ארבע שנים וחצי חלפו מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, והלהבות אינן דועכות. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ממשיך לדרוש ויתורים טריטוריאליים מאוקראינה, בעוד נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אומר שאוקראינה רוצה שלום, אבל איננו מוכן להתקפל בפני דרישות רוסיה. בחודש שעבר אף הורה זלנסקי להגדיל פי שלושה את קצב התקיפות נגד רוסיה לכ־1,000 כטב"מים ביום, זאת אחרי שבשבוע אחד שיגרה רוסיה כמעט 2,000 כטב"מי תקיפה לעבר אוקראינה. בקיץ האחרון אוקראינה עלתה מדרגה וסימנה כיעד תקיפה כלכלי לגיטימי את שתי הקמעונאיות הרוסיות המקוונות המובילות, וויילדבריז ואוזון. מתקפות כטב"מים על מרכזי הלוגיסטיקה של החברות הללו גרמו לשיבושים קשים במסחר המקוון, האחראי על כ־8.5% מהתמ"ג הרוסי.
אף שהשפעת המלחמה על הכלכלה הגלובלית איננה דרמטית כמו בימיה הראשונים, הדיה מורגשים עדיין היטב, והם מצטרפים להשלכות של המלחמה באיראן על שוקי האנרגיה ושרשראות האספקה בעולם. גם השנה המשיכה המלחמה באוקראינה לשבש את יצוא הדגנים משתי המדינות דרך הים השחור, ובעקבות זאת מחירי החיטה העולמיים ממשיכים לטפס. במקביל, החשש הגובר כי פוטין יתקוף מדינה חברת נאט"ו גרם לאירופה להגדיל את ההוצאות על ביטחון, חימוש ומערכות הגנה על חשבון ההוצאות האזרחיות שלהן.
הפגנת התמיכה הבריטית באוקראינה מצד ראש הממשלה הנכנס אנדי ברנהם בחודש שעבר העלתה את העימות מדרגה נוספת. בעוד בריטניה מספקת לאוקראינה טילים מתקדמים, רוסיה מזהירה מפני תקיפת מטרות צבאיות בריטיות בתגובה לשימוש אוקראיני בטילים הללו. ההתבצרות של פוטין וזלנסקי בעמדותיהם משאירה את האופציות הללו על השולחן, ועימן החשש הגלובלי מפני הסלמה מסוכנת נוספת.
