שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 07.02.13

החסה טיפסה על עץ גבוה

עגבניות על גורד שחקים, חסה בגובה 50 מטר. מהולנד ועד סין, המחסור בקרקע והצורך להאכיל אוכלוסיות ענק הוליד פתרון של גידול ירקות בחוות אנכיות

איתי להט 08:1607.02.13

בחווה הסינגפורית של ג'ק נג, יזם חקלאי מסוג חדש, מוצבים עשרות מגדלים רובוטיים שעליהם קומות על גבי קומות של אדניות. מתוך האדניות, שמשונעות במחזור קבוע מקצה המגדל אל תחתיתו, מציצים עלים ירוקים: חסות מבהיקות, מנגולד בשרני, תרד, כרוב סיני, ארוגולה ושלל עלים וירקות אחרים. מדי יום אוספים העובדים של נג עשר טונות של עלים ירוקים למאכל ושולחים אותם לשוק המקומי. זו כמובן טיפה בים הביקוש של סינגפור, אבל החווה של נג היא הרבה יותר מיצרנית מקומית שמספקת תוצרת טרייה ובריאה ללקוחותיה. היא מדגימה יישום פרקטי של מודל החקלאות האנכית (Vertical Farming) - צורת חקלאות שרבים רואים בה את עתיד החקלאות הקונבנציונלית.

 

דרך מצלמת הווידיאו בסקייפ לוקח אותי נג לסיור בין מאה המגדלים, המתנשאים לגובה תשעה מטרים כל אחד. הוא מתקרב למגדל של חסות. 22 אדניות החסה הרחבות שלו נמצאות בתנועה סיבובית מתמדת כלפי מעלה. כשהן מגיעות לקצה המגדל הן נהנות מהשקיית רסס שנמשכת 30 שניות, ועושות את דרכן חזרה אל תחתית המגדל, וחוזר חלילה. כל מגדלי החסה של נג נמצאים בחממה גדולה, כך שאור שמש לא חסר לצמחים, ובשל התנועה הסיבובית למעלה ולמטה הם מקבלים תנאי גידול שווים של חשיפה לאור והשקיה.

 

חווה אנכית בגן החיות פיינטון באנגליה. דפומייה: "ממשלות וגופים כמו הבנק העולמי צריכים להיות חלק מהמהפכה ולסבסד את זה חלקית, כפי שחקלאות מסובסדת היום כמעט בכל העולם" חווה אנכית בגן החיות פיינטון באנגליה. דפומייה: "ממשלות וגופים כמו הבנק העולמי צריכים להיות חלק מהמהפכה ולסבסד את זה חלקית, כפי שחקלאות מסובסדת היום כמעט בכל העולם"

 

"כאן בסינגפור יש לנו מעט מאוד חקלאות מקומית בשל מצוקת הקרקעות הקשה", מסביר נג בתום הסיור הווירטואלי. "אנחנו מייבאים 90% מהתצרוכת החקלאית שלנו. זה מצב שלא יכול להימשך. התלות שלנו ביבוא מזון היא עצומה, והממשלה החליטה לנסות לשנות את זה. החממה הזאת היא הראשונה בסדרה של חממות שאנחנו מתכוונים להקים בשנים הקרובות, ועד 2016 בכוונתנו להקים כ־2,000 מגדלי גידול אנכיים, מה שיביא לשינוי מאסיבי בשוק הירקות והירוקים המקומי. במקום לייבא 90% מהצריכה לעלים ירוקים, נייבא רק 30%. כתוצאה מהמהלך גם ניצור מאות מקומות עבודה חדשים ונספק לשוק המקומי תוצרת טרייה, נטולת ריסוס, שאינה מזהמת בעת שינוע בשל המרחקים הקצרים שהיא צריכה לעבור".

