הציבור הדתי־לאומי בנה במשך השנים כמה מסלולים שנועדו להכנה רוחנית של הצעיר הסרוג לצבא כדי שלא יתפקר בו, ובראשם ישיבות ההסדר והמכינות הקדם־צבאיות. הקמת ישיבות הסדר חרדיות בשנים האחרונות מעידה שרק בעקבות המלחמה חלחלה לציבור הזה ההבנה שאין מנוס מגיוס של חלק מהצעירים שבו ושמשום כך גם הם צריכים הכנה רוחנית מונעת.
כיום פועלות 15 ישיבות הסדר חרדיות שבהן כאלף תלמידים. שתי רשתות מרכזיות מפעילות שמונה מהן: דרך חיים של הרב כרמי גרוס ורשת חדוותא של הרב יהונתן רייס. שבע ישיבות נוספות — בהן משמר התורה ואור העתיד — מלמדות כ־300 תלמידים. כל מי שקשור אליהן שילם מחיר חברתי על תמיכתו במיזם.
ביוני 2025 הכריז שר החינוך יואב קיש על תוכנית להקמת 25 ישיבות הסדר נוספות שבהן ילמדו עד 2030 כ־3,000 תלמידים. הוא גם הבטיח תקצוב ששווה היום ל־1,200 שקל לחודש עבור כל תלמיד, אלא שאף שביולי משרד הביטחון הכיר באיגוד ישיבות ההסדר החרדיות, מה שאמור להקל על הזרמת תקציבים אליהן, המהלך לא הושלם. ובכל זאת, כיוון שהקמת מוסדות היא ענף פרנסה חרדי חשוב וישיבות הסדר חרדיות הן ענף צומח בעידוד המדינה, אפשר לצפות להתרחבות מהירה של המיזם. בשני העשורים האחרונים החרדים התרגלו שהשירות הצבאי שאליו מיעוטם בכל זאת מתגייסים הוא בעצם תוכנית כבקשתם. בהסדר הדתי־לאומי אומנם משרתים רק 17 חודש ולומדים 43 חודשים, אבל אלו שמתגייסים בדרך כלל מתגייסים לשירות קרבי שבסיומו הם נקראים לשירות מילואים תובעני במשך שנים רבות.
בהסדר החרדי לומדים שנתיים ומשרתים שנתיים. לפחות בשלב זה רוב המשתתפים לומדים מחשבים ומשרתים ביחידות הטכנולוגיות, ובקרוב יפתחו גם מסלולים בעבודה סוציאלית ולימודי המזרח התיכון. מדוע? מכיוון שהתפיסה במגזר המצומצם שבכל מתגייס לצה"ל היא שהשירות הוא לא בהכרח ערך אלא כלי בדרך לפרנסה טובה יותר.
