אם אתם לא סובלים מפוסט טראומה מ־7 באוקטובר או מהמלחמה שהחלה באותו יום ושהממשלה מתעקשת לשמור על אש ברמה משתנה, סביר שיש לכם קרוב משפחה או חבר שסובל מהתסמונת. עוצמת התסמינים — חרדה, עצבנות, דיכאון וקושי בריכוז — יכולה לשבש את החיים, ובמקרים קיצוניים הביאה להתאבדויות.
החלטות הממשלה להמשיך את הלחימה השכיחו מחבריה את המחיר האנושי הכבד שהיא גובה. על פי דו"ח עמותת נט"ל, נפגעי טראומה על רקע לאומי, מסוף 2025 זינק שיעור הסובלים מתסמיני פוסט טראומה באוכלוסייה מ־16.2% ל־29.8%. על פי הערכות זהירות, מספר האנשים עם פוסט טראומה בישראל עומד על לא פחות מ־625 אלף איש שהם 1 מכל 17 ישראלים. מאז 7 באוקטובר הכיר הביטוח הלאומי ב־69 אלף איש כנפגעי נפש. 25 אלף מהם זכאים לקצבה חודשית בשל נכות נפשית.
מטבע הדברים זו גם בעיה כלכלית. על פי דו"ח נט"ל, עלות הפגיעות נפשיות בשל המלחמה צפויה להגיע למאה מיליארד שקל לשנה בממוצע בכל אחת חמש השנים הקרובות, מתוכם 40 מיליארד שקל בעלות ישירה ו־60 מיליארד שקל בעלות עקיפה. העלות הישירה נובעת מהטיפול בנפגעים ופגיעה בכושר העבודה שלהם. העלות העקיפה נובעת מתופעות שמלוות את התופעה כגון תאונות דרכים, אלימות במשפחה, התמכרות ותחלואת יתר.
המחסור הלאומי במטפלים וההיקף העצום של התופעה יוצר תורים ארוכים וזמני המתנה ממושכים לטיפול ומחריפים את הסבל. דו"ח מבקר המדינה דיווח 38% מהציבור דיווחו על מצוקה נפשית ברמה בינונית או חמורה, אך המערכת הציבורית טיפלה בחצי השנה הראשונה של המלחמה רק ב-0.6% מהם.
