בתום קרב התשה שהתנהל בין ארצות הברית לסין, ואשר במהלכו איים הנשיא דונלד טראמפ להשית מכסים של 145% על סין, ובייג'ינג איימה בתגובה להשית מכסים בגובה 125% על ארצות הברית, נכנסה המערכה להפוגה בחודש שעבר עם הסכמות למכסים בגובה 30% שיושתו על סין, ומכסים סיניים בגובה 10% על ארצות הברית, עד נובמבר הקרוב, כאשר שני הצדדים ישובו לדון בתנאי סחר "נוחים יותר".
בינתיים, נשיא סין שי ג'ינפינג לא מבזבז זמן ועסוק בניסיונות קדחתניים לארגן סדר עולמי חדש, בתגובה לתוקפנות ולאי־הוודאות שמאפיינים את הממשל האמריקאי. להערכת הממשל הסיני, מלחמת המכסים הגלובלית שפתח בה טראמפ היא הזדמנות היסטורית לערער את ההגמוניה האמריקאית. למען המטרה הזו, שי עסוק בכינוסן של ועדות פסגה, כאשר האחרונה שבהן התקיימה בצפון סין מוקדם יותר החודש. מלבד מדינות כמו הודו, פקיסטן, בלארוס וקזחסטן, השתתפו בפסגה מדינות הנחשבות מצורעות במערב, ובראשן רוסיה, איראן וצפון קוריאה.
"כתף לצד כתף, נקדם שלום אזורי, יציבות ושגשוג", הכריז שי במהלך הכנס, כאשר בבסיס ההצהרה עומדת שאיפתו להציג את בייג'ינג כדוגמה ומופת לממשל גלובלי תקין, בניגוד להתנהלותו של ממשל טראמפ שאיננו מבדיל בין אויבים לבעלות ברית. שי חזר והדגיש את "הבריונות" שנוהג בה טראמפ, מושג שהשתמש בו גם במהלך פינג פונג המכסים הסוער שהתנהל בין השניים. שי, כך נראה, משיג בינתיים את מטרתו ונהנה מיוקרה גלובלית חסרת תקדים, בעיקר בזכות גישתו האגרסיבית של טראמפ כלפי המערב. מלחמת הסחר של טראמפ שכוונה גם נגד קנדה השכנה מצפון ומדינות האיחוד האירופי, לא רק היטיבה עם התדמית של שי, אלא העצימה את השפעתו. באקלים הנוכחי, קריאותיו לסדר עולמי רב־קוטבי חדש עשויות בהחלט לגייס לצדו בני ברית משמעותיים שיקראו תיגר על ההגמוניה האמריקאית, ולא רק בסיסמאות.
