פרשת השוחד בשיכון ובינוי

כתבי אישום בכפוף לשימוע בשיכון ובינוי: "מערך השוחד נוהל כפעילות עסקית לכל דבר"

17 מנהלים ושלוש חברות יועמדו לדין בפרשת השוחד בקבוצת שיכון ובינוי בכפוף לשימוע; השוחד נאמד במאות מיליונים ששולמו במשך 10 שנים בשבע מדינות; המטרה: קידום זכייה במכרזים, הגדלת רווחים והתחמקות ממס; התשלומים חוייבו באישור מנהל סניף לפחות ושתי חתימות; כדי להסוותם בספרים כונו בשמות קוד כמו "טקסים" ו"שמאליות"

תומר גנון ועמיר קורץ 16:5715.02.21

"מערך תשלומי השוחד במדינות הזרות נוהל בצורה שיטתית ומאורגנת כפעילות עסקית לכל דבר באישור התשלומים, בדיקתם, כדאיותם, הפיקוח עליהם, הסתרתם בדו"חות הכספיים והלבנתם. היקף תשלומי השוחד לאורך השנים עמד על מאות מיליוני שקלים ואלה הצמיחו תועלת כלכלית אדירה לקבוצה". כך מתמצתת הפרקליטות את אחת מפרשות השחיתות הבינלאומיות מהגדולות שנחקרו עד היום בשוק ההון הישראלי, בכתבי החשדות שנשלחו היום (ב') לבכירים לשעבר בקבוצת התשתיות שיכון ובינוי, והחברות הבנות שלה SBI תשתיות, ו־SBI אינטרנשיונל. 20 המעורבים, 3 חברות ו־17 מנהלים לשעבר יעמדו לדין בכפוף לשימוע על ביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך בין השנים 2008־2016.

  

 

הרשימה כוללת את הבכירים הבאים: עופר קוטלר (מנכ"ל שיכון ובינוי), רוית ברניב (יו"ר שיכון ובינוי) משה לחמני (יו"ר שיכון ובינוי לשעבר), יהודי אלימלך (מנכ"ל SBI שוויץ), רוני פלוך (מנכ"ל SBI שוויץ), משה הפילנג (סמנכ"ל כספים SBI שוויץ), בנו ארביט (אחראי מזרחי אפריקה SBI שוויץ), אלכסנדר ישיש (מנהל סניף קניה), דן שחם (מנהל סניף קניה), שי סקף (חשב סניף קניה), עו"ד חזי קטן (יועמ"ש שיכון ובינוי), רו"ח רובי לזרוב, בכיר ב־BDO (אחראי ביקרות SBI).

 

"תרבות השוחד המתוארת הייתה מושרשת בקבוצת שיכון ובינוי לאורך שנים", כותבת הפרקליטות בכתב החשדות שמתאר מנגנון משומן של תשלומי שוחד בהיקף של עשרות מיליוני דולרים כדי לזכות או לקדם פרויקטים בתחום התשתיות בשלוש יבשות - אפריקה, אירופה ואמריקה. מדובר במדינות קניה, ניגריה, גאנה, אוגנדה, חוף השנהב, רומניה וגואטמלה.

 

על מנת להסוות את תשלומי השוחד בספרי הנהלת החשבונות ובתיעוד שנערך בחברה, כונו הוצאות השוחד בשמות קוד בעל אופי לגיטמי: "שמאליות", "טקסים", "עמלות", "ייעוץ", "תיווך", "תשלומים מיוחדים".

