שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משה גורלי

פרשנות

הסקרים שבעקבות ההפגנות: ההוכחה שנתניהו שבר את הרוח הדמוקרטית

השילוב בין ההפגנות והסקרים האחרונים מכרסמים אמנם בנתניהו שעושה כמיטב יכולתו להחריב את הדמוקרטיה, אבל מעבירים את הכוח ל'ימינה' שבמהותה היא סוג אחר של איום על הדמוקרטיה

משה גורלי 07:1109.08.20

ישראל היא מדינה מאוימת. הקורונה הוסיפה את איומי התחלואה והכלכלה לאיום הביטחוני. ויש עוד איום אחד ממשי ונוכח לא פחות – האיום על הדמוקרטיה. והנה, השילוב בין ההפגנות והסקרים האחרונים מכרסמים אמנם בראש הממשלה בנימין נתניהו, שעושה כמיטב יכולתו להחריב את הדמוקרטיה, אבל מעבירים את הכוח ל"ימינה" שבמהותה היא סוג אחר של איום על הדמוקרטיה. 

להפגנות מספר יעדים. בראשם להסיר את נתניהו בגלל שהוא מושחת לכאורה ומנהל גרוע של המשבר. נדמה שגם הצלת הדמוקרטיה ביניהם, אבל התחזקות ימינה מלמדת שלציבור לא באמת אכפת מהסכנה למערכת המשפט שנשקפת מאיילת שקד ובצלאל סמוטריץ'. 

בנימין נתניהו, על רקע הפגנה נגדו בבלפור בנימין נתניהו, על רקע הפגנה נגדו בבלפור צילום: יואב דודקביץ, אוהד צויגנברג

 

וזו ההוכחה שנתניהו אכן שבר את רוחה הדמוקרטית של מדינת ישראל. ואיך עשה זאת? בגלל שלושת אלה – בגלל התמקדותו בחילוצו ממשפטו; בגלל שהרוב הגדול של תומכיו מתעב את הדמוקרטיה; בגלל צביעת מתנגדיו הפוליטיים - השמאלנים, הערבים וכעת המפגינים - כבוגדים, חייזרים, הזויים שמסכנים את קיומה של המדינה.

 

1. המשפט הפלילי כמחולל ההרס הגדול

 

ביום שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע על כתב האישום, וגם ביום פתיחת משפטו, נשא נתניהו בפני האומה נאומים חסרי תקדים שמעולם לא נשמעו בישראל – הצגת היועץ והפרקליטות כתופרי תיקים הזויים שנועדו להפיל את שלטון הימין. התיאור הזה הוא הכרזת מלחמה של הממשלה על מערכת המשפט. האסטרטגיה של נתניהו פשוטה: כדי לנער מעליו את אישומי השחיתות עליו להציג את מאשימיו כמושחתים. כדי לשרת את האינטרס שלו כנאשם, עושה נתניהו שימוש בתפקידו כראש ממשלה על מנת לערער את אמון הציבור במערכת החשובה ביותר לקיומה של חברה. מערכת שבלעדיה כבר נאמר במקורות "איש את רעהו חיים בלעו".

 

דמוקרטיות אינן רק שלטון הרוב. הן נבחנות גם על ידי ההגבלות שהן מטילות עליו כדי להגן על זכויות אדם, מיעוטים וחלשים מפני שרירות לבו וניצולו לרעה של כוח הרוב. ביקום הדמוקרטי יש סוגים רבים של הגבלות: בית נבחרים לעומתי, מתח בין שלטון מדינתי ופדרלי, הגבלת כהונת מנהיג, כפיפות לבתי דין בינלאומיים ועוד. בישראל יש רק בלם אחד שמבדיל בין דיקטטורת הרוב של הממשלה לבין דמוקרטיה וזהו בית המשפט העליון. הכנסת וועדותיה נשלטות בידי הממשלה ומבקרי השלטון היחידים הם המשפט והתקשורת. מאמצי נתניהו לחסל את שניהם הם הסכנה הגדולה לדמוקרטיה.

 

מאמצים אלה הוגברו מהרגע שהוגש כתב האישום, ומהרגע שפרשת הצוללות החלה ללחך את שולי חליפתו. מעכשיו, התקשורת והמשפט אינם רק סכנה לשרידותו הפוליטית, אלא גם לחירותו מהרשעה וכלא. מעכשיו הוא חסר מעצורים בנחישותו לרסק את שניהם. כפל כובעיו כראש ממשלה ונאשם הוכשר בבג"ץ והגדיל את כוחו כראש ממשלה כדי לחסל את המשפט, את התובעים ואם צריך גם את השופטים. ולעשות הכל, כולל הכל, כדי להגיע למשפט כראש ממשלה. מצבור המוטיבציות הזה הוא סכנה קיומית לדמוקרטיה בישראל.

