שינויים בתקצוב ומיקוד בהצלחה מסחרית: רפורמת הקולנוע של משרד התרבות יוצאת לדרך
משרד התרבות הכריז על תחילת ביצוע "רפורמת הקולנוע", שמביאה לשינויים משמעותיים כמו ביטול הלקטורים שבוחנים תסריטים, הוספת תקציב של 30 מיליון שקל ומיקוד בהצלחות מסחריות של סרטים. הרפורמה מעוררת התנגדות בתעשייה בטענה כי זו תצמצם את מגוון היצירות ותגביל את החופש היצירתי
משרד התרבות הודיע היום על התחלת הביצוע של "רפורמת הקולנוע", שתכלול את ביטול מוסד הלקטורה, מיקוד בהצלחה מסחרית של סרטים, חיזוק הקרנות האזוריות והקצאת עוד 30 מיליון שקל לתקציב הקולנוע. בנוסף לשינויים שהמשרד הודיע על קידומם כבר לפניי שנה, התפרסם כי בנוסף יגיש השר מיקי זוהר הצעת חוק לביטול חוק הלקטורה, שתבטל את חובת השימוש של קרנות הקולנוע במאגר הלקטורים.
החוק, שאותו מבקש השר לבטל, הוא תיקון מס' 5 לחוק הקולנוע, שבעטיו הוקם בשנת 2019 מאגר לקטורים בניהולה של מועצת הקולנוע. הלקטורים הם קוראים-מעריכים המועסקים על ידי קרנות הקולנוע ותפקידם לבחון ולהעריך תסריטים המוגשים לקרנות הקולנוע על ידי יוצרים במסגרת בקשות לסיוע כספי. על פי התיקון, קרנות קולנוע המקבלות תמיכה ממשלתית נדרשות להעסיק לקטורים מקרב המאגר בלבד. מאגר הלקטורים נועד, בין השאר, להגביר את השקיפות בעבודתן של קרנות הקולנוע ולהבטיח ייצוג הולם בקולנוע למגוון הקולות בחברה הישראלית.
לפי השר "ההסדר החקיקתי לא הביא עימו תועלת ציבורית משמעותית, המצדיקה את הבירוקרטיה והעלויות שבצידו". על כן, מוצע לתקן את החוק ולבטל את מאגר הלקטורים, באופן שיאפשר לקרנות הקולנוע להתקשר עם לקטורים או להעסיקם באופן עצמאי, והכל בכפוף להוראות ככל שייקבעו במבחני התמיכה לפי החוק, כך מבקש לעשות משרד התרבות.
כחלק מהרצון להפוך את התמיכה בסרטים מסחריים בראש ובראשונה ייכנס לתוקפו מבחן חדש שיכלול ניקוד גבוה על חשיפת הקהל לסרטים גם בקולנוע, בטלוויזיה ובפלטפורמות אחרות. לפי שיטת ניקוד זו הקרנות יקבלו נקודות על הצלחה מסחרית, שתתבטא במכירת כרטיסים, הקרנות בטלוויזיה וחשיפה רחבה בישראל (מתנ״סים, בתי ספר ועוד). משקל נמוך יותר יינתן להצלחות בפסטיבלים בינלאומיים באירופה ולמועמדויות לפרסים. הדגש על הקולנוע המסחרי שמושך קהל בא לביטוי בכך שהצלחה קופתית תעניק לקרן שתמכה בסררט 450 נקודות.
לפי חלוקת התקציב החדשה 46% מתקציב הקולנוע מיועדים לקרנות קולנוע ארציות גדולות. 21.5% לקרנות ארציות קטנות ו-21.5% לקרנות אזוריות, המחולקות בין הגליל, יהודה ושומרון והנגב. תוספת תקציבית של 30 מיליון שקל נועדה לחיזוק הקרנות ותמיכה בהפקות חדשות.
השר מיקי זוהר אמר בהכרזתו על יציאתה לדרך של הרפורמה והצעת החוק לביטול הקלטורה כי לצערו השיטה לא הוכיחה את עצמה. "יחד עם השינויים החדשים, הדבר יאפשר לציבור להיות הלקטורים בפועל. משלם המסים שמממן את הקולנוע הישראלי הוא זה שיקבע מה התוכן אותו הוא אוהב ורוצה לראות", נכתב בהודעתו.
