משפיעני רשת אינם תופעה חדשה, אבל היום ברור מתמיד שהם לא הולכים לשום מקום. להפך. בארצות הברית ההשקעה השנה בשיווק באמצעות משפיענים צפויה להגיע ל־10.5 מיליארד דולר. אימפריות פרסום כמו פובליסיס רוכשות פלטפורמות לניהול משפיענים במאות מיליוני דולרים, 59% מהמשווקים מתכננים להגדיל את תקציב השיווק באמצעותם, ואוניברסיטאות כגון קולומביה ו־USC מציעות קורסים להכשרת הדור הבא שלהם.
בישראל, קשה לאמוד במדויק את היקף השוק מכיוון שעסקאות רבות נעשות באופן פרטי או שאינן מדווחות כלל, אך ניתן להעריך שמשפיענים עם 100 אלף עוקבים יכולים לגבות בין 8,000 ל־10,000 שקל לפוסט. כוכבות רשת כמו דניאל גרינברג, אלין כהן, מעיין אדם או עינב בובליל ככל הנראה מכניסות מפעילותן השיווקית ברשתות מיליוני שקלים בשנה.
הסיבה להצלחת השיטה פשוטה: פרסומת מסורתית נראית כמו פרסומת, אך המלצה של משפיען שמצולמת מהטלפון האישי מייצרת אותנטיות ומאפשרת לצרכן לחוש חיבור רגשי כלפי התוכן ומגבירה אצלו את המוטיבציה לקנות, אף על פי שברור לו שמדובר בשיתוף פעולה מסחרי.
דבר אחד ברור: שוק המשפיענים בישראל נמצא בצמיחה מתמדת, והגבולות שלו ממשיכים להתרחב. בעוד בעבר משפיענים שירתו כמעט רק מותגים פרטיים בתחומי האופנה, הקוסמטיקה והלייף סטייל, כיום הם הופכים לערוץ אסטרטגי גם עבור גופים ציבוריים. השנה למשל משרד התחבורה גייס משפיענים כדי לעודד שימוש בתחבורה ציבורית (ולהחניף לשרה מירי רגב), ומשרד האוצר שילב אותם בקמפיין בו התבקשו להודות אישית לשר בצלאל סמוטריץ'.
המעבר הזה מאמצעי שמלווה מסעות פרסום של מוצרים אישיים לקמפיינים שמשפיעים על התנהגות יומיומית, החלטות פיננסיות, ואפילו על הפוליטיקה, ממחיש עד כמה הפכו המשפיענים לכלי שיווקי ותודעתי רב־עוצמה. אפשר להמשיך להתבדח על סטוריז ועל "קוד קופון", אבל בזמן שהציניים מגחכים – הם אלה שצוחקים כל הדרך אל הבנק.
