ארבע וחצי השנים בהן ינקי קוינט כיהן בתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל היו מהפוריות בהיסטוריה של הרשות בתחום הבנייה למגורים. בכל אחת מהשנים 2021–2024 נחתמו עם יזמים עסקאות לבניית כ־45–50 אלף דירות. לשם השוואה, השיא הקודם, בימים בהם שר האוצר משה כחלון ניהל את תוכנית הדיור הממשלתית, נקבע ב־2018: כ־34 אלף דירות בעסקאות חתומות. רשות מקרקעי ישראל בימי קוינט היא גם זו שדוחפת את פינוי מפרץ חיפה ממפעלים מזהמים. לצד היתרונות הבריאותיים של המהלך, הוא צפוי להניב עוד כ־100 אלף דירות חדשות.
אלא שהחודשים האחרונים לכהונתו עלולים להשאיר טעם חמוץ, משום שבפרק זמן קצר מאוד הצליח קוינט ליצור מחלוקות מתוקשרות עם משרד האוצר בארבע סוגיות לפחות. כך למשל, הוא התעקש לאפשר רק למילואימניקים להתמודד על מכרזים לבניית צמודי קרקע ביישוב קציר, בעוד שהמדיניות שאושרה במועצת מקרקעי ישראל היתה להקצות להם רק מחצית מהם ורק באזורי עדיפות לאומית - רשימה שבה קציר לא מופיע. באוצר טענו כי ההחלטה לשווק את המגרשים היתה בניגוד לחוק משום שלא עברה את אישור החשב הכללי.
קוינט, שהכהונה שלו תסתיים בסוף השנה, לא מסתיר שהוא מחפש משרה בכירה בשירות הציבורי. בשנים האחרונות התנהל נגדו קמפיין של אנשי ימין בטענה כי הוא זה שמונע שיווק מגרשים ליהודים בלבד במחיר מוזל בגליל ובנגב. מנגד, שיווק מגרשים לאנשי מילואים בקציר שמעל ואדי ערה וסמוך לאום אל פאחם יכול למנוע רכישת מגרשים על ידי ערבים, לכן המהלך מעניק לו נקודות חיוביות בפנקס שמנהלת הממשלה הנוכחית. זה לא יזיק במאמצים לאיתור משרה חדשה.
