ראש עיריית ניו יורק הנכנס, שהחל את כהונתו בינואר השנה, קידם במהלך הקמפיין לתפקיד מגוון רעיונות סוציאליסטיים להורדת יוקר המחיה, ובראשם הקפאת שכר דירה בכמיליון דירות מפוקחות, הנהגת מעונות יום ותחבורה ציבורית בחינם, פריסת מרכולים מסובסדים בבעלות העירייה ברחבי העיר והעלאת מסים לעשירים דרך מיסוי בית מגורים שני. בינתיים הצליח ממדאני לקדם חלק קטן מהבטחות הקמפיין, ואת עיקר הכותרות הוא כובש עם האג'נדה הפוליטית שלו, לאחר שהפך למעין סמל של השמאל החדש בארצות הברית.
בחזית הבמה ניצבת הביקורת שלו נגד ישראל. ממדאני תקף בחריפות את ממשלת ישראל ואת המלחמה בעזה. הוא סירב להשתתף במצעד המסורתי למען ישראל המתקיים מדי שנה בניו יורק, פרסם סרטון וידיאו לציון יום הנכבה וביטל צו שהגביל את העירייה בקבלת החלטות עסקיות המפלות את ישראל. כל המהלכים הללו עוררו סערה בקרב הקהילה היהודית והישראלית הניו יורקית, וגם בזירה הפוליטית בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאותו הגדיר ממדאני פושע מלחמה, הציג את ממדאני כאויב ישראל והעמיד אותו בשורה אחת עם מנהיגי חזבאללה ואיראן. בה בעת, ארגונים יהודיים מובילים האשימו אותו בליבוי אנטישמיות בעיר ורבנים נפגשו עמו בניסיון לגרום לו להנמיך את הלהבות. גם מושלת מדינת ניו יורק קאתי הוקול הצטרפה למטיפים נגד עידוד אנטישמיות, ובריאיון שקיימה בשלהי אוגוסט עם "הניו יורק טיימס" המליצה לממדאני: "תתמקד בניו יורק, לא בישראל".
