בארבע שנות הקדנציה של הממשלה הנוכחית חולקו כל התפקידים הרגישים במערכת המשפט ואכיפת החוק לנציגים של הציונות הדתית. איתמר בן גביר קיבל את המשטרה, שמחה רוטמן את ועדת חוקה, אורית סטרוק ויצחק קרויזר מונו לנציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים, ודוד זיני, קצין חסר ניסיון בתחומי הפעילות של שב"כ, קיבל את ראשות הארגון. משפחת זיני נמנית עם חסידי הרב טאו, התומך במדינת הלכה. זיני חולק נאמנות לטאו ולנתניהו, שזה מכפיל את החששות שעלו בחוגים שונים לאחר המינוי.
אחריותו של רונן בר לטבח 7 באוקטובר הכשירה את המינוי, אבל כישלון אחר שלו דחף אותו החוצה — סירובו לפטור את נתניהו מעדות במשפטו ולעשות שימוש בכלי ארגון הביון כדי לנטר גורמי מחאה נגד הממשלה. זיני הוא פרטנר נוח לנתניהו ולכהניסטים בממשלתו. הוא מחרים את היועץ המשפטי של הארגון, בולם מעצרים מנהליים ליהודים, תומך בעונש מוות למחבלים, ובעיקר קשוב למצוקות נתניהו ומשפחתו בענייני אבטחתם.
סביב המינוי נפוצו גם שערוריות משפחתיות. אביו, הרב יוסף זיני, הוקלט אומר "שיתפוצץ בג"ץ, שיישרף במהרה בימינו"; אשתו נעמי שלחה איגרת לנשות עובדי שב"כ ובה שיבחה את תפקודן בשירות הבעלים; אחיו בצלאל זיני נאשם בסיוע לחמאס כחלק מפרשת הברחות לעזה; ובנוסף, אחיו שמואל מנהל את עסקי המיליארדר פאליק, שאימץ את נתניהו.
ולכל ההסתעפויות האלה יש להוסיף את האתגרים הרגילים: האיום מאיראן שנשקף מצד שליחיה בגבולותינו, אלה שטרם הוכרעו, עדיין מרחף, ולצדו מתפתח איום הטרור היהודי, שמאיים להבעיר את השטחיםואולי הרבה מעבר לזה. קרבתו הרעיונית של זיני לרעיונות מחוללי הטרור הזה מעוררת דאגה. ודאגה נוספת מתעוררת לנוכח הבחירות שבפתח. עד כמה נאמנותו לראש הממשלה תתרום לשיבוש הבחירות. זיני הכריז על נאמנות וכפיפות ליו”ר ועדת הבחירות, המשנה לנשיא העליון נעם סולברג. עמידה בהתחייבות זו היא מבחנו הגדול לעת הזו.
