מעסיקים

הסולם

"100 קרנות טרקו לי את הדלת. ואז Yahoo התקשרו"

בגיל 42, עזב גל רימון, מנכ"ל סנטריקל את שולחן ההנהלה בתאגיד ענק, זנח את החלום להיות מנכ"ל בחברה עם אלפי עובדים - והקים סטארט-אפ. במשך שנתיים לא הצליח לגייס כסף ממשקיעים ואז, אחרי שהגיעו הלקוחות הגדולים כמו אינטל ומיקרוסופט - גייס תוך זמן קצר 66 מיליון דולר

מעין מנלה 08:0609.04.21

בשיחה עם גל רימון, מייסד ומנכ"ל Centical הוא לובש ג'ינס וטי שירט עם לוגו החברה - מדים של סטארט-אפיסט. זו תלבושת מאוד שונה מהחליפה שהיה רגיל ללבוש במשך רוב הקריירה שלו כמנהל בתאגידים. בגיל 42, אחרי שורה של תפקידי ניהול בכיר, אחרי שהיה מנכ"ל של חברה עם 200 עובדים וצעד אחד לפני שהשלים את היעד שהציב לעצמו, לנהל חברה עם אלפים עובדים - עזב הכל. הוא ויתר על תפקיד של סמנכ"ל בחברת ענק, על שולחן ההנהלה, המשכורת הגבוהה והמסלול הבטוח - והחליט להקים סטארט-אפ.

 

"כשהגעתי 'קליק' אחד מהתפקיד שאליו כיוונתי, כשהייתי סמנכ"ל בכיר בחברה של עשרות אלפי עובדים, סביב שולחן ההנהלה, התחלתי להרגיש פער אדיר בין מה שאהבתי לעשות לבין מה שאני עושה. הרגשתי שאני עוסק בניהול ולא בפיתוח העסקי ולא בחדשנות", הוא מספר. "היו לי שלוש אופציות, הראשונה להמשיך, עם המשכורת הגבוהה, הניהול וקצת פחות דאגות ממנכ"ל; השנייה הייתה לחפש תפקידי מנכ"ל בחברות קצת יותר קטנות והשלישית, בה בחרתי, הייתה לעשות ריסטארט. להתחיל הכל מאפס, כולל בלי כסף של משקיעים במשך כמעט שנתיים ולמעשה לוותר על החלום של להיות מנכ"ל של חברה קיימת", הוא מספר.

 

 

 

ההזדמנות הראשונה הגיעה במקום לא צפוי

הקריירה של רימון התחילה בממר"ם עם ההודעה שהוא לא מתקבל לקורס טיס. "בממר"ם קיבלתי משקפיים והפכתי לחנון, עד אז הייתי ספורטאי", הוא מספר. הוא שירת כקצין במשך שש שנים ביחידת המחשוב של חיל האוויר, מתוכן שלוש שנים בקבע. כשהשתחרר עבר לעולם ה-BI ועבד בחברת בשן מערכות שעם השנים התמזגה למטריקס. במסגרת תפקידו הוא היה יועץ בשירותי בריאות כללית ושם הגיעה ההזדמנות הראשונה בניהול.

 

"ידעתי שהבוסית שלי עוזבת ולא האמנתי שאוכל לזכות בתפקיד. אבל באחד הערבים עמדתי במשתנה שם ופתאום הבוס של הבוס של הבוסית שלי נכנס גם הוא. בזמן שעשינו את מה שעשינו אמרתי לו שאני רוצה את התפקיד והוא אמר לי ש'זה לא רעיון כזה מטומטם'. התפקיד כלל ניהול של 30 עובדים והוא זה שפתח לי קריירה של ניהול בכיר", הוא אומר.

בתפקיד הניהולי הראשון הצוות שלו היה מורכב כולו מאנשים מבוגרים ממנו ושם גם התחיל ללבוש בגדים 'מבוגרים' יותר. "זה היה מאוד מאתגר בהתחלה כי היכולות שלי היו מקצועיות והייתי חייב בתקופה מאוד קצרה ללמוד דברים כמו בניית חזון, אסטרטגיה ולהגדיר לעצמי את התפקיד האמיתי שלי. לקחתי את תפקיד שר החוץ של אותו גוף וחיברתי אותו לארגון העסקי של 30 אלף עובדים", אומר רימון. בתקופה של שלוש שנים הוא שילש את היקף הפעילות וזכה להערכה בארגון, הוא מיצב את הצוות שניהל כגורם אסטרטגי בשירותי ביזור מרפאתי, היכולת להפוך כל מנהל מרפאה למנכ"ל. ושם, הוא מאמין, נזרעו הזרעים לסנטריקל.

 

מתפקיד של ראש תחום מרכז מידע בשירותי בריאות כללית עבר רימון לחברת ECI שם היה ראש תחום מערכות ניהוליות ותקציב. הוא ניהל מספר מחלקות וגם שם היה התקדם במהירות כאשר כבר אז ידע שהוא מעוניין בניהול בכיר והציב לעצמו מטרה להיות מנכ"ל של חברה של 200 עובדים עד גיל 40. "ב-ECI, שנרכשה לימים על ידי EDS החלום שלי היה להיות CIO, מנהל מערכות מידע, הייתי בשנות העשרים שלי ומי שזכה בתפקיד היה בן חמישים. הבוס שלי בזמנו אמר לי שלא קיבלתי את התפקיד כי 'אין לי מספיק שיערות לבנות'", הוא מספר. ואז, מי שהייתה המנהלת שלו בבשן התקשרה אליו והציעה לו להחליף אותה בחברת גילון כסמנכ"ל לקוחות.

 

 

גל רימון, מנכ"ל סנטריקל גל רימון, מנכ"ל סנטריקל צילום: טל שחר

 

 

ההתקדמות של רימון בחברה היה מהיר ותוך שלוש שנים הפך למנכ"ל. "הייתי אצל הלקוחות כל היום ואז, לאט לאט, בכל תהליך מכירה קראו לי והתחלנו להקים עוד תחומים. לקחתי אחריות על תחום המכירות ואחרי זה על פיתוח עסקי, זה היה ממש צעד צעד, כל פעם לקחתי על עצמי עוד אחריות ובנקודה מסויימת, כאשר מייסד החברה החליט לפתח את החברה לפעילות בחו"ל מוניתי למנכ"ל החברה בישראל. לקראת הסוף התחלתי לנהל גם את פיתוח הפעילות בחו"ל ומכרנו את החברה לנס טכנולוגיות ב-2010".

 

נקודת המפנה

כאשר נס טכנולוגיות רכשה את גילון רימון מונה לסמנכ"ל בכיר ומנהל חטיבה בחברה. אחרי שהשיג את המטרה שהציב לעצמו לפני גיל 40 היעד הבא שלו היה לנהל חברה של אלפיים עובדים. הוא מיפה לעצמו את החברות בהן אפשרי להשיג את היעד הזה והן היו בזמנו מטריקס, נס או סלקום. "בפגישה הראשונה עם המנכ"ל של נס הוא שאל אותי מה ארצה לעשות בעוד כמה שנים ואמרתי 'להחליף אותך'. בדיעבד זה לא היה חכם כי הוא מאוד רצה את התפקיד, אבל הרבה בזכותו דווקא החלטתי לעשות את השינוי", אומר רימון. שם, בנס טכנולוגיות חל המפנה בקריירה שלו. "הרגשתי שאני לא שולט. לא היה לי ספק שאהיה מנכ"ל של חברה די גדולה בעולם ה-IT המקומי, אבל הרגשתי שהיכולת שלי להותיר חותם משמעותי, דרמטי, נפגעה. החוויה שלי הייתה שאני לא מצליח לשנות, שאי אפשר לקחת חברה כזאת ולהפוך אותה להיות פורצת דרך כמו סטארט-אפ", הוא אומר.