 

המגדלים של נג מעניקים לו הטבות שהחקלאות הקונבנציונלית יכולה רק לקנא בהם: הוא מגדל על מטר רבוע אחד מה שחקלאי ממוצע מגדל על שטח שדה של 10–20 מ"ר; צורך עשירית מכמות המים שבה משתמשים לגידולים אלה בדרך כלל; מגדל כל השנה בלי תלות בעונות ובכמות המשקעים; בשל העובדה שהחממה אטומה ודומה יותר למפעל שבבים מאשר לשדה חקלאי, הוא מונע מהצמחים להיחשף למזיקים ולכן לא צריך לרסס; ובזכות מערכת חכמה שעושה שימוש במשאבת מים כדי לשנע את המגדל, עלות התפעול של כל מגדל עומדת על 3 דולר בלבד לחודש. "אנחנו מגדלים יותר בפחות. זה העתיד", מתגאה נג.

 

להציל את הסביבה

"חקלאות אנכית מציעה כל כך הרבה יתרונות", מסביר פרופ' דיקסון דפומייה (Despommier) מאוניברסיטת קולומביה, מי שנחשב למנהיג תנועת המעבר לחקלאות אנכית, בשיחת טלפון עם "מוסף כלכליסט". "אני אוהב להתחיל עם תרגיל תיאורטי סביבתי פשוט: בואו ניקח את כל הקרקע החקלאית בעולם ונמיר אותה לחקלאות אנכית. עם יחס גידול של 1:20, אנחנו יכולים להחזיר לטבע 95% מהקרקעות שבהן אנחנו משתמשים כיום. ההשפעה של מהלך כזה על איכות הסביבה תהיה מדהימה. בתחשיבים שהסטודנטים שלי עשו קיבלנו תוצאות שמראות כיצד ההתאוששות של הקרקעות והטבע תפחית דרמטית את רמות הפחמן באטמוספרה. למעשה, מי שמחפש פתרון להתחממות גלובלית יכול למצוא אותו בקלות כאן. אבל זו רק ההתחלה. המזון שיש לנו כיום בחנויות עושה בממוצע דרך של 2,400 ק"מ עד שהוא מגיע לצרכן. זה המון פליטות פחמן שנוצרות במהלך השינוע, ואנחנו יכולים לחתוך אותן באופן דרסטי.

 

החווה האנכית של ג'ק נג בסינגפור. "במקום לייבא 90% מהצריכה של עלים ירוקים, נייבא רק 30%" החווה האנכית של ג'ק נג בסינגפור. "במקום לייבא 90% מהצריכה של עלים ירוקים, נייבא רק 30%"

 

"שטח האדמה שאנו מעבדים כיום בחקלאות קונבנציונלית כדי להאכיל את 7 מיליארד בני האדם שחיים על כדור הארץ מקביל בגודלו לכל יבשת דרום אמריקה. אבל אם הגידול באוכלוסייה יימשך בקצב הנוכחי, ב־2050 נזדקק לאדמה חקלאית בגודל של עוד חצי מדרום אמריקה עבור 3 מיליארד אנשים נוספים. והבעיה היא שלא כל חלקת אדמה מתאימה לגידול מזון, ולמעשה אנחנו כבר משתמשים ב־80% מהאדמה החקלאית שעומדת לרשותנו בעולם, ורואים כיצד תפוקת החקלאות הקונבנציונלית הולכת ויורדת. וישנו גם נושא המשאבים שבהם אנו עושים שימוש כדי לגדל את המזון שלנו. אנחנו צורכים בתהליך 20% מכל תפוקת דלקי המאובנים בעולם. 70% מהמים המתוקים בעולם הולכים לחקלאות. למעשה, על כל קילו קלוריה שאנחנו אוכלים אנחנו משקיעים עשר קילו קלוריות בתהליך הפקת המזון. במקביל אנחנו צורכים כמויות בלתי נתפסות של חומרי הדברה, קוטלי עשבים ודשנים, שגוף עצום של מחקרים מצביע על הקשר ביניהם להידרדרות איכות הסביבה כמו גם על ההשפעה המזיקה שלהם על בריאותנו".

