ההיסטוריה של ההיתוך הקר: הרבה טענות, מעט היתוך

המונח "היתוך קר" הופיע על במת המדע לראשונה בשנות החמישים, אז עוד כאפשרות תיאורטית לחלוטין. העניין בו שב והתעורר בשנות השבעים, בעקבות משברי האנרגיה העולמיים שעוררו מלחמת יום כיפור (1973) והמהפכה האיראנית (1979) שהזניקו את מחיר הנפט, ובעקבות הצטברות ההוכחות המדעיות על אפקט החממה שגורם השימוש בדלק.

בתחילת שנות השמונים ההיתוך הקר כבר הפך לגביע הקדוש של הפיזיקאים במערב: הפטנט שיאפשר את ביטול התלות בנפט הערבי, יחסוך הון עתק ויציל את שכבת האוזון. בסרט "בחזרה לעתיד" (1985) כבר הופיעה מכונית שהונעה במתקן להיתוך קר (bit.ly/b2f-fusion - זהירות, וידיאו באיכות נמוכה מאוד).

מכונת ההיתוך ב"בחזרה לעתיד". משבר הדלק עורר עניין מחודש בקונספט

במרץ 1989 נדמה היה שהגביע הקדוש נמצא, כששני אלקטרו־כימאים מאוניברסיטת יוטה, מרטין פליישמן וסטנלי פונס, הודיעו כי בשעה שביצעו אלקטרוליזה של מתכות במים כבדים הופק חום רב יותר מכמות האנרגיה החשמלית שהושקעה בתהליך. לתוספת החום קראו פליישמן ופונס "אנרגיית יתר" - וזו, לדעת השניים, התקבלה בתהליך של היתוך קר. אלא שעד מהרה שככה ההתרגשות מהניסוי: צוותי מחקר רבים ניסו לחזור על הניסוי, אבל דיווחו שאינם מקבלים את אותן התוצאות, והמחקר בתחום כמעט נזנח.

אבל חלום ההיתוך הקר המשיך לרדוף מדענים בעולם כולו. ב־2002 למשל הכריז מדען הודי־אמריקאי בשם רוּסי טאלֵירחאן (Taleyarkhan), מהמעבדה הלאומית האמריקאית באוק־רידג' טנסי, כי הצליח לייצר אנרגיה עודפת בהיתוך קר, באמצעות העברת גלי קול בתוך נוזל. הניסוי אף פורסם ב"סאיינס", אחד מכתבי העת המדעיים החשובים בעולם - אלא שגם כאן התקשו חוקרים אחרים לשחזר את תוצאות הניסוי.

החלום לאנרגיה זולה ואינסופית צץ גם בישראל, כאשר ב־2009 הודיעה חברת אנרג'טיקס טכנולוג'יס מעומר כי מצאה דרך ליצור היתוך קר בעזרת אות חשמלי מיוחד ושימוש בדאוטריום במקום מימן. החברה זכתה לתשומת לב יוצאת דופן, בעיקר בזכות השתתפותה בתוכנית הטלוויזיה היוקרתית "60 דקות" של רשת CBS: הפקת התוכנית שלחה לישראל את רוב דנקן, פיזיקאי בעל שם עולמי, וביקשה שיבחן את הניסויים. דנקן קבע כי הניסויים והתוצאות של החברה אמינים, מה שגרר הד תקשורתי נרחב. אלא שמאז הפרסום ההוא ירדה אנרג'טיקס טכנולוג'יס למחתרת: את מספר הטלפון הישראלי של החברה מאיישת חברה אחרת, ומהחברה־האם בארצות הברית לא התקבלה תגובה לשאילתה של "מוסף כלכליסט". אולי הם הותכו.