היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, התגלתה השנה כשומרת סף מרכזית ונחושה למול השתלטות הממשלה על הרשות המחוקקת. בעוד ששר המשפטים, יריב לוין, מתעלם מנשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, והממשלה מקדמת את ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, אפיק מגינה על עצמאותה של הרשות המחוקקת גם במחיר עימות עם הממשלה והקואליציה.
אפיק, שהחלה את דרכה בכנסת ב־2001 כעוזרת ליועצת המשפטית של הכנסת אז, עובדת בשקט אך מביעה את עמדותיה בנחרצות. היא נוזפת בשרי הממשלה כשהכנסת לא מקבלת את המידע הדרוש לחקיקתה, עומדת על הליך תקין לחקיקה, ומגבה יועצים המשפטיים לוועדות.
לעמדתה של אפיק חשיבות רבה, במיוחד בחוקים המרכזיים שנדונו בשנה האחרונה: "חוק ההשתמטות", ה"הפיכה המשטרית", חוקי התקשורת של השר שלמה קרעי, לרבות הצעות חוק פרטיות בתחום שנועדו לפגוע בכלי תקשורת ביקורתיים ובתאגיד השידור הציבורי ולהיטיב עם ערוצים מקורבים כערוץ 14. עמדותיה חשובות גם ביחס לחוקי תקציב המדינה, הכספים הקואליציוניים וחוק הרווחים הכלואים.
אפיק לא מהססת לפסול הצבעות לא תקינות. כך עשתה לאחרונה כשפסלה העברה קואליציונית שעלתה להצבעה ללא מלוא המידע של מה מאשרים. בדיונים על תקציב המדינה ל־2025 עמדה על כך שלכנסת יהיו 60 ימים להכנתו, למרות שהממשלה איחרה בהגשתו; בתקציב הנוסף לשנת 24 עמדה על העברת מלוא הפירוט לכנסת כמו תקציב רגיל ועמדתה התקבלה גם בבית המשפט העליון.
אפיק גם היתה השנה גורם משמעותי בחקיקה למענקים למשפחות החטופים, והיא מסייעת לחברי הכנסת לקידום הזכויות של הנפגעים מהמלחמה בחקיקה פרטית. לאחרונה ביקרה בחריפות את הדחתו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין וקבעה מסלול ארוך להמשך החקיקה כדי שיעמוד בעקרונות המשפטיים.
אפיק עומדת בראש הלשכה המשפטית שמונה 70 עובדים, מכירה היטב את נבכי עבודת הייעוץ המשפטי ובקיאה ברזי העבודה עם פוליטיקאים. היא ידועה כמי כבעלת עמוד שדרה וכמי שפועלת במקצועיות, אובייקטיביות ועצמאות מחשבתית. תקופת כהונתה ידעה סערות רבות, אך היא מצליחה לנווט בין הגלים הסוערים בתבונה ובעבודה מאומצת. השיקול המרכזי שלנגד עיניה הוא מעמד הכנסת ושמירה על עצמאותה.
היא אוחזת בדעה עצמאית, שלעתים שונה מזו של היעוץ המשפטי לממשלה, אך היא בהחלט לא עושה חיים קלים לקואליציה בשום תחום. היא נחשבת למי שיודעת לתת עצות ופתרונות יצירתיים לחקיקה שחברי הכנסת מבקשים לחוקק אך יודעת גם לשרטט את הגבולות האדומים שלה ולעמוד עליהם.
בשנה הקרובה, שתהיה שנת בחירות, העמידה שלה מול הקואליציה ושמירתה על כללי משחק הוגנים תהיה חשובה מאוד. הקדנציה הראשונה שלה בתפקיד, בת 5 שנים, מסתיימת בדצמבר הקרוב. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה יכול להאריכה ב־5 שנים נוספות. יש לקוות שעמדתה העיקשת בעד עצמאות הכנסת לא תפגע בהארכת כהונתה, למען השמירה על הדמוקרטיה וחיזוק היעוץ המשפטי לכנסת. החלפתה בנאמן לשלטון תהווה פגיעה נוספת בדמוקרטיה.
