מזונות ילדים – האם הממשלה מלבה את ריב הערכאות ומה יהיה על האזרח הקטן?
פסיקת בג"ץ והצעת החוק לתיקון סמכויות בית הדין הרבני בעניין מזונות ילדים והשפעתם על אזרחי מדינת ישראל
בפברואר 2025, פסק בג"ץ בדעת רוב, כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ילדים, אגב כריכתם בתביעת הגירושין. זאת, בהתאם להלכת שרגאי משנת 1969. בכך, ביטל בג"ץ ארבעה פסקי דין של בית הדין הרבני בעניין מזונות ילדים.
הלכת שרגאי קבעה, כי לבית הדין הרבני לא תהא סמכות לדון בתביעה כרוכה בעניין מזונות ילדים. זאת, מאחר שהחובה לזון את הילדים לא מותנית בקשר הנישואין והיא קיימת, הן ללא נישואין, הן במהלכם ואף לאחר פקיעתם. לאור זאת, אין לראות במזונות ילדים כעניין אשר לפי טיבו וטבעו כרוך בתביעת גירושין. זאת, כפי שכתב השופט מזוז בחוות דעתו בבע"מ 7628/17.
למרות הלכת שרגאי, בתי הדין הרבניים פסקו גם פסקו בנושא זה לאורך השנים. בשנת 2019, קבע בית המשפט העליון, כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות ילדים. בשנת 2021, קבע מנגד בית הדין הרבני הגדול, כי יש לבית הדין הרבני סמכות לדון במזונות ילדים.
וכך דנות הערכאות השיפוטיות השונות בנושא זה, עד לבג"ץ האחרון ולפסיקתו.
וכיצד באה לידי ביטוי חשיבות הנושא עבור האזרח הקטן? עד בע"מ 919/15 מיולי 2017, פרשו בתי המשפט את החוק לתיקון דיני המשפחה מזונות משנת 1959, הידוע בכינויו "חוק המזונות", באופן על פיו חלה חובה אבסולוטית על האב לשאת במזונות ילדים עד גיל 15 לפחות. בפועל, החיוב היה עד גיל 18 שנים ולמעלה מכך. אבות רבים לא הצליחו לשאת בעול דמי המזונות הכבד שהוטל עליהם, בלי להתחשב בשכרם, או בכך שהאם לעיתים השתכרה סכומים גבוהים מהם. חלקם ישנו על הספסל בפארק, חלקם עברו בגיל מבוגר לבית הוריהם. המצב היה קשה וחסר כל הגיון כלכלי ומוסרי, בפרט לאור שינויי העיתים מאז שנת 1959. הפערים המגדריים הצטמצמו לאורך השנים, הן מבחינת תעסוקה וקריירה והן מבחינת הטיפול בילדים.
ביולי 2017, שינה בית המשפט העליון את פני פסיקת מזונות הילדים וקבע בבע"מ 919/15, כי מגיל שש שנים, דמי המזונות במשמורת משותפת, יחולו על שני ההורים. זאת, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות משאר המקורות בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל. הפרשנות לבע"מ זה הורחבה בהמשך ע"י בתי המשפט, כך שבכל פסיקת מזונות, נלקחים בחשבון גם זמני השהות של כל אחד מן ההורים עם הילדים.
אלא מאי? בית הדין הרבני לא קיבל עליו את פסיקת העליון והחליט להשאיר את המצב כפי שהיה לפני בע"מ 919/15 על כנו ולקבוע מזונות ילדים בהתאם לפרשנות שלו בנושא זה.
לאור זאת, אם במסגרת מרוץ הסמכויות, בני הזוג יגיעו לבית הדין הרבני, דמי המזונות שיוטלו על האב הם שונים מאלו שיוטלו עליו בבית המשפט לענייני משפחה.
ממשלות ישראל משאירות במשך 66 שנים את חוק המזונות המיושן על כנו. אבל נראה, כי לאור המצב הפוליטי, אצה הדרך לממשלה זו לחוקק "חוק עוקף בג"ץ". ואכן, אושר בקריאה ראשונה, התיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה-2025. על פי התיקון, בית הדין הרבני יוסמך לדון במסגרת תביעת גירושין גם בסוגיית מזונות הילדים.
במקום לתקן את החוק הארכאי משנת 1959 ולדאוג לחקיקה מתקדמת, כפי שמקובל בעולם הנאור, אצה הדרך לממשלת ישראל, לחוקק בדחיפות תיקון לחוק, אשר ירחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים בניגוד לקביעת בג"ץ. יתרה מכך, כל זאת נעשה, בניגוד לטובת אזרחי ישראל, תוך המשך הפגיעה בעקרון השוויון שהנו עקרון על במדינת ישראל.
גמלה העת לחוק מזונות ילדים חדש במדינת ישראל. חוק אשר ישקף את התמורות החשובות והמשמעותיות שחלו בחלוקת התפקידים המגדרית הדיכוטומית, מאז שנת 1959. קיימת חובה, לתקן את חוק המזונות מהבסיס. לא יתכן, לאפשר קיומה של אי אחידות בפסיקה, באופן בו מי שיקדים לבחור את הערכאה, יזכה במזונות גבוהים או נמוכים. השוני בפסיקה של בתי הדין הרבניים לעומת בתי המשפט לענייני משפחה, מעניק זכויות יתר, למי שמעדיפה או מעדיף לפרק את המשפחה ראשון ויוצר אזרחים מסוג א' ואזרחים מסוג ב'. בפועל, נוצר תמריץ הנוגד את תקנת הציבור, "לפרק" את הבית, על מנת להשיג הישגים משפטיים. המצב הקיים מעודד גירושין ופירוק המשפחה, במקום לעודד ניסיון לבנות ולשקם את המשפחה. מי שמנסה לשמור על שלמות המשפחה ולא אצה דרכו לביהמ"ש, מפסיד מראש.
נושא מזונות הילדים, משפיע על איכות החיים של כל הנוגעים בדבר, האם, האב והילדים. מגיע להם חוק מזונות חדש ועדכני. לא מגיע להם מרוץ סמכויות, ריב סמכויות ותיקוני חוק עוקפי בג"ץ, לטובת שלמות הממשלה, במקום לטובת שלמות וטובת המשפחה.
מאת עו"ד יעל גיל בעלת משרד עו"ד יעל גיל ועו"ד אור פינקלשטיין, משרד עו"ד יעל גיל
d&b – לדעת להחליט