 

דפומייה מציין תהליך אנושי ייחודי נוסף שמתרחש במקביל - האורבניזציה. אם ב־1800 התגוררו בערים רק 3% מאוכלוסיית העולם, הרי שכיום מדובר ביותר ממחציתה, ובעוד 20 שנה כ־70% מכלל אוכלוסיית העולם תתגורר במרכזים אורבניים. "זה אומר ש־3% ממסת האדמה בעולם תהיה אחראית ל־70% מפליטות הפחמן שלנו כי ערים הן המזהמות הגדולות ביותר. ואם כך, השאלה היא אם אנחנו יכולים לספק פתרון בר קיימא ובטוח שיציע שפע של מזון, מים, אנרגיה ואיכות סביבה עבור 10 מיליארד אנשים, ש־7 מיליארד מהם מתגוררים בערים. התשובה הקצרה היא כן. אבל רק אם אנחנו באמת רוצים".

 

פרופ' דפומייה. "הגיל הממוצע של החקלאי האמריקאי מגרד את ה־70" פרופ' דפומייה. "הגיל הממוצע של החקלאי האמריקאי מגרד את ה־70"

 

איך?

"על ידי כך שנתחיל לגדל את המזון שלנו במקום אחר ובאופן אחר. התהליך האורבני ניתק אותנו מהקשר שהיה לנו מאז ומעולם עם מקורות המזון שלנו. אנחנו חייבים להחזיר את החקלאות לסביבתם המיידית של אנשים, במקום להמשיך לגדל במקומות המרוחקים אלפי ק"מ מהיכן שאנשים מתגוררים".

 

על גגות, במבנים נטושים

גן החיות Paignton בדבון, אנגליה מגדל את כל הירקות עבור החיות שלו בחממה אנכית אוטומטית כמעט לחלוטין. היא מורכבת ממגשי גידול הנעים במחול מסחרר על ידי זרועות רובוטיות שמשקות ומטפחות את הצמחים. בחודש שעבר הודיעה החברה הקנדית Alterrus Systems, שעמדה מאחורי בניית החממה לגן החיות, על השקת חווה חקלאית אנכית נוספת על גגו של חניון ענק בוונקובר, קנדה. לקוחות החווה הזאת יהיו בעיקר מסעדות בסביבה, שיזמינו את הסחורה דרך שירות משלוחים אונליין. על פי ההערכות תספק החווה מדי שנה לסביבתה המיידית כ־70 טונות ירקות טריים ותעשה שימוש בעשירית מכמות המים שנדרשת בדרך כלל לגידולים מסוג זה.

 

גם בשבדיה הולכת ונשלמת בנייתה של חווה אנכית גדולה בעיר לינקופינג, הממוקמת כ־200 ק"מ דרומית לשטוקהולם. החברה שעומדת מאחורי הפרויקט השאפתני הזה היא Plantagon, שעובדת עם המחלקה ההנדסית של סאאב כדי לפתח את הזרועות המכניות שיתרוצצו במבנה בן עשרות הקומות, המתנשא לגובה של 54 מטר.

 

"המבנה יהיה מוכן בסוף 2014", אומר האנס האסלה (Hassle), מנכ"ל פלנטגון. "אנחנו רוצים להדגים כיצד ניתן לנהל עסק כזה באופן רווחי, אבל אנחנו מעוניינים עוד יותר להראות כיצד אפשר לעשות זאת באופן יעיל וידידותי לסביבה. אנחנו מעין יציר כלאיים בין עסק רווחי לגוף שאינו למטרות רווח".

 

השאיפות של האסלה עצומות, והמבנה שהולך ונשלם בלינקופינג הוא בעיניו רק ההתחלה. "אנחנו מתכננים להפוך לעסק גלובלי עד 2025", הוא אומר, "עסק שיחלוש על כאלף חוות אנכיות אורבניות בכל העולם, יספק מזון ל־400 מיליון איש ויעסיק כמיליון מהם".

