עוד שנה סוערת ומטלטלת עברה על מדינת ישראל, אך גם במהלכה מנכ"ליהם של חמשת הבנקים הגדולים — לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי — המשיכו לשבור שיאי רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 לבדה גרפו הבנקים כ־16 מיליארד שקל, ומדד הבנקים זינק בעשרות אחוזים מתחילת השנה.
במקביל, נאלצו המנכ"לים להתמודד עם דרישות ציבוריות ורגולטוריות גוברות לשיתוף הציבור ברווחי השיא. לאחר שבשנה הראשונה למלחמה נתנו לציבור הקלות בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, גם השנה הם השתתפו במתווה ההקלות שיזם בנק ישראל, שבמסגרתו הם מעניקים הטבות נוספות בהיקף של 1.5 מיליארד שקל בשנה. ההקלות כללו דחיית תשלומים על הלוואות ופטורים מעמלות, צעדים שהיוו הוצאה חריגה עבור המערכת הבנקאית - אם כי לא דרמטית בתקופה שבה גם רווחיהם חריגים.
לא ניתן להתעלם מכך שהרווחיות הגבוהה נבעה בראש ובראשונה מסביבת המאקרו הנוחה: ריבית יציבה וגבוהה של 4.5% לאורך כל השנה, לצד אינפלציה שהתמתנה לאט מהצפוי. שני הגורמים האלה הגדילו את שולי הרווח של הבנקים באופן ישיר. מנגד, האוריינות הפיננסית המוגבלת של הציבור אפשרה להם להמשיך ולהרוויח "בלי להזיע", דרך עמלות, פערי ריביות והיעדר תחרות אפקטיבית.
אך עיקר האתגרים עוד לפניהם: ירידה צפויה באינפלציה ובריבית והתקררות בשוק הנדל"ן עלולות לפגוע במנועי הצמיחה המרכזיים של המערכת. כריות ההון שהבנקים צברו יקשו על שמירת התשואה להון. במקביל, רשות התחרות מאיימת להכריז על המערכת כ"קבוצת ריכוז" — מהלך שיאפשר לה להגביל את כוחם, ומס המלחמה המיוחד ששילמו ב־2024–2025 עשוי להיות מורחב גם לשנת 2026. גם הרפורמה שתאפשר לגופים פיננסיים כמו חברות כרטיסי האשראי להפוך לבנקים קטנים אמורה להיות מקודמת במושב החורף של הכנסת.
האתגר כפול ומכופל — ממנכ"לי הבנקים מצופה לא רק לשבור את שיאי הרווח, אלא לעשות זאת מבלי לעורר סערה ציבורית ומבלי להעמיק את תחושת חוסר הצדק של משקי הבית. השאלה היא האם אנחנו לפני עידן חדש של פיקוח הדוק יותר ותחרות גוברת. בינתיים, הניסיון מלמד שידם של חמשת הבנקים הגדולים היא תמיד על העליונה.
