המין האנושי ידע כבר כמה מהפכות טכנולוגיות ששינו אותו לעומק: המהפכה החקלאית, התעשייתית, התקשורתית ואחרות שינו מהיסוד את החברה, התרבות והכלכלה האנושית. אך נדמה שאף אחת מהטכנולוגיות הללו לא משנה את המציאות כמו הבינה מלאכותית שמשנה את העולם מהר יותר ובאופן רחב יותר. יתרה מכך, גם המומחים לנושא עדיין לא מבינים עד כמה עמוק יהיה השינוי.
אף ש־AI, כמושג וכטכנולוגיה, קיים כבר כמה עשורים, הפיתוח שבלב המהפכה הנוכחית — בינה מלאכותית גנרטיבית, שם כולל למודלים וטכניקות לייצור טקסטים, תמונות, וידאו, קול ועוד — הגיע לחיינו רק עם חשיפת ChatGPT של OpenAI בנובמבר 2022. מאז, בתוך שלוש שנים וחצי בלבד, הטכנולוגיה התפשטה במהירות והיא מעצבת מחדש כמעט כל היבט בחיינו: כלכלה, שווקים פיננסיים, תעסוקה, תרבות, יחסים בין־אישיים, פוליטיקה, אפילו אץ תפיסת המציאות שלנו. ומדובר כנראה רק בקצה הקרחון, ההתחלה של ההתחלה.
אחד ההיבטים הבולטים של מהפכת הבינה המלאכותית הוא העלות העצומה שלה. ארבע ענקיות הטק המובילות בתחום — מיקרוסופט, אמזון, גוגל ומטא — צפויות להשקיע השנה עד 745 מיליארד דולר בתשתיות AI, כולל דאטה־סנטרים, שבבים ותשתיות אנרגיה. זהו גידול של עד 77% לעומת 2025, והסכום צפוי להוסיף ולגדול בשנה הבאה. חברות AI בולטות אחרות כגון OpenAI, אנתרופיק ו־SpaceX משקיעות השנה עשרות מיליארדים כל אחת, והן התחייבו להשקעות של מאות מיליארדים בשנים הקרובות.
הסיבה להשקעות היא שמודלי AI דורשים כוח מחשוב עצום לשלב האימון שלהם, ולאחרונה, עם הכניסה של סוכני AI לשימוש עסקי נרחב, גם לשלב ההפעלה. הביקוש לכוח מחשוב מייצר גלי הדף משמעותיים באקוסיסטם. המיידיים שבהם נוגעים לחברות השבבים, ובראשן אנבידיה. המעבדים הגרפיים (GPUs) של החברה הם רכיב קריטי בשלב האימון של המודלים, והפכו למבוקשים במיוחד בשנים האחרונות. בעקבות זאת מניית החברה רשמה זינוק כמעט בלתי נתפס של יותר מ־1,200% מאז נובמבר 2022, והיא כיום החברה הגדולה בעולם עם שווי שוק של 5.05 טריליון דולר, כמעט חצי טריליון דולר יותר מאפל במקום השני.
כל הכספים, המעבדים והשבבים האלו מתועלים לבניית דאטה־סנטרים — מתקנים ענקיים שמכילים מאות אלפי מעבדים כל אחד, צורכים משאבי אנרגיה אדירים ומשנים את הסביבה שבה הם נבנים. צריכת האנרגיה של הדאטה־סנטרים כל כך גבוהה, שהיא מחקה את תוכניות איפוס הפחמן של ענקיות הטק, ודוחפת אותן למצוא פתרונות חלופיים אגרסיביים בדמות השקעות עתק באנרגיה גרעינית.
נעבוד יותר או פחות? הדעות חלוקות
כל ההשקעה הזו לא מתנהלת בחלל ריק, ונענית באימוץ נרחב של AI במגזר העסקי. לפי ממצאי מחקר שפרסה מקינזי באוגוסט, 89% מהעסקים כבר עושים שימוש ב־AI, לעומת 50% ב־2022. לאימוץ הרחב והמהיר הזה יש השלכות משמעותיות על שוק התעסוקה. AI מהווה איום ישיר על משרות בשכר נמוך כגון מוקדי שירות לקוחות ותמיכה טכנית, אבל גם על משרות צווארון לבן של עובדים מיומנים כגון מתכנתים, אנליסטים ועוזרי מחקר משפטי. גם משרות יצירתיות כגון מאיירים ומעצבים מאוימות. יכולתם של מודלי AI לבצע ניתוחים על בסיס מידע קיים, לכתוב קוד, ליצור תמונות, איורים, קול וסרטונים מאפשרת לצמצם משימות רבות שבעבר דרשו עבודה מאומצת של שעות רבות לכדי כתיבת כמה פרומפטים והמתנה של שניות.