 

לא רק גורדי שחקים וגגות של חניונים משמשים את היזמים הזריזים ומלאי החזון בתחום של חקלאות אורבנית אנכית. בשיקגו, העיר שאיבדה את התעשייה הכבדה שלה לפני יותר מעשור, עומדים מאות מבני תעשייה בשיממונם וממתינים לגואל. במבנה אחד כזה, בן 8,500 מ"ר, הוקמה לפני שלוש שנים חווה אנכית בשם FarmedHere. החווה, שבראשה עומדים היזמים פול ויולנטה הארדג' (Hardej), היא רווחית, מוסמכת כאורגנית ומהווה מעין מֶכָּה ליזמים צעירים מהתחום, שבאים לראות איך עושים את זה.

 

"הגישה שלנו היא להפוך את החוות האלה בראש ובראשונה לרווחיות", מסבירה יולנטה הארדג'. "אנחנו מודעים לגישות השונות בשוק, אבל אם לא נצליח להוכיח שחוות כאלה הן פרקטיות, לא נוכל לבצע את השינוי המתבקש במערכת המזון שלנו ולהפוך אותה לבת קיימא, מקומית וידידותית לסביבה. אם נהיה רווחיים נוכל להעסיק יותר אנשים וליצור עיסוק חדש: חקלאים אורבניים בחוות אנכיות, שזה מקצוע חדש ומדליק. יש לנו בשיקגו מאות מבנים תעשייתיים שנבנו בין 1920 לסוף המלחמה. הם עומדים כיום נטושים אבל איכות הבנייה שלהם מצוינת. מדובר במיליוני מ"ר שעומדים וממתינים שמישהו יעשה בהם שימוש. אפשר לרכוש או לשכור את המבנים הריקים האלה בסכומים נמוכים ולהפסיק להטיס לכאן ראשי חסה מגואטמלה או בזיליקום מהוואי, שזה פשוט אבסורד".

 

מגדלי גידול של windowfarms. "החברים בקהילת חקלאי החלון כבר מגדלים עגבניות, תותים, ירקות. חלקם מגדלים סלט ליום" מגדלי גידול של windowfarms. "החברים בקהילת חקלאי החלון כבר מגדלים עגבניות, תותים, ירקות. חלקם מגדלים סלט ליום"

 

צואה ושתן כמקור אנרגיה

אבל לא הכל ירוק בעולם החוות האנכיות, ולרבים מהאתגרים שחוות מסוג זה מעמידות אין עדיין פתרונות מספקים. מדובר בעיקר בצורך באנרגיה רבה להפעלתן ובשאלת פינוי הפסולת שהן מייצרות.

 

דפומייה מאמין שלכל אחד מהאתגרים הללו יש פתרון. למשל, לדבריו חוות אנכיות אורבניות יעשו שימוש במשרפות לאשפה עירונית, שגם ייצרו את החימום הנדרש עבור החוות וגם יפתרו את בעיית האשפה שהן יוצרות. צורכי ה־CO2 של חוות מסוג זה יסופקו על ידי הזרמה של פליטות מפעלים בסביבה היישר לחממה, ואת האנרגיה הנדרשת לתאורה החסכונית והאוורור יספקו מפעלי אנרגיות מתחדשות שיוקמו באתרי הגידול עצמם. "הפתרונות האלה כבר מיושמים בחוות רבות", אומר דפומייה. "כל חווה עושה את הניסיונות שלה ומפתחת את מה שעובד עבורה. לא מזמן ביקרתי בחווה שבה כל השיירים של התוצרת החקלאית הולכים היישר לתנור שריפה, שמספק את החימום הנדרש לה. חווה אחרת עושה שימוש בסיבים אופטיים כדי להכניס את אור השמש לחדרים אפלים במהלך היום, ובתאורת LED רק בלילה. לכל האתגרים יש פתרון".

 

מה שמשותף לכל האתגרים הללו זה בראש ובראשונה הצורך באנרגיה.

