המשך המלחמה בעזה, שאליה התווספה ביוני המלחמה מול איראן, שירת השנה את יצרני ויבואני המזון שהמשיכו להעלות מחירים בשיעורים חדים וחריגים. הספקים כבר הבינו שאחרי שנים של קורונה, ניסיון להפיכה משטרית ומאבק מתמשך להשבת החטופים, הציבור עייף מכדי לצאת למאבק נוסף. הם גם הבינו שהממשלה, שהבטחת הבחירות המרכזית שלה היתה להוריד את יוקר המחיה, כלל לא מתעניינת בנושא.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, עסוק בהעברת תקציבים להתנחלויות, בעוד שר הכלכלה, ניר ברקת, הוא לא יותר מתייר שמגיע לישראל בין מסעותיו הרבים ברחבי העולם. עם כזה חופש פעולה, הספקים, ובראשם שטראוס שהעלתה מחירים בפעם השביעית מתחילת 2023, מרגישים שהם יכולים להשתולל. ההודעה על העלאת המחירים האחרונה של החברה פורסמה שעות ספורות לפני שצה"ל תקף באיראן, והנושא כמובן נדחק מיד מסדר היום הציבורי. אפשר היה לראות בכך מקריות, אבל על ההתייקרות הקודמת הודיעה החברה בערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל והתוצאה היתה זהה. כחברת המזון השנייה בגודלה, שטראוס מהווה סמן ימני לשוק, שראה ויישם.
שטראוס הובילה את גל ההתייקרויות בשיעור של עד 25% בתחילת השנה ואליה הצטרפו אסם שהעלתה ב־9% את מחירי הקפה, השוקולד, הקטשופ, והסלטים, ויוניליוור שהעלתה את מחירי השוקולד שלה ב־16%. באפריל תנובה לקחה את ההובלה עם העלאת מחירי מוצרי החלב בפיקוח, ואליה הצטרפו שטראוס, יוניליוור והחברה המרכזית, שהודיעו זו אחר זו על ההתייקרות. אליהן הצטרפו כתמיד חברות רבות נוספות.
מכיוון ששטראוס מתמודדת עם זינוק במחירי חומרי גלם מרכזיים כגון קפה וקקאו, ההשפעה של העלאות המחירים לצרכן עדיין לא באה לידי ביטוי במלואה, אך ניתן להעריך שעם ירידת מחירי הסחורות, ניתן יהיה לראות זינוק ברווחיות. ההנפקה של מחלבות גד וזו הצפויה של תנובה יחשפו אף הן עד כמה החברות חוגגות על חשבון הצרכנים בזמן המלחמה. אולי זה מה שיחזיר לשולחן את התוכנית לפירוק המונופולים.