המענה לשאלה איך יתבטא שינוי זה בשוק התעסוקה בטווח הארוך עדיין לא ברור. האופטימיים סבורים שהבינה המלאכותית תשחרר עובדים מהצורך לעסוק במשימות משמימות וחזרתיות, ותאפשר להם להתמקד בהבטים היצירתיים והמושכים יותר. אם הם צודקים מספר המועסקים לא יקטן באופן דרמטי, אך איכות והיקף תוצרי העבודה יגדלו. לעומתם, פרשנים פסימיים יותר חוששים שה־AI ייתר משרות רבות. החשש בעיקר נוגע לעובדים במשרות כניסה, כמו מתכנתים זוטרים, שם היתרונות של AI בולטים במיוחד.
אבל התמונה מורכבת יותר. בשנה שעברה העריך הפורום הכלכלי העולמי שאומנם בתוך חמש שנים צפויות להיעלם 92 מיליון משרות, אך שהן יוחלפו ב־170 מיליון משרות חדשות. על פי ההערכה הזו, קצב הגידול הגבוה ביותר יירשם בתחומים שלכאורה נמצאים תחת איום מצד AI: מומחי ביג־דאטה, מהנדסי פינטק, מפתחי תוכנה ואפליקציות ומומחי AI ולמידת מכונה. ומי ייפגעו? קופאים, עוזרים מינהליים, עובדי דואר, פקידי בנק ועובדי הזנת נתונים.
מה קורה בפועל? לפי מקינזי, ב־2025 העריכו 32% מהעסקים שמספר העובדים בהם יקטן ב־2026 בגלל AI, ו־13% העריכו שהוא יגדל. בפועל, רק 14% מהארגונים צמצמו את מספר העובדים בהם, ורק 8% הגדילו את מספרם. לגבי 2027, 39% מהארגונים מעריכים כעת כי הם יצמצמו את מצבת כוח האדם, בעוד רק 10% מעריכים שהם יגדילו את מספרם.
מה אמיתי ומה לא? הפוסט־אמת הוא המציאות היחידה
בכל הנוגע להשפעה של AI על השיח המקוון ומערכות בחירות, ההשפעה מתגלה כדרמטית. היכולת להשתמש ב־AI ליצירת טקסטים ודימויים חזותיים כבר משחקת שם תפקיד מרכזי. כך למשל לקראת הפריימריז הדמוקרטיים בניו המפשייר בינואר 2024 מצביעים קיבלו שיחת טלפון עם קול AI משובט של ג'ו ביידן. בהמשך הפיץ דונלד טראמפ תמונת AI של טיילור סוויפט שבה היא תומכת לכאורה במועמדותו. אלו רק שתי דוגמאות. תשאלו את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת יועץ התקשורת שלו יונתן אוריך על סרטון ה־AI הנבזי שהם הפיקו על גדי איזנקוט בתחילת הקיץ.
וישנו החשש מבועה שתביא לקריסת הכלכלה: ההשקעות ב־AI כה גדולות, שגם גוגל, עם הכנסות של כ־120 מיליארד דולר ברבעון השני, שרפה מזומנים ונכנסה לתזרים שלילי
לפי נתוני פרויקט מחקרי של האוניברסיטה הפתוחה שנועד להגביר את השקיפות בכל הנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בתעמולת בחירות, כ־13.5% מהתכנים שמפרסמים מפלגות ופוליטיקאים בישראל כוללים שימוש ב־AI.
בעולם הסייבר גורמים עוינים כבר שילבו מודלי AI בעבודה השוטפת שלהם לצורך זיהוי חולשות ותכנון וביצוע מתקפות. בין השאר, פורסם שצבא איראן משתמש ב־ChatGPT לפיתוח נוזקות. מרבית הפעילות בתחום זה לוטה בערפל מהסיבות הברורות: שחקנים רעים לא ששים לדווח על שיטות העבודה שלהם. עם זאת, הן מתגלות מפעם לפעם. רק בחודש שעבר דיווחו חוקרים בחברת הסייבר הישראלית A Security על האופן שבו הם גילו בסיוע AI חולשה קריטית בתוכנת זום בתוך פחות מיממה, במקום בעבודה מאומצת של חודשים. אם הם יכולים לעשות זאת, ברור שגורמים עוינים מסוגלים להגיע להישגים דומים.