"זה נכון. אבל למשל כשמדובר בתאורה, ראינו כבר חוות אנכיות שעושות שימוש במערכת מראות חכמה, שמפזרת את אור השמש בכל רחבי המבנה. מובן שמדובר בהשקעות ראשוניות גבוהות יחסית, אבל אפשר לעשות את זה גם באופן אחר, ומובן שזה תלוי בסביבה המיידית שלך. קח לדוגמה את איסלנד. בחלקים ניכרים של השנה יש בה מעט מאוד אור שמש, אבל אנרגיה תרמית יש בלי סוף. או בוא נלך לאזור שלכם. חקלאות אנכית היא פשוט היגיון בריא עבור המזרח התיכון, היכן שיש אור בשפע כמעט כל השנה, אבל קרקע ומים הם מצרכים יקרי ערך. את אור השמש קל להכניס למבנים ולהמיר לאנרגיה בעזרת תאים סולאריים, וברגע שעשית את זה אתה חוסך עלויות עצומות".

 

הסטודנטים שלך בפקולטה מצאו שחווה אנכית בת 30 קומות על שטח של בלוק עירוני תספק אוכל ל־50 אלף תושבים, אבל תצרוך 30 מיליון קילו־ואט בשנה. זה מספר עצום, בהתחשב בכך שעיר כמו ניו יורק זקוקה ל־170 חוות כאלה.

"נכון. אבל בוא נחשוב לרגע על האופן שבו כל תושב ניו יורק הולך לשירותים לפחות פעם אחת ביום כדי להפריש את השיירים מעיכול מזון. יש לנו מערכת ביוב עצומה בניו יורק. היא מטפלת בהפרשות של 8 מיליון תושבים מדי יום. אתה יודע מה הערך האנרגטי של תנועת מעיים אחת? מדובר בערך אדיר. ומה אנחנו עושים? מבזבזים מיליארדים מדי שנה בניסיון לסלק את זה. כמות המים האפורים שעיר כמו ניו יורק עושה בה שימוש מדי יום היא כ־4 מיליארד ליטר ליום. בוא ניקח את המים האלה, עם השתן והצואה, נייבש את הצואה, נטחן אותה, ונהפוך אותה לחומר בעירה, והנה - ייצרת כמות אנרגיה שהיא גדולה משמעותית ממה שכל החוות האלה צורכות. המים האפורים עצמם יכולים גם ללכת לחוות שיטהרו אותם ויהפכו אותם למי השקיה".

 

ומהיכן יבוא הכסף?

"אין לנו, העוסקים בתחום, תשובה מספקת לשאלה הזאת, אבל כשאתה מסתכל על העולם הפיננסי ורואה כמה כסף תקוע בהשקעות שהן לא יותר מספקולציה, אתה מבין שכל הכסף הזה יכול בקלות ליצור את המהפכה הירוקה הבאה. מובן שממשלות וגופים כמו הבנק העולמי צריכים להיות חלק מזה ולסבסד את זה חלקית, כפי שחקלאות כמעט בכל העולם מסובסדת היום באופן כזה או אחר. צריך להבין שאין לנו ממש ברירה. עזוב את ההתחממות הגלובלית והאתגרים האנרגטיים והזיהום, יש לנו בארצות הברית משבר עמוק בחקלאות. הגיל הממוצע של החקלאי האמריקאי מגרד את ה־70, ואין צעירים שיחליפו את החקלאים המזדקנים כי כולם עברו לעיר ורוצים לחיות בעיר. לכן אנחנו חייבים להעביר את החקלאות לעיר. אני משוכנע שהכסף יגיע. כבר נכחתי בפגישה של משרד החקלאות הסיני עם צוות פיתוח הולנדי שעוסק בעתיד החקלאות האורבנית בסין, וזה משהו שהסינים מתכוננים לעשות באופן נרחב. אבו דאבי מפתחת כרגע פרויקטים כאלה משלה. יש התעניינות מכל העולם בנושא, ואני חושב שהוא עומד לצמוח מאוד בשני העשורים הקרובים".