 

 

 

תשלומי השוחד, כך כתבי החשדות, הגיעו לעתים לדרגים הבכירים ביותר בכל מדינה: שרים, ועובדים בחברות ממשלתיות שהיו אחראיים על הפרויקטים. כך למשל בקניה שולם שוחד לשר התחבורה והתשתיות, פרנקלין ביט (Franklin bett) ; לבכיר במשרד המים, התברואה וההשקיה, לעובדי ציבור בכירים במשרד האוצר וברשות המסים, לבכירים ברשות הממשלתית לכבישים בין־עירוניים, לעובדי הרשות הלאומית לכבישים כפריים ולמנכ"ל הרשות הלאומית לכבישים עירוניים. מנגנון השוחד לא פסק מפעילותו גם לאחר שהחוק בישראל תוקן והבהיר מפורשות את האיסור על מתן תשלומים לעובדי ציבור זרים. "קבוצת שיכון ובינוי המשיכה בקידום עסקיה באמצעות תשלומי שוחד", נטען בכתב החשדות שעליו חתומים צוות של 4 תובעים מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), "חרף העובדה שביוני 2008 נכנס לתוקפו תיקון לחוק העונשין שאוסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. בקבוצה ידעו שהסעיף נחקק על רקע הצטרפותה של ישראל ל־OECD".

 

"קבוצת שיכון ובינוי לא חדלה לשלם שוחד בארצות הפעילות", נכתב בנוסף בכתב החשדות, "על אף התרעות מצד נושאי משרה שונים בקבוצה בפני הנהלת שיכון ובינוי, לפיהן הקבוצה מתנהלת בניגוד להוראות הדין, ולמרות שהנושא עלה לדיון בפורומים שונים של הקבוצה. גם חילופים בהנהלת שיכון ובינוי לא הובילו להפסקת תשלומי השוחד".

 

 

 

 

חלק מהשוחד שולם במזומן

תחת כותרת "תרבות השוחד - היקף תשלומי השוחד וטובות ההנאה שצמחו כתוצאה מתשלומם" מתארת הפרקליטות בכתב החשדות את הדפוס והשיטה של תשלומי שוחד ששילמה קבוצת שיכון ובינוי לעובדי ציבור זרים ברחבי העולם ובכמה יבשות בהיקף שנע בין 8 ל־16 מיליון דולר בשנה. במהלך השנים עמדה ההכנסה השנתית של SBI תשתיות מפעילות קבלנית על סכומים של 2–3 מיליארד שקל בשנים 2008־2014 ועל 1.3–1.9 מיליארד שקל בשנים 2015־2017. "הכנסות אלו, שהושגו במידה רבה בזכות תשלומי השוחד, היוו במהלך התקופה הרלוונטית כ־50% מסך הכנסות שיכון ובינוי, ובשלהי התקופה כ־30%־40%", נטען בכתב החשדות.

 

 

 

כתב החשדות מסכם באופן מפורט את היקפי העתק של תשלומי השוחד שעמדו על עשרות רבות של מיליוני שקלים מדי שנה והצטברו למאות מיליוני שקלים לאורך כל התקופה. בסניף קניה לבדו, נטען, היקף השוחד עמד על לא פחות מ־40 מיליון שקל במהלך חלק מהתקופה. חלק מהשוחד שולם במזומן ללא אסמכתאות וחלק שולם כנגד אסמכתאות ובגיבוי הסכמים. עוד נטען בכתב החשדות כי מלוא היקף תשלומי השוחד הוסווה והוטמע בסעיפי עלות המכר בדו"חות הכספיים של קבוצת שיכון ובינוי.

 

בשנת 2010 אף ניתנה הנחיה לסניפים בארצות הפעילות לפעול לכך שהיקפים משמעותיים יותר מתוך תשלומי השוחד יהיו מגובים באסמכתאות והסכמים שונים, וזאת "על מנת לתת כסות לגיטימית לתשלומים רבים ככל הניתן, ולאפשר הטמעה והסוואה קלה יותר של השוחד כחלק מההוצאות הלגיטימיות של קבוצת שיכון ובינוי, באופן שיקשה על חשיפת תשלומי השוחד, בין היתר במסגרת הליכי הביקורת החשבונאית".

