הממשלה שחררה פיל בחנות ביצים
אטימות ממשלתית ואינטרסים פוליטיים מובהקים חברו יחד להחלטה הגרועה בוועדת השרים לחקיקה, להאריך את משטר המכסות והתכנון הריכוזי בענף הביצים עד האחד בינואר 2050, שתתרום לצמצום התחרות בענף והעלאת יוקר המחיה על מוצרי בסיס. כבר עתה מחירי הביצים בישראל הם מן הגבוהים בעולם, לכן יש לשנות את מודל התמיכה בלולנים מקביעת מכסות וקביעת מחירים אל סבסוד ישיר, כפי שמקובל בעולם, שהוא גלוי שקוף וממוקד, וניתן לוודא את השגת מטרותיו.
ענף הביצים בישראל פועל תחת תכנון הדוק באופן שמשמר היצע מוגבל ומחיר קבוע וגבוה לצרכן ומגן על מגדלי הביצים מתחרות. התוצאה ההכרחית היא כמובן מחיר הגבוה מן המחיר התחרותי.
התכנון בענף הביצים נעשה באמצעות קביעת מכסות ומחירים. זהו משטר מוצהר של תכנון ושליטה בכמויות ברישיונות ובמחירים. כיום נקבעות מכסות לייצור ביצים – מכסה ארצית שקובע שר החקלאות ומכסות אישיות לייצור ביצים שקובעת ועדת המכסות של מועצת הלול שבה יש לנציגי המגדלים רוב. למעשה, מכסות הייצור מחולקות תחת שליטתם של המגדלים, בעלי העניין.
בחינת המכסות הארציות לייצור ביצים שנקבעו בשנים שחלפו מלמדת כי אין התאמה בין הגידול באוכלוסייה בישראל (שמביא עמו גידול בביקוש) לבין המכסה שנקבעת. הגידול בכמות המבוקשת של ביצים בתנאי שוק רגילים היה צפוי להיות גדול אף יותר מן הגידול באוכלוסייה, לאור הצמיחה הכלכלית המשמעותית במשק הישראלי בעשור שחלף. ניתן להסיק מכך שהמכסה המלאכותית מתרחקת בעקביות מהרמה התחרותית, ואיתה פער המחירים בין מחיר השוק בפועל והמחיר התחרותי.
על פי ניתוח של המרכז למחקר של הכנסת, רמת מחירי המזון בישראל בתקנון כוח הקנייה גבוהה ב-36 אחוז לערך מן הממוצע של ארגון המדינות המפותחות (OECD). רמת המחירים גבוהה במיוחד בענפים שחל עליהם פיקוח ממשלתי וניהול מכסות כמו חלב וביצים. על פי הניתוח, מחירי הביצים הגבוהים פוגעים במיוחד בחמישון ההכנסה הנמוך ביותר.
איש אינו מכחיש שהחקלאות היא ענף נתמך בעולם. מתן סובסידיות לחקלאים באזורים הדורשים שימור התיישבות חקלאית, הוא מהלך נכון. אולם ישנה חשיבות רבה בהפיכת התמיכות למוכוונות ושקופות במקום תמיכות עקיפות ועמומות באמצעות תכנון שוק. תמיכות גלויות ושקופות ניתנות לבקרה שוטפת ופיקוח יעיל ואינן מעוותות את הייצור בשוק, להבדיל מהתמיכות העקיפות. ללא משטר המכסות ניתן יהיה להוסיף ולתמוך בענף הלול בדרך של תמיכות ישירות במגדלים וכאמור יהיה קל יותר להמשיך במתן הסובסידיות למגדלים שעוסקים בפועל בתחום.
על פי ה-OECD תמיכה באמצעות מדיניות של תכנון שוק, על ידי קביעת מכסות וקביעת מחירים, מהווה תמיכה המתבססת על תפוקה, ובכך מעוותת ייצור וסחר ואיננה רצויה. בשנים שחלפו חלה בקרב מדינות ה-OECD מגמה של מעבר הדרגתי מתמיכה באמצעות מחירי התוצר המקומי לאמצעי תמיכה ישירים המעוצבים בדרכים שונות. עוד העיר ה-OECD כי התמיכה בחקלאות בישראל נמוכה ביחס לממוצע ביתר מדינות הארגון. בהתאם למגמה העולמית יש לעבור למנגנונים של סבסוד ישיר בהתאם למדיניות ארוכת טווח שתיקבע ותעודכן מעת לעת, לתמיכה בחקלאות כמו בכל פעילות כלכלית אחרת באזורי התיישבות ופריפריה שראויה לתמיכה מדינתית. תמיכה בהתיישבות צריכה להיות ממוקדת מטרה בלבד ובאמצעות סבסוד ישיר היא תושג.
דחיית ביטול התכנון בענף משמעותה דחיית כל תחרות בתחום לתקופה ממושכת נוספת, מניעת פירות התחרות, בהיבטי מחיר, איכות, כמות או מגוון מהציבור ולחסימת דרכם של חקלאים חדשים . עלות זאת היא אמנם שקופה מבחינת תקציב המדינה, אבל הנטל מוטל על מי שרוכש את התוצרת המושפעת, ותורם לעלייה ביוקר המחיה. גם לדעת רשות התחרות כדי להבטיח לחקלאים בענף זה ודאות, יציבות כלכלית וביטחון בהתמודדות עם האתגרים הכלכליים שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל, יש להעדיף סיוע למגזר החקלאי באופן של תמיכה ישירה.
תמיכה ישירה מסייעת לתעשייה המקומית להתחרות מול הייבוא, תכנון באמצעות מכסות פוגע ביעילות ולכן הוא בבחינת עלות המוטלת על הציבור וביטולו צפוי להגדיל את הרווחה הכוללת במשק. תמיכה ישירה מאפשרת לכמת את היקף התמיכה שניתנת ואף למקד אותה באוכלוסיות הזקוקות ביותר לסיוע. לעומת זאת, העלות של תכנון השוק, על כל רכיביו, נסתרת מהעין כך שאין אפשרות לקבל החלטות מושכלות בעניין סדרי העדיפויות של הממשלה באיזון בין אינטרסים שונים. אין כל הצדקה שהתמיכה שראוי שהמדינה תיתן למגזר החקלאי תבוא דווקא על חשבונם של החלשים ביותר, בדרך של ייקור מוצרי הבסיס.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