 

יולנטה הארדג' בחוות FarmedHere בשיקגו. "להטיס לכאן ראשי חסה מגואטמלה או בזיליקום מהוואי זה פשוט אבסורד" יולנטה הארדג' בחוות FarmedHere בשיקגו. "להטיס לכאן ראשי חסה מגואטמלה או בזיליקום מהוואי זה פשוט אבסורד"

 

חקלאי החלון מרימים ראש

את התחזית של דפומייה מאשר לא רק הגידול המהיר במספר החוות האנכיות, אלא גם תנועה עממית מתרחבת של מגדלים ביתיים, שזכו לכינוי "חקלאי החלון" (Window Farmers).

 

את פעילות הקהילה הזאת מרכז האתר windowfarms.org, שמונה כיום כ־40 אלף חקלאי חלון מרחבי העולם ומפתח פתרונות הידרופוניים לגידול גנים אנכיים התלויים על החלון. חברי האתר כבר פיתחו שלושה דורות של מכלי גידול אנכיים, והדור השלישי מוצע כעת למכירה באינטרנט תמורת 400 דולר. "אבל רבים מחברי הקהילה מפתחים את המערכות שלהם בעצמם", אומרת בריטה ריילי (Riley), מייסדת windowfarms, אמנית ומפתחת טכנולוגיות חברתיות. "האתר מציע בקבוצות דיון של קוד פתוח עשרות פתרונות לכל בעיה. יש לנו קבוצה שמפתחת פתרונות שעושים שימוש באנרגיה סולארית, יש קבוצה שמתמחה בחומרים מזינים, קבוצה שעוסקת בהתקנת חיישנים ובקרים, והמון קבוצות מקומיות - מוונקובר עד אוסלו, שכל אחת מהן מבצעת אופטימיזציה מקומית למערכת".

 

המערכת שאנשי חקלאות החלון פיתחו היא פשוטה ואלגנטית. בתחתית מגדל הגידול נמצאת משאבת אוויר שמזרימה בקצב קבוע את המים עם החומרים המזינים לראש המגדל. משם מטפטפים המים בין המכלים ומספקים למערכת השורשים החשופה את החומרים המזינים. המערכת היא אוטומטית וניתנת לכוונון נפרד בכל מגדל גידול, בהתאם לסוג הגידול ולתנאים המקומיים. התוצאה היא תוצרת חקלאית טרייה במהלך כל השנה, החל בחסות טריות וכלה בתותים מתוקים.

 

"לא רציתי ליצור מוצר", משחזרת ריילי, "רציתי ליצור מערכת פתוחה של פיתוח הדדי מכל העולם. תחום ההידרופוניקס הוא אחד התחומים הצומחים ביותר באמריקה מבחינת רישום פטנטים בשנים האחרונות. מה שביקשנו לעשות הוא להימנע מהאפשרות שתאגידים כמו מונסנטו יצליחו להשתלט גם על תחום הגננות הביתית, תחום ייצור מזון ביתי, ולכן המערכת היא בקוד פתוח ושייכת לקהילה כולה. למעשה זו קהילה של מחקר ופיתוח בשיטת עשה זאת בעצמך, וכל המידע הזה זמין לכולם".

 

ואיך אתם נאבקים בסכנה התאגידית שנובעת מהשתלטות על פטנטים?

"חלקים ניכרים מהפיתוחים של הקהילה נמצאים בתהליך מתקדם של רישום פטנטים. הפטנט רשום בבעלות משותפת של הקהילה כולה והוא זמין לכל מי שרוצה, בחינם. כדי לממן את הפעילות שלנו פיתחנו גם מוצר מסחרי, שאפשר לרכוש דרך האינטרנט. לא לכל אחד יש זמן לבנות מערכת, אבל כמעט כל מי ששומע על הפרויקט מביע עניין ורוצה להצטרף. החברים בקהילה כבר מגדלים עגבניות, תותים, ירקות, וחלק מהם מגדלים סלט ליום. אבל יותר מהכל, נדמה לי שהקהילה שלנו תופסת את עצמה כאסופה של חלוצים. אנשים שרוצים לראות שינוי בעולם וגורמים לו להתרחש בעזרת חקלאות אנכית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x