשורות חדשות בתחום ההשמנה. עד אז, נאלץ להסתמך על שירותי השב"ן והביטוחים הפרטיים עבור אלה שידם משגת.
בלה וולושין היא מומחית קלינית לסוכרת ומרצה ומרכזת ההכשרות הקליניות בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן
