פוליטיקה קטנה: עיכוב בחקיקה שתיתן ללקוחות הבנקים תשואה גבוהה יותר
החקיקה שמתעכבת בגלל החרדים: חובת דיווח על עו"ש שנמצא בפלוס משמעותי אחרי תקופה מסוימת, והאפשרות לפתוח פיקדון בלי לפתוח חשבון עו"ש באותו בנק. בקרוב צפויים שוב רווחי עתק בבנקים
המשבר הקואליציוני סביב חוק ההשתמטות גורר עיכוב בחקיקה צרכנית נגד הבנקים: שתי הצעות חוק שמבקשות לשפר את הריביות שמקבלים לקוחות הבנקים על כספם נתקעו, אף שהיו אמורות לעבור בכנסת בשבוע שעבר.
ההצעה הראשונה קובעת שהבנקים יחויבו לעדכן את לקוחותיהם על יתרות עו"ש גבוהות; השנייה קובעת שלקוחות יוכלו לפתוח פיקדון בבנק בלי שהדבר יותנה בפתיחת חשבון עו"ש באותו בנק – אפשרות שקיימת היום רק בבנק ירושלים, ולאחרונה גם בבנק מזרחי־טפחות. הכנסת אמורה היתה לאשר את שתי ההצעות ביום רביעי האחרון, אך על רקע המשבר בקואליציה, ההצבעות נדחו.
שתי ההצעות עוסקות בעקרונות יסוד בכלכלה תחרותית: הפחתת פערי מידע בין הלקוחות לבנקים, ועידוד "פריקות מוצרים" – כלומר, לאפשר ללקוחות לרכוש שירותים פיננסיים שונים (כמו פיקדונות) גם בבנקים שבהם אינם מנהלים חשבון עו"ש. כיום, הבנקים מתמחרים את הפיקדונות מתוך הנחה מוצדקת שברוב המקרים, הלקוחות יבחרו לפתוח פיקדון היכן שמתנהל חשבון העו"ש שלהם – מה שמחליש את התחרות בתחום.
לפי הצעת החוק הראשונה, שיזם ח"כ ארז מלול (ש"ס), הבנקים יחויבו להתריע בפני לקוחותיהם על יתרות עו"ש של כ־15 אלף שקל ומעלה, אם היתרה נותרה בחשבון לפחות שלושה חודשים. המטרה: לעודד את הציבור להעביר את כספו לאפיקים סולידיים שיכולים לשמר את ערכו. אף שחלק מהבנקים החלו לשלוח הודעות בנושא, כיום אין חובת דיווח קבועה בחוק.
מידע על אפיקים חלופיים
נכון לפברואר האחרון, בחשבונות העו"ש של הציבור שוכבים כ־227 מיליארד שקל. הכספים הללו הם מקור רווח עצום עבור הבנקים: הם מפקידים את הכספים בבנק ישראל בתמורה לריבית של 4.5%, אך משלמים לציבור ריבית ממוצעת של 0.06% בלבד. המשמעות: על כל מיליון שקל, הבנק רושם הכנסה של 45 אלף שקל – ומשלם ללקוח רק 600 שקל.
2 צפייה בגלריה
ח"כ מלול (ש"ס) מימין וח"כ בוארון (הליכוד). הקואליציה מעכבת ההטבות
(צילומים: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת, אוהד צויגנברג)
בנוסף להתראה על יתרה גבוהה, ההצעה מחייבת את הבנקים לכלול בהודעה גם מידע על אפיקי השקעה חלופיים, כגון פיקדונות וקרנות כספיות. בתקופת המעבר – שנה וחצי – ההודעה תישלח אחת לחודש, ובהמשך אחת לרבעון. הפיקוח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי של 50 אלף שקל על כל הפרה. החוק צפוי להיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר אישורו הסופי.
לפי נתוני הפיקוח על הבנקים, למעלה מ־50% מלקוחות הבנקים מחזיקים בסכום של עד 5,000 שקל בעו"ש, כך שהשפעת המהלך תהיה מוגבלת. ועדיין, שיעור הכסף בעו"ש מתוך סך פיקדונות הציבור עומד על כ־25% – כפול משיעורו לפני כעשור, הפעם האחרונה שבה סביבת הריבית היתה דומה.
בענף הבנקאות מחכים להכרעת רשות התחרות האם להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. יותר משנה עברה מאז שזומנו ראשי המערכת לשימוע בנושא
זו אינה ההצעה הראשונה שמבקשת להעלות את מודעות הלקוחות דרך חיוב הבנקים להעביר מידע נגיש ושיטתי. במאי 2023 אושרה הצעת חוק שמחייבת אותם לשלוח מסרון חודשי ובו עדכון על ריביות ועמלות שהלקוח שילם.
לפי הצעת החוק השנייה, שיזם ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), כל חמשת הבנקים הגדולים יחויבו לאפשר פתיחת פיקדון גם ללקוחות שאינם מנהלים אצלם חשבון עו"ש. עד לאחרונה רק בנק ירושלים הציע זאת, אך לאחרונה הצטרף אליו גם מזרחי־טפחות. המהלך נועד להסיר חסם תחרותי משמעותי, שמונע מהלקוחות ליהנות מהריביות הטובות בשוק: אומנם כיום יש פערים משמעותיים בין הריביות שהבנקים השונים מציעים, אך כשפתיחת פיקדון כרוכה בפתיחת חשבון בנק, מדובר בחסם תחרותי משמעותי.
ניתן לטעון כי לו הבנקים הגדולים היו רוצים להתחרות על הקהל הרחב, הם היו יכולים לעשות זאת ללא חקיקה, ולכן היא לא תייצר שינוי משמעותי בענף, אך העובדה שמזרחי־טפחות החליט להקדים תרופה למכה, עשויה להמחיש את הצורך בחקיקה.
גם אם שתי ההצעות כשלעצמן לא יחוללו שינוי דרמטי בשוק, עיכובן משרת את הבנקים, שהרוויחו ב־2024 - אחת השנים הקשות שידעה המדינה – רווחי שיא של קרוב ל־30 מיליארד שקל, ובהמשך החודש יפרסמו את הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של השנה, בהם הם צפויים להמשיך להציג רווחיות גבוהה. הצעות החוק אמורות היו לעבור עוד במושב הקודם של הכנסת, אך לבסוף נדחו בנימוק של "אילוצים טכניים".
במקביל להצעות החוק, עדיין ממתינים בענף להכרעת רשות התחרות האם להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. יותר משנה עברה מאז זימנה הממונה על התחרות מיכל כהן את ראשי המערכת הבנקאית לשימוע בנושא. ההכרזה תאפשר לרשות להתערב בסמכויות הבלעדיות של בנק ישראל ולקבוע צעדים ישירים להגברת התחרות. גורמים המעורים בפרטים מציינים כי יש בדיקות אמפיריות מורכבות שעדיין מתבצעות, וכי ההכרעה בנושא צפויה להתקבל עד לסוף השנה.
אי־הפליה בתמחור פיקדונות
אחת ההנחיות האפשריות שרשות התחרות שוקלת היא חיוב הבנקים לאפשר פתיחת פיקדון גם למי שאינו לקוח, בדומה להצעת החוק של בוארון. עם זאת, הצעת החוק של בוארון אינה מייתרת בהכרח את ההכרזה, זאת מכיוון שלרשות התחרות הסמכות לדוגמה להורות גם על אי־הפליה בתמחור הפיקדונות בין לקוחות.
צעדים נוספים שנשקלים כוללים הרחבת חובת ההנגשה של קרנות כספיות, וחובת דיווח לציבור על הריביות הממוצעות שהבנק משלם — בדומה לשקיפות הקיימת כיום בקרנות הפנסיה והגמל.