 

השמדה שיטתית של מסמכים

הפרקליטות מציינת כי נוכח ההשמדה השיטתיות של התיעוד המתייחס לתשלומי השוחד ולטובת ההנאה שהתקבלו בגינם, ונוכח מנגנון ההסוואה המתוחכם שננקט שאפשר הטמעת הוצאות השוחד בדו"חות הכספיים כהוצאה לגיטימית - היקפו המדויק של השוחד ששולם, בעיקר החל משנת 2010 - אז הקבוצה החלה להימנע ככל הניתן ממתן אישורים בכתב לתשלומי השוחד בהנהלת SBI ־ אינו ידוע במדויק. עם זאת מצוין כי הוא עומד על היקפי עתק של מיליארדי שקלים במצטבר.

 

 

סכומים אלה כוללים את הפירוט הבא. במהלך שנת 2008 שילמה שיכון ובינוי שוחד לעובדי ציבור זרים בהיקף של כ־17.2 מיליון דולר: בניגריה, בגואטמלה, באוגנדה, ברומניה, בגאנה, בחוף השנהב ובקניה. במהלך שנת 2009 שילמה שיכון ובינוי שוחד בהיקף של כ־15 מיליון דולר:

עוד נטען כי בשנת 2010 עמדו תשלומי השוחד על עשרות רבות של מיליוני שקלים, בסכום שאינו ידוע במדויק, וכי בשנת 2011 עמד היקף הוצאות המזומן ללא אסמכתאות ששילמה הקבוצה על כ־16 מיליון דולר, שלטענת הפרקליטות, "חלקו הארי של סכום זה ניתן כשוחד". בנוסף, נטען, שולם באותה שנה שוחד המגובה בהסכמים ואסמכתאות בהיקף משמעותי לא ידוע במדויק.

 

במהלך השנים 2012־2016, נטען, שילמה הקבוצה גם כן שוחד בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בכל שנה. ההערכות של גובה תשלומי השוחד נעשו על פי שיעור ממוצע של כ־2 עד 3 אחוזים מתוך הכנסות SBI תשתיות. מדובר על סכומי שוחד המוערכים ב־ 62־93 מיליון שקל ב־2012, ב־57־86 מיליון שקל ב־2013, 52־79 מיליון שקל ב־2014, 39־58 מיליון שקל ב־2015, 26־40 מיליון שקל ב־2016.

 

עוד עולה כי ב־2017 היקף הוצאות המזומן ללא אסמכתאות ששילמה הקבוצה עמד על כ־37 מיליון שקל, שחלקו הארי מיוחס לתשלומי שוחד, ובנוסף שולמו עוד עשרות רבות של מיליוני שקלים שגובה בהסכמים ואסמכתאות.

 

השוחד שולם, כך כתב החשדות, למספר מטרות. הראשונה, לקדם זכייה במכרזי תשתית. השנייה, להגדיל רווחיות הקבוצה באמצעות הגדלת תמורות על ידי רישום הוצאות כוזב, שאושרו על ידי מקבלי השוחד. השלישית, להקטין חבות מס מקומי. הרביעית, לזכות בתביעות ובבוררויות. החמישית, להסיר חסמים ולהתגבר על מכשולים ביורקרטיים.

 

השוחד שולם בשני אופנים: שוברים ומזומן. על פי הנהלים, כל תשלום שוחד היה חייב אישור של מנהל סניף, ומסכום מסוים ומעלה אף נדרש אישור נוסף של מנהל BSI שוויץ או מי מטעמו. בנוסף נדרשו הסניפים לתעד תשלומים באסמכתאות כתובות – שוברי תשלום (וואוצ'רים), חתומים בידי שני מורשי חתימה של הסניף, בדרך כלל מנהל הסניף והחשב. בשוברים נדרשו הסניפים לפרט סכום השוחד, שמו או כינויו של מקבל השוחד ומטרת התשלום.

 

חלק ניכר מהתשלומים בוצעו במזומן, בין ישירות לעובד הציבור ובין באמצעות מתווך ללא חשבוניות או קבלות. תשלומים אלו נרשמו במערכת עזר מקבילה, תחת קוד מספרי מובנה. חלק נוסף היה כנגד חשבונית פיקטיבית על ייעוץ.

x