מנכ"ל אאורה למפכ"ל: "נעתור לבג"ץ כדי שהמשטרה תעצור את המפגינים מול ביתי"
אחרי ההתפרעויות של החרדים שפרצו לחצר ביתו, יעקב אטרקצ'י טוען כי פעל להוצאת השרידים שהתגלו באתר הבנייה של החברה בליווי ביקורת של רב והפנה אצבע מאשימה לרשות העתיקות שטענה מנגד, כי כל הוצאת שרידים מחייבת תיאום מלא עימה. מה שבטוח זה שלחרדים הפורעים אין שום מעמד חוקי בעניין
יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה, מחריף את מאבקו במפגינים חרדים אלימים שפרצו לחצר ביתו ביום חמישי בלילה, ואתמול לפנות בוקר שוב הגיעו למקום. המפגינים דורשים שהחברה תעצור בנייה של פרויקט ביהוד עד מציאת פתרון לקברים שעשויים להיות של יהודים.
במכתב ששלח אתמול עורך דינו של אטרקצ'י, בעז בן צור, למפכ"ל המשטרה דני לוי מתוארת התפרעות מאורגנת של כ־100 אנשים שהגיעו לביתו של אטרקצ'י באוטובוס. נטען שההתפרעות הזו התאפשרה בגלל אוזלת היד של המשטרה, ולכן תוגש עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את המשטרה לפעול. "100 הפורעים ניסו לשבור את שערי הכניסה לביתו של מרשנו (אטרקצ'י - א"ג) ולהיכנס לבית מגוריו. היה זה אירוע אלים ביותר, שכלל, לצד פריצת השער, גם שבירת האינטרקום והשלכת בקבוקים ושקיות צואה לחצר הבית". בן צור הבהיר במכתב כי אסון נמנע רק בזכות מאבטחים פרטיים ששכר אטרקצ'י: "מרשינו נדרשים להוצאות כבדות ולתגבור אבטחה פרטית, וזאת במקום שהמשטרה תבצע את המוטל עליה".
את הפרויקט שבלב המאבק חברת אאורה מקדמת במתחם בין הרחובות העצמאות, אשכנזי וויצמן ביהוד. במסגרת הפרויקט היא מתכננת לבנות 444 דירות: 116 לדיירים שדירתם כבר נהרסה, ו־328 דירות שיימכרו. על פי דיווח החברה לבורסה, עד עתה נמכרו 151 דירות.
המאבק של קבוצת החרדים נגד החברה נמשך כשבועיים, לאחר שרשות העתיקות מצאה באתר הבנייה ביהוד 280 קברים ככל הנראה מתקופת בית שני. מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזירו אמר לכלכליסט כי קיימת סבירות גבוהה שמדובר באתר קבורה יהודי. החוק לא מציע פתרון הלכתי לסוגיה, ועל פי הנוהל רשות העתיקות אמורה לפנות את שרידי הגופות ולקבור אותם באתר אחר. רשות העתיקות היא הגוף המוסמך היחיד לעסוק בעניין.
3 צפייה בגלריה
התפרעות החרדים מול ביתו של אטרקצ'י. שברו את האינטרקום והשליכו צואה
(צילום: מתוך ynet)
אלא שחזקי קלמנוביץ, שמייצג את עמותת אתרא קדישא, אמר לכלכליסט שהם מתנגדים להעברת השרידים כי אין להפריע למנוחת המתים. אגב, קלמנוביץ טוען כי אין קשר בינו לבין הפורעים. אטרקצ'י, במידה רבה של צדק, מסרב לשתף פעולה עם העמותה משום שאינה גוף סטטוטורי ואין לה שום סמכות חוקית. על פי החוק, ההליכים לקבלת היתר בנייה כוללים גם את חתימת רשות העתיקות. אם המקום מסומן כאתר ארכיאולוגי, הרשות מבצעת סקר וחפירות. במקרה הזה היה ידוע מראש כי מדובר באתר ארכיאולוגי. עובדה זו מצוינת במסמכי התוכנית, ואף נרשמה הערה בנסח טאבו של כל החלקות.
