דוח בנק ישראל
ברוב משקי הבית בהם חי אדם סיעודי - ההוצאה החודשית גדולה מההכנסה
לפי בדיקת בנק ישראל, מבין הקשישים שחיים לבד, רק קשישים בעשירון 10 יכולים לממן מטפל סיעודי מהכנסתם השוטפת הכוללת גמלת סיעוד מביטוח לאומי. העסקת מטפל במשרה מלאה מוערכת בכ-9,400 שקל בממוצע בחודש. "נדרשת התכנסות של נציגי הגופים המקצועיים"
בנק ישראל הקדיש פרק מיוחד בדו"ח השנתי של 2024 למשבר בביטוחי הסיעוד. סימולציה שערך העלתה כי ברוב משקי הבית שבהם חי אדם סיעודי, ההוצאה על שירותי סיעוד, ובכלל זה מטפל צמוד, עולה על הכנסות משקי הבית, הכוללות גם את גמלת ביטוח לאומי המשולמת לסיעודיים כתלות במבחן הכנסה.
המשמעות היא שמשקי בית ללא חסכונות משמעותיים לא יכולים לממן לאורך זמן מטפל סיעודי צמוד. בהתבסס על סקרי הוצאות של הלמ"ס, מצא הבנק שמבין הקשישים הסיעודיים שחיים בגפם, רק קשישים בעשירון 10 נהנים מהכנסה גבוהה מספיק, כך שיוכלו לממן מטפל סיעודי צמוד (שעלותו מוערכת בכ-9,400 שקל בממוצע בחודש), ולשמור על ההוצאה השגרתית שלהם, מבלי להשתמש בחסכונותיהם.
במקרה של קשישים סיעודיים שאינם חיים לבד, אלו שמשתייכים לעשירון 4 ומעלה יכולים לממן מטפל סיעודי צמוד מבלי להשתמש בחסכונותיהם.
נתונים אלו ממחישים את ההכרח בכיסוי רחב יותר. כיום, כיסוי זה ניתן דרך ביטוחי סיעוד פרטיים קבוצתיים שמוכרות קופות החולים. אלא ששינויים רגולטורים בעשור האחרון לצד תהליכים נוספים הביא לעלייה מטאורית במספר האנשים שמוכרים כסיעודיים, וערער את יציבות הביטוחים הפרטיים, שנמצאים כיום על סף משבר: ב-2027, חברות הביטוח האחרונות שנותרו בענף - הראל ומנורה, עשויות להחליט להפסיק לחלוטין את פעילותן.
בנק ישראל קרא להתכנסות גורמי המקצוע האחראיים על שני הרבדים של ביטוחי הסיעוד - זה הציבורי, וזה הפרטי. אלו כוללים בראש ובראשונה את רשות שוק ההון ומשרד האוצר, את משרד הבריאות וביטוח לאומי, לצד גורמי רלוונטיים נוספים.
"נדרשת התכנסות של נציגי הגופים המקצועיים הרלוונטיים, שיבחנו את הסוגיות השונות ויציעו פתרונות בני קיימא", נכתב בדו"ח. בפרט, בבנק ישראל קוראים לבחינה מחדש של הגורמים השונים שהביאו לזינוק במספר האנשים שמוגדרים סיעודיים בעשור האחרון: ההסתמכות של ביטוח לאומי על מסמכים רפואיים במקום בדיקה פיזית, שינוי מבנה הגמלה של ביטוח לאומי כך שברמות הנמוכות (רמות 1 ו-2, מתוך 6 רמות), הדגש יהיה על שירותי מניעת התדרדרות ולא על תשלום כספי, שילוב קופות החולים ותמרוצן הכלכלי במניעת התדרדרות של מבוגרים, שינוי מבנה התמריצים של חברות הסיעוד, שכיום הכנסותיהן גדלות ככל שמצבו של חולה סיעודי מתדרדר, ובחינת השפעתן של חברות למיצוי זכויות.