ההחלטה לעזוב את המסלול המוכר והבטוח, את התפקיד והסטטוס לא הייתה פזיזה. תוך כדי עבודה רימון החל ללמוד בלילות. "למדתי אלף שעות על פסיכולוגיה ארגונית, הייתי מומחה לניהול ביצועים, ידעתי איך למדוד כל דבר אבל הטריד אותי למה שלעובדים יהיה אכפת מניהול הביצועים שלהם, ואז חשבתי על גיימיפיקיישן. למדתי מה זה סטארט-אפ, איך לבנות מרקטינג, אוטומציה, האנגלית שלי לא הייתה מספיק טובה אז עשיתי שיעורי שיפור מבטא באנגלית, חזרתי למרצים שלי מהאוניברסיטה ולמדתי על פסיכולוגיה וגיבשתי את הרעיון. ברגע שהבנתי שאין משהו דומה או קרוב לרמה שאני חושב עליה חשבתי להקים חברה שתפתח כלי כזה, הבנתי שיש לי סטארט-אפ שיכול להיות הכי חזק בתחום – והתפטרתי", הוא מספר.

 

הוא יצא לדרך עם ההבנה שתאגידים אינם יודעים למדוד את ביצועי והישגי העובדים באופן נכון ושהם אינם יודעים לשפר אותם, ומשם נולד הרעיון להקים את סנטריקל, שפיתחה פלטפורמה מבוססת AI לניהול ביצועי עובדים בזמן אמת, ממוקדת בעובד ומספקת לו ולחברה כלים להצלחה. הפלטפורמה מכסה את מחזור החיים המלא של העובד משלב הקליטה, הגדרת היעדים, מדידת ביצועים, לימוד מותאם אישית לחיזות נקודות חולשה ושיפור ביצועים. התהליך אוטומטי, מבוסס דאטה בזמן אמת ומשתמש בגיימיפיקציה על מנת לטעת מוטיבציה ולשפר ביצועי עובדים.

 

עוד לפני שהיה בכלל מוצר רימון הקים אתר שהסביר על החברה והתחיל לקבל פניות מלקוחות פוטנציאליים, אחת הפניות הראשונות הייתה מוויזה העולמית. "אני מעיר את אישתי ואומר לה שהתקשרו מוויזה העולמית, היא אמרה 'אמרתי לך לא לעזוב את העבודה', כי חשבה שהתקשרו כי יש בעיה עם האשראי", הוא אומר. במהלך גיבוש הקונספט הוא נפגש עם אנג'לים וקרנות, 100 פגישות שהסתיימו בתשובה שלילית. "מכיוון שהגעתי מחיל האוויר כל נושא התיחקור מאוד טבוע בדנ"א שלי. אחרי כל פגישה עשיתי תחקיר וכל פגישה לאחר מכן הייתה שונה. בהתחלה לבשתי חולצה מכופתרת ואחרי פידבק עברתי לג'ינס וטי-שירט, טעות נוספת הייתה שלא ידעתי לספר את הסיפור".

 

אתה נפגש עם 100 משקיעים וכל פעם מקבל סירוב, לא היו רגעים שהתייאשת?

"בוודאי שהיו אבל לא להתייאש ברמה של להפסיק אלא ברמה של לשנות את המודל. להבין שאולי לא אצליח לגייס כסף, אז אבנה את זה בדרך אחרת. זה היה להתייאש מעולם קרנות ההון סיכון. האמת היא שהתייאשתי מהמשקיעים הישראלים הבנתי שאני לא מדבר אליהם כי הם לא מבינים את עולם התוכן הזה. כולם היו ביג דאטה או סייבר אבל כמעט ולא היו אנשים שהיו מסוגלים להבין את עוצמת הבעיה".