ביולי התברר גם עד כמה יכולות הסייבר של מודלי AI מסוכנות כש־OpenAI הודיעה שמודלים מתקדמים הצליחו "לברוח" מאזור הבדיקה הסגור שלהם אל האינטרנט הפתוח, ולפרוץ למערכות המחשוב של פלטפורמת AI אחרת בלי שחוקרי החברה ביקשו מהם לעשות זאת. בשבועות שלאחר מכן התגלו תקריות דומות באנתרופיק ומטא. אם מודלים יכולים לבצע פריצות מתוחכמות על הדרך, בלי שמפעיליהם התכוונו לכך, אפשר להבין כמה מסוכנים הם יכולים להיות כשהם מופעלים על ידי פושע סייבר נחוש.
אנושיות כבר אינה ברירת המחדל
AI גם ממלאת תפקיד משמעותי יותר ויותר בשדה הקרב הפיזי. צבא ארצות הברית עושה שימוש רחב במודלי AI למשימות מודעיניות ותכנון אסטרטגי. בין היתר השתמש הצבא בקלוד של אנתרופיק במבצע ללכידת נשיא ונצואלה לשעבר ניקולס מדורו, ובמלחמה עם איראן הוא השתמש ב־AI כדי לעבד את היקפי הנתונים העצומים שהתקבלו למהלכים המבצעיים בשטח. בצה"ל נעשה שימוש נרחב ב־AI כדי לאתר מטרות שהופצצו וגם למשימות פחות שנויות במחלוקת כגון סיוע בניווט כלי טיס וחיזוי מקום נפילת שברי יירוט.
ברמה האישית, יכולות השיחה של צ'טבוטים מייצרות מגוון תרחישים מורכבים. יש שמשתמשים ב־AI כבן שיח אינטימי או כתחליף לייעוץ נפשי. לעתים קשרים כאלה עשויים לעזור, אבל קשר עמוק מדי שמנהלים אנשים תמימים או לא יציבים נפשית עלול לסכן אותם. במקרה אחד שהתפרסם בת 26 שדיברה עם ChatGPT כדי לגלות אם אחיה המת התיר אחריו גרסת AI של עצמו החלה לסבול מאשליות שהובילו אותה לאשפוז פסיכיאטרי.
מקרים קיצוניים יותר הסתיימו במוות. באפריל 2025 נער אמריקאי בן 16 התאבד בתלייה אחרי חודשים של שיחות אינטנסיביות עם ChatGPT, שבהן עלה נושא ההתאבדות עשרות פעמים. שעות לפני שהתאבד העלה לצ'טבוט תמונה של לולאת חבל תלייה ושאל: "זה יכול לתלות בן אדם?" הצ'טבוט השיב בחיוב.
אלא שייתכן שכל ההשפעות האלו יתגמדו לנוכח ההשפעה הפונטציאלית המשמעותית ביותר של הבינה המלאכותית — חשש לבועה שתביא לקריסת הכלכלה העולמית. כל השחקניות משקיעות סכומי עתק בתשתיות AI. ההשקעות כל כך עצומות, שגם חברה כמו גוגל, עם הכנסות של קרוב ל־120 מיליארד דולר ברבעון השני, שרפה מזומנים בקצב שהכניס אותה לתזרים שלילי. לפי הערכות, על מנת לממן את ההשקעות ב־AI ענקיות הטק ינפיקו השנה אג"ח בהיקף של קרוב ל־340 מיליארד דולר.
מומחים רבים חוששים שדפוס זה מנפח באופן מלאכותי את הביקוש לתשתיות AI, ומייצר בועה שעלולה לקרוס ברגע שתהיה האטה בביקוש. חשש זה מתגבר לנוכח העובדה שנכון להיום המודל העסקי של חברות AI לא ממש עובד. ההכנסות שלהן, מלקוחות פרטיים או עסקיים, נמוכות משמעותית מההשקעות.
השאלה המהותית כעת היא כמה זמן כל זה עוד יכול להמשיך בלי שחברות ה־AI מייצבות את מודל ההכנסות שלהן, ובלי שלקוחותיהן מצליחים לייצר החזר השקעה דרמטי על כלי ה־AI שהם רוכשים. את התשובה לשאלה הזו אפילו המודלים המתקדמים ביותר לא יודעים.