המעורבות של אתרא קדישא באירוע אמנם היא ללא סמכות, אך הפכה לדבר שבשגרה באתרי בנייה. יזמים שעימם שוחח כלכליסט מספרים כי כמעט תמיד מגיעים עימה להסדר שתואם את הדרישות ההלכתיות של העמותה. בדרך כלל מקימים ביסודות המבנה חלל קבורה, וממנו יוצאת מעין ארובה שמאפשרת על פי אמונתם לנשמות לצאת מאתר הקבורה. כיסוי חלל הקבורה בבטון נועד גם ליצירת מחיצה שתאפשר לכוהנים לבקר או לגור בבניין. יזמים מספרים כי הם מילאו את הדרישות האלה כדי להימנע ממאבק עם הקבוצה. דרישות כאלה מולאו בפרויקטים גדולים למגורים ולמלונאות, והיה מי שסיפר לנו כי בנה וילה למשפחה אחת ונדרש גם בה להקים ארובה כזו.
המאבק של אטרקצ'י הוא קודם כל עקרוני. הוא מבהיר כי הוא פועל להוצאת השרידים בליווי ביקורת של רב, ובשיחה עם כלכליסט מזכיר אירועים מהעבר שבהם הועתקו בתי קברות של יהודים, למשל בפינוי ההתיישבות בגוש קטיף. מרשות העתיקות נמסר בעניין זה כי הוצאת השרידים בוצעה ללא תיאום איתה: "רשות העתיקות רואה בחומרה רבה את האירוע. על רקע זה הגישה תלונה במשטרה ועצרה את העבודות".
בשבוע שעבר המוחים צילמו את עצמם בטקס פולסא דנורא מעל קבר אביו של יעקב אטרקצ'י. בשיחה עם כלכליסט הוא אומר: "זה ארגון פשיעה במסווה של עמותה של קברים. נראה לך הגיוני שאנשים שמתיימרים להגן על אנשים שמתו לפני אלפי שנים פוגעים בקבר של אבא שלי, שמת לפני חמש שנים? זו מדינה מטורפת. לא יכול להיות שאנחנו מרגישים טרור. זו תקלה חמורה של המדינה".
"המחאה עולה הרבה כסף"
מעבר לטענות העקרוניות, מילוי הדרישות עלול לייקר מאוד את הפרויקט ולעכב את לוח הזמנים. בית הקברות שנמצא באתר הבנייה גדול יחסית, ומומחים מעריכים כי יישום הפתרונות של אתרא קדישא מורכב ויקר.
"אנחנו עובדים מתוקף תב"ע (תוכנית בניין עיר, א"ג) עם תקן חניה מצמצם (חניה אחת לכל דירה, א"ג), ויש בתב"ע רק שלוש קומות חניון, אי אפשר לבנות ארבע. הכל נכנס בצמצום", מסביר אטרקצ'י. "הם מציעים שחלק מהחניון לא אבנה. זה לא יקרה כי אני לא אבנה בניגוד לתב"ע". לדבריו, מדובר בסחיטה: "המחאה הזו בשבועות האחרונים עולה הרבה כסף, הם משלמים למפגינים 1,000 שקל ומביאים אותם באוטובוס". עוד ציין כי בפגישות עימם נציגי המוחים העירו כי עלות הפתרון היא כ־10 מיליון שקל. אולם קלמנוביץ דחה את הטענה הזו בשיחה עם כלכליסט וטוען כי הם לא דורשים כסף אלא רק פתרון הלכתי.
אטרקצ'י מפנה אצבע מאשימה גם לרשות העתיקות. מנכ"ל הרשות אלי אסקוזידו הגיע לפגישה במשרדו של אטרק'צי מלווה בקלמנוביץ. לדעת אטרקצ'י, זו התנהלות שמנרמלת את התופעה, ומאפשרת לגוף ללא סמכות להכתיב ליזמים פתרונות יקרים.
על פי דו"ח שמאי שצורף למסמכי התוכנית, הרווחים של הפרויקט לא מזהירים, כ־15% מההכנסות. זה משאיר מעט מאוד מרווח לתיקונים ושינויים שדורשת העמותה החרדית. במצב כזה שום חברה לא תסכים לסבך את עצמה בדרישות מגוף שאין לו שום סמכות.
בעיה אחרת שמכבידה על אאורה היא שהוועדה המחוזית אישרה לה תוספת של 12 מ"ר לכל דירה שתימסר לדיירים הוותיקים, בעוד היא הבטיחה לדיירים 30 מ"ר. המשמעות היא שהחברה תצטרך לגרוע משטח הדירות שהיא אמורה למכור לרוכשים חדשים.
