לא להאמין - בין 70 חברות ממשלתיות אין אפילו יו"רית אחת
יש לפעול במסגרת החקיקה המתוכננת למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות גם להשגת שוויוניות מלאה לנשים בתפקידי היו"ריות וגם לגוון גיאוגרפי ודמוגרפי בכלל
בימים אלה פסק בג"צ שהממשלה מפרה את החוק כשהיא אינה ממנה מנכ"ליות למשרדי הממשלה, ודרש לקבוע הנחיות חדשות שיובילו לייצוג הולם למנכ"ליות גם למשרות אמון.
מצער שהחלטת בג"צ נחשבת להישג מרשים, בעולם בו שיוויוניות צריכה להיות מובנית במדיניות הציבורית. בזכות העותרות שדולת הנשים, נעמת ופורום דבורה, יש לקוות שיחול שינוי לאלתר.
יש לנקוט במדיניות מתקנת גם בהקשר לחברות הממשלתיות, שהן חברות אשר הציבור הוא בעל המניות שלהן. חברות אלה מרכזות משאבי ציבור יקרים ויש חשיבות רבה לכל נושא תהליכי מינוי הדירקטורים והעומדים בראש הדירקטוריונים שלהן.
לאחרונה פורסם דו"ח מידני - הוועדה הציבורית לגיבוש המלצות בנושא עדכון דרכי גיוס, מיון והכשרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות, שמציע שינויים בתהליכי המינוי, אשר יישום המלצותיה נועד להחליף את "נבחרת הדירקטורים". מסקנות הדוח מעוררות דיון ציבורי סוער.
כיום, תמונת המצב עגומה ביותר. שבע חברות ממשלתיות חשובות ובינהם חברות תשתית וחברות בטחוניות פועלות ללא יו"ר, בכלל זה: חברת מקורות, התעשייה האוירית, נגה נהול מערכת החשמל, נתיבי אילון, נמלי ישראל, נת"ע ותש"א תשתיות אנרגיה.
על פי הדוח של הוועדה, נכון ל 7.11.2024 בישראל יש 102 חברות ממשלתיות כולל בנות ממשלתיות ומעורבות, כאשר 70 חברות הן בבעלות ממשלתית. העובדה שמביניהם לא מכהנת אפילו יו"רית אחת של חברה ממשלתית, ובהשוואה לתחילת 2024 שבה כיהנו ארבע יו"ריות, שגם הן מיעוט שבמיעוט, זו ממש שערוריה. המצב הבעייתי כיום של חברות ללא יו"ר, הוא למעשה גם הזדמנות למנות נשים לכהן בתפקיד זה, לפחות בחלק מהחברות.
כמו כן, המכסה לאיוש דירקטורים ב-70 חברות אלה הינה 633 דירקטורים, כאשר בפועל מכהנים 416 דירקטורים בלבד. אמנם הגענו למצב בו יש 40% נשים בדירקטוריון של חברות ממשלתיות. זה בהחלט ראוי לציון, וזאת בזכות החקיקה בנושא, אשר חייבה ייצוג הולם לנשים בין חברי הדירקטוריון, ובזכות החלטת הממשלה לישום יצוג הולם שהגדרתו על פי החלטת הממשלה הראויה הינה 50% מקרב כל מגדר. אולם, החוק וההחלטה לא מתייחסים לתפקיד היו"ר, ולכן הגענו למצב הבלתי הגיוני, שכיום לא מכהנת אפילו אישה אחת כיו"רית של חברה ממשלתית.
הצעתי היא שיש לפעול במסגרת החקיקה המתוכננת למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, גם להשגת שוויוניות מלאה לנשים בקרב מאות הדירקטורים שימונו בקרוב להשלמת החוסרים ובכלל זה כולל לתפקידי היו"ר.
יש נשים רבות מוכשרות וראויות שיכולות לקדם את החברות הממשלתיות, ולכן ראוי שיהיה בהן ייצוג שווה לשני המינים בהנהגתן כמו גם גיוון דמוגרפי וגיאוגרפי (לרבות נציגות לצעירים ולצרכני החברות ועובדי החברות) כפי ששואפים כותבי הדוח, שמתייחסים גם לפריפריה וגם לחוסר השויון בין מזרחיים לאשכנזים.
בעיה נוספת בהמלצות הדוח, המוכרת גם בתחום המינויים של דירקטורים בתאגידים בנקאיים ובחברות ציבוריות, היא שאין אבחנה בין מינוי מועמד.ת לכהונת חבר.ת דירקטוריון לבין כהונה כיו"ר.ית. זאת בניגוד לחוק החברות הממשלתיות כיום, בהן יש דרישה קיימת לכישורים עודפים למינוי יו"ר ביחס לשאר הדירקטורים.
לא כל חבר דירקטוריון הוא בעל כישורים לכהן כיו"ר, ולכן צריך לגבש מסלול מיון ייעודי לתפקיד ניהולי בכיר זה. הבנייה וגיבוש של מסלול זה, יקלו על איתור והשמה של נשים וגברים לתפקידים הבכירים, כמודל מומלץ לדירקטוריונים במגזרי הפעילת השונים.
אחת מהמלצות הוועדה, מתייחסות לכך שיש להבחין בין מינוי הדירקטורים עפ"י גודל וסוג החברה. יש אבחנה שמאפשרת מחד התאמה של כישורים לצרכים הניהוליים של החברה בהתאמה למורכבותה וגודלה,אשר לרוב מתמנים בה דירקטורים ותיקים ובעלי ניסיון ומאידך מאפשרת שילוב דירקטורים חדשים ממגזרים ומתחומים מגוונים לחברות בסדר גודל קטן ובינוני. מהלך זה יכול לשמש זרז שיאפשר להרבה יותר נשים חדשות להכנס למעגל הדירקטוריות.
לצערי, כותבי הדוח בחרו שלא להגדיר דרישות סווג אלו שנשארו להחלטת המחוקק, וזאת חרף מומחיותם של חברי הועדה שהיתה יכולה ליצור המלצות סווג חשובות שיהוו בסיס מקצועי לחקיקה.
מאחר שהוועדה לא הגדירה את תנאי הסף לדירקטורים בחברות ממשלתיות ובהתאם לסיווג החברה, והשאירה זאת לתהליך החקיקה, נוצר חלון הזדמנויות לשלב בחקיקה מתקנת את הנדרש להשגת שוויוניות של 50% סביב שולחן הדירקטוריון, במסגרת החברות בוועדות הדירקטוריון המרכזיות ובראשותן, וכמובן בתפקידי היו"ריות.
יש לקוות שמהלך זה בקרב החברות הממשלתיות ייושם במסגרת החקיקה, וישמש כחיל החלוץ בפני חקיקה דומה עבור מינוי דירקטורים ודירקטוריות בתאגידים בנקאיים ובחברות ציבוריות.
הגיע הזמן שישראל תנהג כמו מדינות מערביות מתקדמות ובכלל זה נורבגיה, צרפת איטליה, הולנד ובלגיה אשר בזכות חקיקה מחייבת, על בסיס קביעת יעדים הנמצאים תחת פיקוח ואכיפה, מובילים לתוצאות ולגידול משמעותי בייצוג נשים בדירקטוריונים ובהנהלות.
רו"ח איריס שטרק היא מרצה בכירה באקדמיה לממשל תאגידי וניהול דירקטוריונים, כיהנה בעבר כיו"רית הראשונה של נמל אשדוד
