מאז שסנאה טאקאיצ'י נכנסה לתפקיד ראשת ממשלת יפן באוקטובר 2025, היא הנהיגה שינוי כיוון מהותי בכלכלת המדינה, עם נטישת מדיניות הצנע והרחבת ההשקעות הממשלתיות, בעיקר בתעשיות אסטרטגיות כמו שבבים, AI וטכנולוגיה. במקביל קידמה הפחתות מיסים ותמריצים לצמיחה, אף על פי שיפן היא המדינה בעלת יחס החוב־תוצר הגבוה ביותר מבין הכלכלות המפותחות — 237%. בצל החשש הגובר מהאיום שמציבות סין, צפון קוריאה ורוסיה, טאקאיצ'י גם דוחפת לחיזוק היכולות הצבאיות של ארצה, בדומה לאסטרטגיה שאימצו מדינות האיחוד האירופי. בצילה של המלחמה נגד איראן, התלות היפנית ביבוא אנרגיה מהמזרח התיכון הציבה אותה בחזית המדינות הפועלות להבטחת חופש השיט במיצר הורמוז.
את כל אלה מקדמת ראשת הממשלה כמעט ללא שינה. בפוסט שפרסמה ביולי היא חשפה שהיא לא ישנה יותר משלוש שעות ביממה, והתקשורת היפנית מדווחת כי עובדת גם בסופי שבוע ובחגים.
טאקאיצ'י, ראשת הממשלה הראשונה של ארצה, אומנם עשתה היסטוריה בכך שכבשה את התפקיד, אבל נותרה שמרנית בכל הנוגע למסורות המקומיות ומתנגדת לאפשר לנשים לרשת את כס הקיסר. בכך היא לא ממנפת את הזכות הזו לטובת סדר יום ליברלי יותר עבור נשות יפן.
בינתיים, האסטרטגיה הכלכלית שלה גובה מחיר שמתבטא באינפלציה העולה, בחולשה של הין ובלחצים שפועלים על שוק אג"ח הריבוניות, שהתשואות עליהן טיפסו לרמות שלא נראו ביפן מאז 1996. ברקע כל אלה, ולמרות חריצותה ומסירותה, התמיכה הציבורית בה נמצאת במגמת ירידה.