 

בזמן שהוא לא מצליח לגייס כסף ממשקיעים, בגזרת גיוס הלקוחות דווקא נחל רימון הצלחה. יאהו (Yahoo) פנתה אליו דרך האתר. הוא ניגש למכרז, טס לעמק הסיליקון ולמרות שעבר מבחינה מקצועית, פסלו את החברה בשלב הוולידציה העסקית. אחרי חודשיים הוא שוחח שוב עם המנהל הרלוונטי ביאהו בנושא אחר ושאל אותו איך הם מתקדמים. החברה שזכתה במקומם במכרז רק סיימה את האיפיון וצפוייה הייתה לעבוד עוד שלושה חודשים על הפתרון. רימון הציע לספק לו פתרון עובד עד סוף אותו שבוע וזכה בפרוייקט. כך הפכה יאהו ללקוח הראשון של החברה ואחריה הגיעו מיקרוסופט ואינטל. "מאותו רגע המשקיעים התחילו להבין שאולי אני לא יודע להסביר מה אנחנו עושים אבל ראו שזה מצליח וכנראה גם האמינו בי. אחד מהדברים שלמדתי שחשובים בגיוס כספים הוא לספר חזון, אני תמיד סיפרתי מה שאנחנו עושים", הוא אומר.

 

ויתרת על החלום להיות מנכ"ל של חברה עם 2,000 עובדים?

"אני חושב שאגיע אליו אבל קודם כל אני נהנה. בגיל 40 עשיתי Reboot והרגשתי פתאום עשר שנים יותר צעיר. זה היה כמו לשתות ממעין הנעורים, כל בוקר רעיון חדש שבערב יכול גם להתממש. כולם מדברים על רכבת ההרים בניהול סטארט-אפ, אז נכון, זה ההצלחות והפחדים אבל גם היעדים המטורפים. למשל, בשבוע הראשון של מרץ חזרתי מארה"ב והבנתי שעולם העבודה ישתנה. היה לי ברור שעובדים יעברו לעבוד מהבית והיו לנו ויכוחים על כך שלא יעבירו מרכזי שירות ומכירות טלפוניים לעבוד מהבית. אני חשבתי שישלחו את אנשי המכירות והשירות הבייתה ואמרתי שאם נוציא פיתרון לעבודה מהבית וטעיתי, אז פישלנו, ואיבדנו כמה שבועות; אם הצלחנו – נשנה את העולם ואם לא נעשה שום דבר וכן יעבירו אותם הבייתה – נצטרך למכור את החברה. ב-17 במרץ השקנו את הפתרון הזה וכתוצאה מכך השימוש במערכת גדל פי שישה. התחלנו למכור מהרבעון השני בצורה מוגברת.

 

היכולת לבוא עם רעיון ולראות אותו משנה ארגונים ענקיים שקוראים עליהם בעיתונים ולדעת שזו בעצם החברה שלך שהזיזה אותם – זו תחושה מדהימה שאיבדתי אותה. הפעם האחרונה שהרגשתי ככה הייתה בשירותי בריאות כללית".

 

מהם התכונות והכישורים שלך שהובילו אותך למקום בו אתה נמצא?

"הדבר הראשון זו ההשקעה האינסופית, המחוייבות שברגע שמחליטים לעשות משהו אין גבולות. הדבר השני קשור ללקוחות. מההתחלה הרגשתי שאנחנו שם כדי לשרת אותם. עוד בצבא אני זוכר את הפעם הראשונה שמישהו שאל אותי איך נראית האות 'Y' על המקלדת, ושראיתי שהעכבר עטוף בניילון והבנתי שאי אפשר מהמזגן שלי ביחידה להרגיש את רעש המטוס והליכלוך ושאין משמעות לעבודה שלי אם בסוף האדם מגיע למחשב ולא מצליח להסתדר איתו. כל הקריירה שלי היה את החיבור האמיתי לצרכי הלקוח והדבר האחרון הוא הלמידה. זה מתחבר ללקוחות מכיוון שלומדים מהלקוחות וכך מגיעה החדשנות.

 

הבסיס של הבסיס הוא ההתמדה. תמיד הייתי הכי טוב בספורט ותמיד מקום ראשון עד שבכיתה ז' התחלף המורה לספורט ושינה את הדרך שבה נדרשנו לעשות שכיבות שמיכה. פתאום חבר לכיתה עקף אותי. התאמנתי שבועיים ואחריהם שוב הייתי הראשון. בכדורעף התאמנתי עשר פעמים בשבוע, זאת משמעת של ספורטאים. כל סטארט-אפ קם ונופל על ביצוע, כי בסוף, אי אפשר להצליח רק עם רעיון".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x