גורמים בתעשייה, שהתנגדו מלכתחילה לשיטת הניקוד החדשה על פי מסחריות הסרטים, הדגישו כי אין לדעת מראש מה תהיה הצלחה קופתית ואיך המודלים החדשים של הצלחה (כמו רכישה של יצירה ישראלית לענקיות הסטרימינג) מתרגמים כלכלית, וטוענים כי הרפורמה הזאת תצמצם את המנעד של הקולנוע הישראלי. רק סרטים כמו "הילולה", "להציל את שולי" ו"גולסטאר" עומדים בקריטריונים החדשים של מכירת כרטיסים. אבל סרט כמו "ביקור התזמורת", שהיה להצלחה עולמית בכל קנה מידה, והיתה לו השפעה על התרבות הישראלית ועל מעמדה של ישראל בעולם, ונהפך להצגה בברודוויי, היום לא היה עומד בקריטריונים של השר, משום שבישראל הוא מכר רק 200 אלף כרטיסים.
התוספת החדשה של הרפורמה הנוגעת ללקטורה, הליך קפדני ומסודר, שאפשר לכל מי שמגישים תסריט לזכות לקריאה אנונימית, נטולת פניות ומקצועית, כעת לא יהנה מזה. לפי הרפורמה החדשה, לא אומרים שאסור להפעיל לקטורים, אלא לצמצם את העבודה שלהם. אותם גורמים בתעשייה מסבירים כי זה מהלך פופוליסטי, שאף אחד לא ירים מאבק נגדו בגלל שהוא לא מובן ומוכר מספיק וכי יש כל כך הרבה דברים אחרים להתנגד אליהם כעת, אבל פירושו שבמקום שיהיה מהלך אנונימי שיגדיל את המעגל של היוצרים, כעת מנהלי הקרנות יבחרו את התסריטים לפי שמות היוצרים המוכרים להם ומה שהוכיחו להפיק בעברם. הם בוודאי לא ישבו לקרוא מאה תסריטים בדקדקנות. אם עד עכשיו היה הליך שקוף ושוויוני, שעמד בהרבה תנאים, עכשיו כדי לשחזר אותו יהיה צורך להשקיע הרבה יותר כסף.
עוד בעיה, אומרים בתעשייה, היא שמעכשיו כל הקרנות ימיינו גם סרטים קצרים, גם עלילתיים וגם דוקו. דבר שמצריך אין סוף לקטורה שלא תתרחש. כמו כן צמצמו את כמות הסרטים הקצרים שיזכו לתמיכה, אבל התמיכה היא גבוהה בהרבה ממה שסרט קצר באמת זקוק לו. הוחלט שארבעה סרטים קצרים יקבלו חצי מיליון שקלים. זה הרבה כסף באופן מופרך. עדיף היה להקצות 200 אלף שקלים לשמונה סרטים. אין כאן הגיון, אומרים בתעשייה.
"הרפורמה בעצם נועדה לשנות את האקו-סיסטם של תעשיית הקולנוע", אומרים אנשי קולנוע. "שלפיה קולנוענים צעירים מתפתחים בסרטי ביכורים ומתקדמים הלאה. המטרה היא להכות במרקם העדין הזה בדרכים רבות. למוטט את המערכת. הכל ייכתב, יבוים ויצולם בAI. לשם זה הולך", אומרים אותם גורמים בצער.
תגובה מטעם מטה היצירה הישראלית: ״מבחני הקולנוע החדשים משקפים שינוי, והמאבק שניהלנו נשא פרי - השר הקשיב להערות וביצע תיקונים. אמנם טרם למדנו אותם לעומק, אך כבר ניכר כי חלק מהכשלים תוקנו. עם זאת, אנו מודאגים מהתנהלות השר בכל הקשור לחופש הביטוי ומזכירים כי יצירה קולנועית היא עניין למקצוענים, ועל משרד התרבות להבטיח לא רק תקציבים, אלא גם חופש ביטוי ויצירה".
