ח'ליל אל־חיה, מקורבו של יחיא סינוואר ואחד מאנשי המו"מ הבולטים של ארגון הטרור, ניצח הקיץ את ח’אלד משעל בהפרש של קול אחד בלבד והפך למנהיג חמאס ממקום גלותו בקטאר. אל־חיה, שנחשב לאיש המחנה האיראני, קיבל לידיו ארגון שספג מכות צבאיות ומדיניות קשות, אך עדיין מבקש להשפיע מאחורי הקלעים על עתיד רצועת עזה ועל גורל הנשק שברשותו.
מעמדו של חמאס בציבור הפלסטיני נשחק בשנים האחרונות. סקר שפורסם בחודש שעבר הראה כי בתרחיש של בחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית יקבל האסיר מרואן ברגותי 54% מהקולות, אל־חיה 26% מהם, ונשיא הרשות הנוכחי מחמוד עבאס 14% מהקולות בלבד. התמיכה בחמאס ירדה ל־24%, בדומה לפת"ח, ובגדה היא עומדת על 18% בלבד. התמונה היא של מערכת פוליטית שחוקה, שבה שני הארגונים המרכזיים מתקשים לייצר אמון בציבור שמחפש אלטרנטיבה.
במקביל, הגדה המערבית על סף פיצוץ. חמאס וארגונים נוספים ממשיכים לנסות להוציא לפועל פיגועים, אך במקביל פורעים יהודים עושים בשטח כבשלהם בעת שצה"ל מפגין אוזלת יד מביכה ומתעלם ממעשיהם. לפי האו"ם, בתשעת החודשים האחרונים תועדו יותר מ־1,330 תקריות שבהן מחבלים יהודים גרמו לנפגעים או לנזק ברכוש — יותר משישה אירועים ביום בממוצע.
למתח הביטחוני מצטרפת כלכלה במשבר. ברבעון השני עמדה האבטלה בגדה על כ־28%, ובקרב צעירים בעלי השכלה על־תיכונית על יותר מ־38%. רק כ־53 אלף פלסטינים מהגדה עובדים כיום בישראל ובהתנחלויות, לעומת שיעור גבוה בהרבה לפני המלחמה.
מעל הכל מרחפת חולשת הרשות הפלסטינית. הבנק העולמי מגדיר את מצבה הפיסקלי כאחד הקשים בתולדותיה: עובדי הציבור מקבלים 50%–60% משכרם בלבד, והחוב לבנקים הפלסטיניים הגיע ל־3.3 מיליארד דולר. לפי משרד האוצר הפלסטיני, כספי המסים שישראל מעכבת מתקרבים ל־6 מיליארד דולר.
עבור ישראל, השילוב הזה מסוכן: רשות חלשה, אבטלה גבוהה, ירידה במספר העובדים בישראל וחיכוך יום־יומי עם מחבלים יהודים יוצרים קרקע שחמאס עלול לנצל. התלקחות בגדה תדרוש מישראל כוחות ומשאבים נוספים, תפגע בכלכלה ובענפי הבנייה והחקלאות, ותעמיק את המשבר הפלסטיני — לצד התגברות הלחץ הבינלאומי על ישראל, הרעה נוספת במעמדה והעלאת המתח מול מדינות ערב.