 

2. הרוב האנטי דמוקרטי של נתניהו

 

אם המשפט הפלילי הוא הדלק והמניע, תומכיו הפוליטיים הם הפלטפורמה האנושית שמאפשרת זאת. קואליציית הימין החלומית של נתניהו כוללת את החרדים, הימין המתנחלי והביביסטים. אפילו עם הכהניסטים של איתמר בן גביר הוא היה מוכן לכרות ברית, וזו חבורה שמקבילותיה בעולם מעוררות צמרמורת ואימה בליבו של כל אדם הגון. במיוחד היהודים, שבעולם הם יעדי השטנה של קיצוני הימין הדתי-גזעני מהז'אנר הכהניסטי.

 

הדמוקרטיה עבור קבוצות התמיכה הטבעיות האלה היא קללה ומכשול. לכל היותר כורח נסבל, אבל בהחלט לא אידיאל משטרי מועדף. לדתיים - חרדים ומתנחלים - יש את אורחותיהם, מנהיגיהם וחוקיהם. יש להם סדר יום אנטי דמוקרטי במוצהר. נתניהו עבורם הוא כלי לשאיבת תקציבים, לחקיקה מיטיבה, לשימור ארץ ישראל השלמה. מבחינתם, כל עוד האינטרסים שלהם נשמרים - שישתמש בכוחם הפוליטי והפרלמנטרי להרוס את המשפט והדמוקרטיה. "ווין-ווין" עבורו ועבורם. נתניהו מסכל את הדמוקרטיה באמצעות הרוב האנטי דמוקרטי שהם מעמידים לרשותו.

 

לביביסטים, להבדיל מהדתיים, יש מגדלור ומצפן אחרים וזו קיסרות בלפור. וגם הם נחלקים לקבוצות. יש את המאמינים שנתניהו הוא מתת האל לעם ישראל, יש את שטופי השנאה התהומית לשמאל, ויש את אלה שפרנסתם נסמכת על השלטון הקיים. ומה עם הליכודניקים ההגונים, הדמוקרטיים בנפשם? אם יש עדיין כאלה, הם המיעוט המבוטל בקהל תומכי נתניהו.

 

3. השיסוי, הפלגנות והרעלת השיח

 

נתניהו הרעיל לגמרי את השיח הפוליטי בישראל. לאחר שהפגנות השטנה וההסתה נגד יצחק רבין השיגו את מטרתן ברציחתו, ניצח נתניהו את שמעון פרס בבחירות בהן אימץ רוח זו של קמפיין הסתה שמציג יריב פוליטי כבוגד וסכנה למדינה. ומאז משכלל נתניהו את שיח השיסוי והפלגנות. נגד השמאל, נגד הערבים ועכשיו נגד המפגינים. המסר הוא פשוט: אני, ורק אני, כשיר להוביל את המדינה, להגן עליה ולהפריח אותה. השמאל, אם חלילה יעלה לשלטון, יהרוס אותה. בכך הורס נתניהו את הנרטיב המרכזי בדמוקרטיה – לגיטימיות העברת השלטון בין מפלגות שונות שמתחרות על קולו של הבוחר.

 

המפגינים נגד נתניהו הרחיבו את מנעד ההפגנה מ"הון-שלטון-עולם-תחתון" ל"לחם-עבודה" והרחיבו את מעגל המשתתפים מהמפגינים ה"פוליטיים" לחלקים גדולים יותר של עמישראל. כמובן שתגובת נתניהו היא לארוז אותם כ"שמאל" הזוי. אבל מהאיום הזה נתניהו חושש, והחשש הזה מתגשם בשלב זה בסקרים שמעבירים כוח לימינה. אלא שהמעבר הזה לא יושיע את הדמוקרטיה, להיפך, הוא יקדם את האפשרות להקמת גוש החלומות של נתניהו, גוש ימין אנטי דמוקרטי שיחסל סופית את הדמוקרטיה. נתניהו הניח את התשתית לכך שתתממש סופית לאחר שיוחלף הגלגל ששמו גנץ בגלגל ששמו בנט.

 

4. התשובה היחידה היא איחוד של הכוחות הדמוקרטיים

 

התשובה היחידה שתעצור את התסריט הזה מלהתגלגל היא התעשתות ואיחוד מחדש של הכוחות הדמוקרטיים בחברה ובכנסת. להחזיר על כנו את רוב ה-61 שקדם לחבירת גנץ לנתניהו כדי לחוקק את החוק שמונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה. נדמה שלחוק הזה גם ימינה לא תוכל להתנגד, אם כי יו"ר הכנסת יעשה הכל כדי למנוע ממנו להגיע להצבעה. החרב המתהפכת הזו לפחות תסלק את התיאבון של נתניהו לבחירות עכשיו. ואם גוש הימין ירכיב את הממשלה בלעדיו, אז לפחות נתנחם בכך שאת הדמוקרטיה יהרסו אנשים הגונים ולא הנאשם ומשרתיו.

x