מיכל עבאדי־בויאנג'ו נכנסה השנה לתפקיד החשבת הכללית בפעם השנייה, אחרי שכיהנה בו בין 2011 ל־2017. בין התפקידים שמילאה בשנים האחרונות היתה גם יו"ר קבוצת קצא"א שיש לה חשיבות אסטרטגית והיא צומת לאינטרסים וקונפליקטים, זירה שהיא מכירה היטב.
מעבר לנסיונה הרב, היא עורכת דין, רואת חשבון וכלכלנית, מה שהופך אותה לחריגה בצמרת שהרכיב השר בצלאל סמוטריץ'. למרות שהיא אינה נחשבת למינוי פוליטי אלא מקצועי, היא מקורבת מאוד לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שניסה בעבר למנות אותה לנגידת בנק ישראל, למנכ"לית משרד הביטחון, למנכ"לית משרד ראש הממשלה ולנציבת שירות המדינה.
אופן מינויה עוררה תהיות קשות. מינויו של מהרן פרוזנפר לממונה על התקציבים נפסל שלוש פעמים בוועדת המינויים, בטענה שסמוטריץ' מינה עד אז גברים בלבד. מינויה של עבאדי־בויאנג'ו פתר את הבעיה: ברגע שאישה נכנסה לצמרת, אושר גם פרוזנפר. אישה נדרשה כתנאי לאישור מינויו של גבר. הוצע לה גם תפקיד הממונה על התקציבים, שהיא סירבה לקבל, וגם את הצעת מנכ"לות האוצר שהיא דחתה. מנגד עומד תיק העבודה שלה. בכהונתה הקודמת היא כתבה חוות דעת מיעוט בוועדת ששינסקי 2 ודרשה לגבות יותר מכי”ל על האשלג; היא גם ניהלה מאבק ממושך מול שראל בשוק הרכש הרפואי, וזו רשימה חלקית בלבד. נוסף לכך, היא גם ישבה בוועדת נגל שבחנה את בניין הכוח ותקציב הביטחון, הזירה שבה נקבע כיום הנתח הגדול ביותר בתקציב המדינה וזירת האש המרכזית מול הביטחון.
זה אינו פרופיל של פקידה נוחה לפוליטיקאים, אך מאז מינויה קולה נדם. עבאדי־בויאנג'ו נכנסה לתפקיד כשפרמיית הסיכון של ישראל צנחה, מרווחי הגיוס הצטמצמו, וגיוס החוב הפך זול מכפי שהיה מאז תחילת המלחמה. מנגד, החוב הגיע ל־70% מהתמ"ג ותקציב הביטחון רק הולך ותופח. כמי שחותמת על הצ'קים, המבחן של עבאדי־בויאנג'ו אינו בדרך שבה נכנסה לתפקיד אלא במה שתעשה בו. אם היא תתפקד ברמה שבה תפקדה בקדנציה הקודמת שלה, זה יהיה המינוי המקצועי ביותר של סמוטריץ'.
